Page 945 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 945

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות תעניות ‪ ‬פרק ד‪-‬ה ‪903‬‬

‫יח ְתּ ִפ ַלּת ְנ ִעי ָלה – "וכן תיקנו ]עזרא‬       ‫ַא ַחר ֶשׁ ִמּ ְת ַפּ ְלּ ִלים יוֹ ְצ ִאים ָכּל ָה ָעם ְל ֵבית ַה ְקּ ָברוֹת‪ ,‬וּבוֹ ִכים‬
                                                 ‫וּ ִמ ְת ַח ְנּ ִנים ָשׁם‪ְ ,‬כּלוֹ ַמר ֲהֵרי ַא ֶתּם ֵמ ִתים ָכּ ֵאלּוּ ִאם ‪‬א ָתּשׁוּבוּ‬
‫ובית דינו[ תפילה אחר תפילת המנחה‬                 ‫ִמ ַדְּר ֵכי ֶכם‪ .‬וּ ְב ָכל ַתּ ֲע ִנית ִמ ַתּ ֲע ִני ֵתי ַה ָצּרוֹת ֶשׁגּוֹ ְזִרין ַעל ַה ִצּבּוּר‬
‫סמוך לשקיעת החמה ביום התענית‬
‫בלבד‪ ,‬כדי להוסיף תחינה ובקשה מפני‬                                    ‫– ִמ ְת ַפּ ְלּ ִלין ְתּ ִפ ַלּת ְנ ִעי ָלה ְבּ ָכל ָמקוֹם‪.‬‬
‫התענית‪ .‬וזו התפילה נקראת תפילת‬
‫נעילה‪ ,‬כלומר ננעלו שערי שמים בעד‬                                                                              ‫הפסקת התענית‬
‫השמש‪ ,‬ונסתרה ]השמש[‪ ,‬לפי שאין‬
‫מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת‬                     ‫יט ָיְרדוּ ָל ֶהם ְגּ ָשׁ ִמים – ַעד ָמ ַתי ִי ְהיוּ יוְֹר ִדים ְו ִי ְפ ְסקוּ ַה ִצּבּוּר‬

                  ‫החמה" )תפילה א‪,‬ז(‪.‬‬             ‫ַה ַתּ ֲע ִנית? ִמ ֶשּׁ ֵיְּרדוּ ְבּ ֹע ֶמק ָה ָאֶרץ ַה ֲחֵר ָבה ֶט ַפח‪ ,‬וּ ַב ֵבּינוֹ ִנית‬
                                                     ‫ִט ְפ ַח ִים‪ ,‬וּ ָב ֲעבוּ ָדה – ַעד ֶשׁ ֵיְּרדוּ ְבּ ָע ְמ ָקהּ ְשׁל ָשׁה ְט ָפ ִחים‪.‬‬
‫יט ֲחֵר ָבה – יבשה‪ֶ .‬ט ַפח – כ‪ 8-‬ס"מ‬

‫)ראה נספח מידות ומשקלות(‪ֲ .‬עבוּ ָדה –‬
                           ‫מעובדת‪.‬‬

                                                    ‫ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי‬     ‫‪‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫ה‬
                                                 ‫הצומות הקבועים וזכר לחורבן‬

                                                                             ‫חמשת הצומות‬

‫א ֵישׁ ָשׁם – יש‪ .‬המילה 'שם' היא מילת‬              ‫א ֵישׁ ָשׁם ָי ִמים ֶשׁ ָכּל ִי ְשָׂר ֵאל ִמ ְת ַע ִנּים ָבּ ֶהן ִמ ְפּ ֵני ַה ָצּרוֹת‬

‫קישור שתורגמה מהסגנון הערבי‪ ,‬ואין‬                ‫ֶשׁ ֵאְרעוּ ָבּ ֶהם‪ְ ,‬כּ ֵדי ְלעוֵֹרר ַה ְלּ ָבבוֹת ְו ִל ְפתֹּ ַח ַדְּר ֵכי ַה ְתּשׁוּ ָבה‪,‬‬
‫משמעותה ציון מקום‪ְ .‬כּ ַמ ֲע ֵשׂינוּ ַע ָתּה‬
                                                 ‫ְו ִי ְה ֶיה ֶזה ִז ָכּרוֹן ְל ַמ ֲע ֵשׂינוּ ָהָר ִעים וּ ַמ ֲע ֵשׂה ֲאבוֹ ֵתינוּ ֶשׁ ָה ָיה‬
              ‫– הצום הוא על ההווה‪.‬‬
                                                 ‫ְכּ ַמ ֲע ֵשׂינוּ ַע ָתּה‪ַ ,‬עד ֶשׁ ָגּ ַרם ָל ֶהם ְו ָלנוּ אוֹ ָתן ַה ָצּרוֹת; ֶשׁ ְבּ ִז ְכרוֹן‬
‫ב ְגּ ַד ְל ָיה ֶבּן ֲא ִחי ָקם – שהיה מופקד‬
‫על שארית העם שנותר בארץ ישראל‬                    ‫ְדּ ָבִרים ֵאלּוּ ָנשׁוּב ְל ֵהי ִטיב‪ֶ ,‬שׁ ֶנּ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ִה ְתַודּוּ ֶאת ֲעוֹ ָנם ְו ֶאת‬
‫לאחר גלות נבוכדנצר אחר חורבן בית‬                                                   ‫ֲעוֹן ֲאבֹ ָתם" )ויקרא כו‪,‬מ(‪.‬‬
‫ראשון‪ ,‬שהוגלה בה העם לבבל )ראה‬

‫מלכים־ב כה‪,‬כב‪-‬כו‪ .‬ירמיהו מ‪,‬ז עד מא‪,‬יח(‪.‬‬          ‫ב ְו ֵאלּוּ ֵהן‪ :‬יוֹם ְשׁל ָשׁה ְבּ ִת ְשֵׁרי‪ֶ ,‬שׁבּוֹ ֶנ ֱהַרג ְגּ ַד ְל ָיה ֶבּן ֲא ִחי ָקם‪,‬‬
‫הרצח נעשה על בצע שלטון‪ .‬מות גדליה‬
‫הביא ְל ָה ֵתם – להשלמת גלות כל העם‪.‬‬             ‫ְו ִנ ְכ ָבּת ַגּ ֶח ֶלת ִי ְשָׂר ֵאל ַה ִנּ ְשׁ ָאָרה‪ְ ,‬ו ִס ֵבּב ְל ָה ֵתם ָגּלוּ ָתם; ַו ֲע ִשׂיִרי‬

‫ַו ֲע ִשׂיִרי ְבּ ֵט ֵבת וכו' – כמתואר ביחזקאל‬     ‫ְבּ ֵט ֵבת‪ֶ ,‬שׁבּוֹ ָס ַמ‪ֶ ‬מ ֶל‪ָ ‬בּ ֶבל ְנבוּ ַכ ְד ֶנא ַצר ָהָר ָשׁע ַעל ְירוּ ָשׁ ַ ִלם‬
‫כד‪,‬א‪-‬ב‪ָ .‬מצוֹק – צרה )ת"א לדברים כח‪,‬נג(‬           ‫ֶו ֱה ִבי ָאהּ ְבּ ָמצוֹר וּ ְב ָמצוֹק; ְו ִשׁ ְב ָעה ָע ָשׂר ְבּ ַתמּוּז – ֲח ִמ ָשּׁה‬
‫של מצוקה ורעב‪ .‬וּ ָב ַטל ַה ָתּ ִמיד – חדלו‬        ‫ְדּ ָבִרים ֵאְרעוּ בּוֹ‪ִ :‬נ ְשׁ ַתּ ְבּרוּ ַהלּוּחוֹת‪ ,‬וּ ָב ַטל ַה ָתּ ִמיד ִמ ַבּ ִית‬
‫להקריב את קרבן התמיד‪ַ .‬אפּוֹ ְס ְטמוֹס‬
‫ִראשׁוֹן‪ְ ,‬ו ֻה ְב ְק ָעה ְירוּ ָשׁ ַ ִלם ְבּ ֻח ְר ָבּן ֵשׁ ִני‪ְ ,‬ו ָשׂ ַרף ַאפּוֹ ְס ְטמוֹס – אחד מן המצביאים הרומיים‪ֶ .‬צ ֶלם‬
‫ַבּ ֵהי ָכל – פסל בבית המקדש‪ .‬הערה‪:‬‬
‫בבית שני‪ ,‬בכל התעניות‪ ,‬התענו רק‬                  ‫ָהָר ָשׁע ֵס ֶפר תּוָֹרה‪ְ ,‬ו ֶה ֱע ִמיד ֶצ ֶלם ַבּ ֵהי ָכל‪.‬‬

‫אם רצו להתענות‪ ,‬למעט צום תשעה‬                    ‫ג ְו ִת ְשׁ ָעה ְבּ ָאב – ֲח ִמ ָשּׁה ְדּ ָבִרים ֵאְרעוּ בּוֹ‪ִ :‬נ ְג ַזר ַעל ִי ְשָׂר ֵאל‬
‫באב‪ ,‬שאף על פי שהיה תלוי ברצונם‪,‬‬
‫נהגו לצום אותו תמיד‪ ,‬בגלל שנכפלו‬                 ‫ַבּ ִמּ ְד ָבּר ֶשֹּׁלא ִי ָכּ ְנסוּ ָל ָאֶרץ; ְו ָחַרב ַה ַבּ ִית ָבִּראשׁוֹ ָנה וּ ַב ְשּׁ ִנ ָיּה;‬

 ‫בו הצרות הקשות )פה"מ ראש השנה א‪,‬ג(‪.‬‬             ‫ְו ִנ ְל ְכּ ָדה ִעיר ְגּדוֹ ָלה‪ ,‬וּ ֵבית ֹתּר ָה ָיה ְשׁ ָמהּ‪ְ ,‬ו ָהיוּ ָבּהּ ֲא ָל ִפים‬
                                                 ‫וְּר ָבבוֹת ִמ ִיּ ְשָׂר ֵאל‪ְ ,‬ו ָה ָיה ָל ֶהם ֶמ ֶל‪ָ ‬גּדוֹל‪ְ ,‬ו ִדמּוּ ָכּל ִי ְשָׂר ֵאל‬
‫ג ֶשֹּׁלא ִי ָכּ ְנסוּ ָל ָאֶרץ – מתואר בתורה‬

‫)במדבר יד‪,‬לג(‪ְ .‬ו ָח ַרב ַה ַבּ ִית – בית המקדש‪,‬‬
‫שהביא פעמיים את הקץ לשלטון יהודי בארץ ישראל )ק'(‪ָ .‬בּ ִראשׁוֹ ָנה – בפעם הראשונה‪ ,‬בשנת ‪ 3338‬ליצירה‪ ,‬שהיא‬
‫שנת ‪ 422‬לפנה"ס‪ .‬וּ ַב ְשּׁ ִנ ָיּה – בשנת ‪ 3829‬ליצירה‪ ,‬שהיא שנת ‪ 69‬לספירה‪ .‬תאריך זה הוא לדעת הרמב"ם )שמיטה ויובל‬
‫י‪,‬ד(‪ֶ .‬מ ֶל‪ָ ‬גּדוֹל – הוא שמעון בן כוזיבא המכונה בר כוכבא‪ ,‬מנהיג המרד )ראה מלכים יא‪,‬ג(‪ ,‬שנמשך כארבע שנים ונסתיים‬

                                                 ‫לערך בשנת ‪ 3895‬ליצירה‪ ,‬שהיא שנת ‪ 135‬לספירת הגויים‪.‬‬
   940   941   942   943   944   945   946   947   948   949   950