Page 937 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 937
ספר זמנים הלכות תעניות פרק ב 895
ג ְשׁ ָמד – ראה לעיל א,טזָ .תּ ְקעוּ הצרת שונאים
ְל ִה ְת ַק ֵבּץ ְל ֶע ְז ָר ָתם – לגיוס הציבור, ג ַעל ֲה ָצַרת שׂוֹ ְנ ֵאי ִי ְשָׂר ֵאל ְל ִי ְשָׂר ֵאל ֵכּי ַצד? גּוֹ ִיים ֶשׁ ָבּאוּ
כגון למלחמה.
ַל ֲערִֹ מ ְל ָח ָמה ִעם ִי ְשָׂר ֵאל ,אוֹ ִל ֹטּל ֵמ ֶהן ַמס ,אוֹ ִל ַקּח ִמ ָיּ ָדם
ד ֶשׁ ֶנּ ֱא ַמר – " ִאם ְבּ ֻחקֹּ ַתי ֵתּ ֵלכוּ... ֶאֶרץ ,אוֹ ִל ְגזֹר ֲע ֵלי ֶהם ְשׁ ָמד ֲא ִפלּוּ ְבּ ִמ ְצָוה ַק ָלּה – ֲהֵרי ֵאלּוּ
ִמ ְת ַע ִנּים וּ ַמ ְתִרי ִעים ַעד ֶשׁ ְיֻּר ֲחמוְּ ,ו ָכל ֶה ָעִרים ֶשׁ ְסּ ִביבוֹ ֵתי ֶהם
ִוי ַשׁ ְב ֶתּם ָל ֶב ַטח ְבּ ַאְר ְצ ֶכםְ .ו ָנ ַת ִתּי ָשׁלוֹם ִמ ְת ַע ִנּיםֲ ,א ָבל ֵאין ַמ ְתִרי ִעיםֶ ,א ָלּא ִאם ֵכּן ָתּ ְקעוּ ְל ִה ְת ַק ֵבּץ
ָבּ ָאֶרץ וּ ְשׁ ַכ ְב ֶתּם ְו ֵאין ַמ ֲחִרידְ ,ו ִה ְשׁ ַבּ ִתּי
ַח ָיּה ָר ָעה ִמן ָה ָאֶרץ ְו ֶח ֶרב א ַת ֲעבֹר ְל ֶע ְזָר ָתם.
ְבּ ַאְר ְצ ֶכם"ֶ .שְׁר ִא ַיּת ַה ִמּ ְל ָח ָמה ָצָרה –
מסיבות הרבה ,כגון :מעבר הלוחמים חרב
לכיוון האויב ,הדורש משאבים מקומיים
וגורם בדרך כלל נזקים למקום; המפגש ד ַעל ַה ֶחֶרב ֵכּי ַצד? ֲא ִפלּוּ ֶחֶרב ֶשׁ ְלּ ָשׁלוֹםְ ,כּגוֹן ֶשׁ ָעְרכוּ
עם תרבות הלוחמים הגויים ,העלול
להזיק ליהודים; המעבר עלול לספק ִמ ְל ָח ָמה גּוֹ ִיים ִעם גּוֹ ִייםְ ,ו ָע ְברוּ ִבּ ְמקוֹם ִי ְשָׂר ֵאלַ ,אף ַעל ִפּי
ללוחמים מודיעין לכיבוש המקום ֶשׁ ֵאין ֵבּי ֵני ֶהם וּ ֵבין ִי ְשָׂר ֵאל ִמ ְל ָח ָמה – ֲהֵרי זוֹ ָצָרה ,וּ ִמ ְת ַע ִנּים
בתחושה שהמקום קל להיכבש; מתן וּ ַמ ְת ִרי ִעין ָע ֶלי ָהֶ ,שׁ ֶנּ ֱא ַמרְ " :ו ֶח ֶרב א ַת ֲעבֹר ְבּ ַא ְר ְצ ֶכם" )ויקרא
מעבר עלול לגרור נקמה מצד יריבי
כו,ו(; ִמ ְכּ ַלל ֶשׁ ְר ִא ַיּת ַה ִמּ ְל ָח ָמה – ָצ ָרה.
הלוחמים וכדומה.
דבר
ה ַר ְג ִלי – תושביםֶ .שׁ ָשּׁ ְבתוּ ִמ ְמּ ָלא ָכה
ה ֵאי ֶזה הוּא ֶדּ ֶבר? ִעיר ֶשׁ ֵיּשׁ ָבּהּ ֲח ֵמשׁ ֵמאוֹת ַר ְג ִליְ ,ו ָי ְצאוּ
– החלשים בגופם ,משום שהבטלה
מביאה לניוון הגוף ,ובעקבות הניוון ִמ ֶמּ ָנּה ְשׁל ָשׁה ֵמ ִתים ִבּ ְשׁל ָשׁה ָי ִמים ֶזה ַא ַחר ֶזהָ .י ְצאוּ ְבּיוֹם
באה המיתה )ק'( .עצמת המגפה נמדדת ֶא ָחד אוֹ ְבּ ַאְר ָבּ ָעה ָי ִמים – ֵאין ֶזה ֶדּ ֶברָ .ה ָיה ָבּהּ ֶא ֶלףְ ,ו ָי ְצאוּ
על פי מידת פגיעתה בבריאים ובחזקים. ִמ ֶמּ ָנּה ִשׁ ָשּׁה ֵמ ִתים ִבּ ְשׁל ָשׁה ָי ִמים ֶזה ַא ַחר ֶזה – ֲהֵרי ֶזה ֶדּ ֶבר.
ָי ְצאוּ ְבּיוֹם ֶא ָחד אוֹ ְבּ ַאְר ָבּ ָעה ָי ִמים – ֵאין ֶזה ֶדּ ֶברְ .ו ֵכן ְל ִפי
ְמ ִדי ָנה – עיר. ֶח ְשׁבּוֹן ֶזהְ .ו ֵאין ַה ָנּ ִשׁים ְו ַה ְקּ ַט ִנּים ְו ַה ְזּ ֵק ִנים ֶשׁ ָשּׁ ְבתוּ ִמ ְמּ ָלא ָכה
ו ְו ַשׁ ָיּרוֹת הוֹ ְלכוֹת וּ ָבאוֹת – ויכולות ִבּ ְכ ַלל ִמ ְנ ַין ַא ְנ ֵשׁי ַה ְמּ ִדי ָנה ְל ִע ְנ ָין ֶזה.
להעביר את המגפה ממקום למקום או ו ָה ָיה ֶדּ ֶבר ְבּ ֶאֶרץ ִי ְשָׂר ֵאל – ִמ ְת ַע ִנּים ְשׁ ָאר ָגּ ֻליוֹת ִי ְשָׂר ֵאל
שהקשרים בין שתי הערים מחייבים
שיתוף פעולה ביניהן כדי להתמודד ֲע ֵלי ֶהםָ .ה ָיה ֶדּ ֶבר ִבּ ְמ ִדי ָנהְ ,ו ַשׁ ָיּרוֹת הוֹ ְלכוֹת וּ ָבאוֹת ִמ ֶמּ ָנּה
ִל ְמ ִדי ָנה ַא ֶחֶרת – ְשׁ ֵתּי ֶהן ִמ ְת ַענּוֹתַ ,אף ַעל ִפּי ֶשׁ ֵהן ְרחוֹקוֹת
עם הצרה.
זוֹ ִמזּוֹ.
ז ִבּ ְז ַמן ֶשׁ ִהיא ְמ ֻשׁ ַלּ ַחת – בזמן שיש
חיה רעה
התפרצות שאינה טבעית )ללשון ראה ויקרא
כו,כב; דברים לב,כד(ַ .בּיּוֹם – משום שבדרך ז ֵאין ִמ ְת ַע ִנּין ַעל ַח ָיּה ָר ָעה ֶא ָלּא ִבּ ְז ַמן ֶשׁ ִהיא ְמ ֻשׁ ַלּ ַחת.
כלל החיות טורפות בחסות החשכה.
ֲא ַגם – אחו ,חורש או ערבה" ,מקומות ֵכּי ַצד? ִנְר ֲא ָתה ָבּ ִעיר ַבּיּוֹם – ֲהֵרי זוֹ ְמ ֻשׁ ַלּ ַחתִ .נְר ֲא ָתה ַבּ ָשּׂ ֶדה
משכן חיות טרף" )ר' תנחום .כשמו של הצמח ַבּיּוֹםִ :אם ָר ֲא ָתה ְשׁ ֵני ְבּ ֵני ָא ָדם ְוא ָבְּר ָחה ִמ ְפּ ֵני ֶהם – ֲהֵרי זוֹ
ְמ ֻשׁ ַלּ ַחת; ְו ִאם ָה ְי ָתה ָשׂ ֶדה ְסמוּ ָכה ַל ֲא ַגםְ ,וָר ֲא ָתה ְשׁ ֵני ְבּ ֵני
האגמון(. ָא ָדם ְוָר ְד ָפה ַא ֲחֵרי ֶהן – ֲהֵרי זוֹ ְמ ֻשׁ ַלּ ַחת; א ָר ְד ָפה ַא ֲחֵרי ֶהן
– ֵאי ָנהּ ְמ ֻשׁ ַלּ ַחתְ .ו ִאם ָה ְי ָתה ָבּ ֲא ַגם – ֲא ִפלּוּ ָר ְד ָפה ַא ֲחֵרי ֶהן
ֵאי ָנהּ ְמ ֻשׁ ַלּ ַחתֶ ,א ָלּא ִאם ֵכּן ָטְר ָפה ְשׁ ֵני ֶהן ְו ָא ְכ ָלה ֶא ָחד ֵמ ֶהן.
ֲא ָבל ִאם ָא ְכ ָלה ְשׁ ֵני ֶהן ָבּ ֲא ַגם – ֵאי ָנהּ ְמ ֻשׁ ַלּ ַחתִ ,מ ְפּ ֵני ֶשׁ ֶזּה
הוּא ְמקוֹ ָמהּ ,וּ ִמ ְפּ ֵני ָהְר ָעבוֹן ָטְר ָפה ,א ִמ ְפּ ֵני ֶשׁ ִהיא ְמ ֻשׁ ַלּ ַחת.
