Page 933 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א

‫ִה ְלכֹות ַּת ֲע ִניֹּות‬

‫ִמ ְצ ַות ֲע ֵשׂה ַא ַחת‪ְ ,‬ו ִהיא ְל ִה ְת ַענּוֹת ְו ִל ְזעֹק* ִל ְפ ֵני יי ְבּ ָכל ֵעת מניין המצוות‪ְ :‬ל ִה ְת ַענּוֹת ְו ִל ְזעֹק* –‬
‫בכמה מכתבי היד כתוב רק " ִל ְז ֹעק"‪ ,‬אך‬
‫במניין המצוות שבתחילת הספר הנוסח‬ ‫ָצָרה ְגּדוֹ ָלה ֶשׁ ָתּבוֹא ַעל ַה ִצּבּוּר‪ .‬וּ ֵבאוּר ִמ ְצָוה זוֹ ִבּ ְפָר ִקים ֵאלּוּ‪.‬‬

‫אחיד כלפנינו‪ .‬במניין המצוות שבהקדמת משנה תורה‪" :‬לתקוע בחצוצרות על הקרבנות ובשעת הצרות‪ ,‬שנאמר‪:‬‬

‫'ותקעתם בחצוצרות'"‪ .‬והזכיר רבנו את התענית‪ ,‬שהיא תקנת חכמים )להלן א‪,‬ד(‪ ,‬כדרכו לפעמים כשהיא עקרונית )ראה‬
‫למשל הפתיחה להלכות אישות(‪ְ .‬ל ִה ְת ַענּוֹת – לצום‪ִ .‬ל ְז ֹעק – להתפלל )ראה ת"א לשמות ח‪,‬ח(‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון‬ ‫א‬

‫מצַות הזעקה והתענית‬

‫א ְל ָה ִרי ַע – להשמיע קול תרועה‪.‬‬ ‫מצַות הזעקה‬

‫ַבּצֹּ ֶרת – עצירת גשמים‪ֶ .‬דּ ֶבר – מגפת‬ ‫א ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה ִמן ַהתּוָֹרה ִל ְז ֹעק וּ ְל ָהִרי ַע ַבּ ֲחצוֹ ְצרוֹת ַעל ָכּל‬
‫מוות‪ַ .‬א ְר ֶבּה – להקה גדולה של חגבים‬
‫)מלשון רב( הפושטת על הצומח‬ ‫ָצָרה ֶשׁ ָתּבוֹא ַעל ַה ִצּבּוּר‪ֶ ,‬שׁ ֶנּ ֱא ַמר‪ַ " :‬על ַה ַצּר ַה ֹצֵּרר ֶא ְת ֶכם‬
‫ַו ֲה ֵר ֹע ֶתם ַבּ ֲחצֹ ְצרֹת" )במדבר י‪,‬ט(‪ְ ,‬כּלוֹ ַמר‪ָ :‬כּל ָדּ ָבר ֶשׁ ָיּ ֵצר ָל ֶכם‪,‬‬
‫ומשמידה אותו )להרחבה ראה להלן ב‪,‬י(‪.‬‬ ‫ְכּגוֹן ַבּ ֹצֶּרת ְו ֶד ֶבר ְו ַאְר ֶבּה ְו ַכיּוֹ ֵצא ָבּ ֶהן – ַז ֲעקוּ ֲע ֵלי ֶהן ְו ָהִריעוּ‪.‬‬

‫ב ְו ֶזה הוּא ֶשׁ ִיּ ְגרֹם – התשובה‪.‬‬ ‫ב ְו ָד ָבר ֶזה ֶדֶּר‪ִ ‬מ ַדְּר ֵכי ַה ְתּשׁוּ ָבה הוּא; ֶשׁ ִבּ ְז ַמן ֶשׁ ָתּבוֹא ָצָרה‪,‬‬

‫ג ִנ ְקרֹה ִנ ְקֵרית – באה במקרה ולא‬ ‫ְו ִי ְז ֲעקוּ ָלהּ ְו ָיִריעוּ‪ֵ ,‬י ְדעוּ ַהכֹּל ֶשׁ ִבּ ְג ַלל ַמ ֲע ֵשׂי ֶהם ָהָר ִעים הוַּרע‬
‫ָל ֶהם‪ַ ,‬כּ ָכּתוּב‪ֲ " :‬עוֹנוֹ ֵתי ֶכם ִהטּוּ ֵא ֶלּה ָל ֶכם" )ירמיה ה‪,‬כה; ושם ללא‬
‫כעונש‪ֶ .‬דּ ֶר‪ַ ‬א ְכ ָז ִריּוּת – התעלמות מן‬
‫הצער שבצרה‪ ,‬מתוך כפירה שתוצאתה‬ ‫המילה 'לכם'(‪ְ ,‬ו ֶזה הוּא ֶשׁ ִיּ ְגרֹם ָל ֶהם ְל ָה ִסיר ַה ָצּ ָרה ֵמ ֲע ֵלי ֶהם‪.‬‬
‫סילוק ההשגחה‪" ,‬כי אם נעדרה‬
‫ההשגחה‪ ,‬יופקר ויהיה מטרה לכל מה‬ ‫ג ֲא ָבל ִאם ‪‬א ִי ְז ֲעקוּ ְו‪‬א ָיִריעוּ‪ֶ ,‬א ָלּא יֹא ְמרוּ‪ָ :‬דּ ָבר ֶזה‬
‫שעלול לארע ולקרות‪ ...‬וכמה קשה איום‬
‫זה" )מו"נ א‪,‬לח(‪ְ .‬ותוֹ ִסיף ַה ָצּ ָרה – תתחזק‬ ‫ִמ ִמּ ְנ ַהג ָהעוֹ ָלם ֵאַרע ָלנוּ‪ְ ,‬ו ָצָרה זוֹ ִנ ְקרֹה ִנ ְקֵרית – ֲהֵרי זוֹ ֶדֶּר‪‬‬
‫הצרה‪ֶ .‬קִרי – מקרה‪ֲ .‬ח ַמת – כעס‪ִ .‬אם‬ ‫ַא ְכ ָזִריּוּת‪ְ ,‬וגוֶֹר ֶמת ָל ֶהם ְל ִה ָדּ ֵבק ְבּ ַמ ֲע ֵשׂי ֶהם ָהָר ִעים‪ְ ,‬ותוֹ ִסיף‬
‫ֹתּא ְמרוּ ֶשׁהוּא ֶקִרי וכו' – "אם תתייחסו‬ ‫ַה ָצָּרה ְו ָצרוֹת ֲא ֵחרוֹת; הוּא ֶשׁ ָכּתוּב ַבּתּוָֹרה‪ַ" :‬ו ֲה ַל ְכ ֶתּם ִע ִמּי‬
‫לאותם הייסורים יחס של מקרה‪ ,‬אוסיף‬ ‫ְבּ ֶק ִרי‪ְ ,‬ו ָה ַל ְכ ִתּי ִע ָמּ ֶכם ַבּ ֲח ַמת ֶק ִרי" )ויקרא כו‪,‬כז–כח(‪ְ ,‬כּלוֹ ַמר‪,‬‬
‫לכם מאותו המקרה לפי דמיונכם יותר‬ ‫ְכּ ֶשׁ ָא ִביא ֲע ֵלי ֶכם ָצָרה ְכּ ֵדי ֶשׁ ָתּשׁוּבוּ – ִאם ֹתּא ְמרוּ ֶשׁהוּא ֶקִרי‪,‬‬

‫חמור ויותר קשה" )מו"נ ג‪,‬לו(‪.‬‬ ‫אוֹ ִסיף ֲע ֵלי ֶכם ֲח ַמת אוֹתוֹ ֶקִרי‪.‬‬

‫ד ִמ ִדּ ְבֵרי סוֹ ְפִרים – מתקנת חכמים‪,‬‬ ‫מצַות התענית‬

‫מדרבנן‪ְ .‬כּ ֶא ָחד – ביחד‪.‬‬ ‫ד וּ ִמ ִדּ ְבֵרי סוֹ ְפִרים ְל ִה ְת ַענּוֹת ַעל ָכּל ָצָרה ֶשׁ ָתּבוֹא ַעל‬

‫ַה ִצּבּוּר ַעד ֶשׁ ְיֻּר ֲחמוּ ִמן ַה ָשּׁ ַמ ִים‪ .‬וּ ִבי ֵמי ַה ַתּ ֲע ִניּוֹת ָה ֵאלּוּ‬
‫זוֹ ֲע ִקין ִבּ ְת ִפלּוֹת‪ ,‬וּ ִמ ְת ַח ְנּ ִנים וּ ְמִרי ִעין ַבּ ֲחצוֹ ְצרוֹת ִבּ ְל ַבד‪ְ .‬ו ִאם‬
‫ָהיוּ ַבּ ִמּ ְק ָדּשׁ – ְמִרי ִעין ַבּ ֲחצוֹ ְצרוֹת וּ ַבשּׁוֹ ָפר‪ַ ,‬השּׁוֹ ָפר ְמ ַק ֵצּר‬
‫ְו ַה ֲחצוֹ ְצרוֹת ַמ ֲאִריכוֹת‪ֶ ,‬שׁ ִמּ ְצַות ַהיּוֹם ַבּ ֲחצוֹ ְצרוֹת‪ְ .‬ו ֵאין‬
‫תּוֹ ְק ִעין ַבּ ֲחצוֹ ְצרוֹת ְושׁוֹ ָפר ְכּ ֶא ָחד ֶא ָלּא ַבּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ֶ ,‬שׁ ֶנּ ֱא ַמר‪:‬‬

‫" ַבּ ֲחצֹ ְצרוֹת ְוקוֹל שׁוֹ ָפר ָה ִריעוּ ִל ְפ ֵני ַה ֶמּ ֶל‪ ‬יי" )תהילים צח‪,‬ו(‪.‬‬