Page 948 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 948

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות תעניות ‪ ‬פרק ה‬                                                               ‫‪906‬‬

‫יג ְו ֵכן ִה ְת ִקינוּ ֶשׁ ָהעוֵֹר‪ֻ ‬שׁ ְל ָחן ַל ֲעשׂוֹת ְסעוּ ָדה ָלאוְֹר ִחים –‬                     ‫יג עוֹ ָשׂה ַתּ ְכ ִשׁי ֵטי ַה ֶכּ ֶסף ְו ַה ָזּ ָהב –‬

‫ְמ ַח ֵסּר ִמ ֶמּנּוּ ְמ ַעט‪ ,‬וּ ַמ ִנּי ַח ָמקוֹם ָפּנוּי ְבּ‪‬א ְק ָעָרה ִמן ַה ְקּ ָערוֹת‬                ‫מתקשטת בתכשיטיה‪ֵ .‬א ֶפר ִמ ְק ֶלה –‬
‫ָהְראוּיוֹת ָל ֵתת ָשׁם; וּ ְכ ֶשׁ ָה ִא ָשּׁה עוֹ ָשׂה ַתּ ְכ ִשׁי ֵטי ַה ֶכּ ֶסף ְו ַה ָזּ ָהב‬                           ‫ראה לעיל ביאור ד‪,‬א‪.‬‬
‫– ְמ ַשׁ ֶיּ ֶרת ִמין ִמ ִמּי ֵני ַה ַתּ ְכ ִשׁיט ֶשׁנּוֹ ֶה ֶגת ָבּ ֶהם‪ְ ,‬כּ ֵדי ֶשֹּׁלא ִי ְה ֶיה‬
‫ַתּ ְכ ִשׁיט ָשׁ ֵלם; וּ ְכ ֶשׁ ֶה ָח ָתן נוֹ ֵשׂא – לוֹ ֵק ַח ֵא ֶפר ִמ ְק ֶלה ְונוֹ ֵתן‬               ‫יד ַעל ַה ַיּ ִין – בשעת שתיית היין‪ .‬וּ ְכ ָבר‬
‫ְבּרֹאשׁוֹ‪ְ ,‬מקוֹם ַה ָנּ ַחת ַה ְתּ ִפ ִלּין‪ְ .‬ו ָכל ֵאלּוּ ַה ְדּ ָבִרים – ְכּ ֵדי ִל ְזכֹּר‬
‫ְירוּ ָשׁ ַ ִלם‪ֶ ,‬שׁ ֶנּ ֱא ַמר‪ִ " :‬אם ֶא ְשׁ ָכּ ֵח‪ְ ‬ירוּ ָשׁ ָ ִלם ִתּ ְשׁ ַכּח ְי ִמי ִני‪ִ ,‬תּ ְד ַבּק‬  ‫ָנ ֲהגוּ ָכּל ִי ְשָׂר ֵאל – פשט המנהג המפרש‬
‫ְלשׁוֹ ִני ְל ִח ִכּי ִאם ‪‬א ֶא ְז ְכֵּר ִכי‪ִ ,‬אם ‪‬א ַא ֲע ֶלה ֶאת ְירוּ ָשׁ ַ ִלם ַעל‬               ‫את התקנה באופן מצומצם‪ ,‬לא על שירי‬

                             ‫רֹאשׁ ִשׂ ְמ ָח ִתי" )תהילים קלז‪,‬ה–ו(‪.‬‬                                                            ‫קודש‪.‬‬

‫יד ְו ֵכן ָגּ ְזרוּ ֶשֹּׁלא ְל ַנ ֵגּן ִבּ ְכ ֵלי ִשׁיר ֻכּ ָלּן‪ְ .‬ו ָכל ִמי ֵני ֶז ֶמר ְו ָכל‬         ‫טו ַע ְטרוֹת – תכשיט של ראש‪ְ .‬כּ ִליל‬

‫ַמ ְשׁ ִמי ֵעי קוֹל ֶשׁ ְלּ ִשׁיר – ָאסוּר ִל ְשׂמֹ ַח ָבּ ֶהן ְו ָאסוּר ְל ָשׁ ְמ ָען ִמ ְפּ ֵני‬         ‫– כתר‪ַ .‬ע ְטרוֹת ַכּלּוֹת – תכשיט של כתר‬
‫ַה ֻחְר ָבּן‪ַ .‬ו ֲא ִפלּוּ ִשׁיָרה ַבּ ֶפּה ַעל ַה ַיּ ִין ֲאסוָּרה‪ֶ ,‬שׁ ֶנּ ֱא ַמר‪ַ " :‬בּ ִשּׁיר‬           ‫זהב בצורת ירושלים )פה"מ‪ :‬שוטה ט‪,‬טו;‬
‫‪‬א ִי ְשׁתּוּ ָי ִין" )ישעיה כד‪,‬ט(‪ .‬וּ ְכ ָבר ָנ ֲהגוּ ָכּל ִי ְשׂ ָר ֵאל לוֹ ַמר ִדּ ְב ֵרי‬
                                                                                                   ‫שבת ו‪,‬א(‪ָ .‬גּ ִדיל – חוטי בד שזורים‪.‬‬
    ‫ִתּ ְשׁ ָבּחוֹת אוֹ ִשׁיר ֶשׁ ְלּהוֹ ָדאוֹת ָל ֵאל ְו ַכיּוֹ ֵצא ָבּ ֶהן ַעל ַה ַיּ ִין‪.‬‬
                                                                                               ‫טז " ָעֵרי ָק ְד ְשׁ‪ָ ‬היוּ ִמ ְד ָבּר‪ִ ,‬ציּוֹן ִמ ְד ָבּר‬
‫טו ְו ַא ַחר ָכּ‪ָ ‬גּ ְזרוּ ַעל ַע ְטרוֹת ֲח ָת ִנים‪ֶ ,‬שֹּׁלא ַי ִנּי ַח ֶה ָח ָתן‬
                                                                                               ‫ָה ָי ָתה‪ְ ,‬ירוּ ָשׁ ַ ִלם ְשׁ ָמ ָמה‪ֵ .‬בּית ָק ְד ֵשׁנוּ‬
‫ְבּרֹאשׁוֹ שׁוּם ְכּ ִליל‪ֶ ,‬שׁ ֶנּ ֱא ַמר‪ָ " :‬ה ִסיר ַה ִמּ ְצ ֶנ ֶפת ְו ָהִרים ָה ֲע ָטָרה"‬            ‫ְו ִת ְפ ַא ְר ֵתּנוּ ֲא ֶשׁר ִה ְללוּ‪ֲ ‬אבֹ ֵתינוּ ָה ָיה‬
‫)יחזקאל כא‪,‬לא(‪ְ .‬ו ֵכן ָגּ ְזרוּ ַעל ַע ְטרוֹת ַכּלּוֹת‪ִ ,‬אם ָהיוּ ֶכּ ֶסף ְו ָז ָהב;‬                  ‫ִל ְשֵׂר ַפת ֵאשׁ‪ְ ,‬ו ָכל ַמ ֲח ַמ ֵדּינוּ ָה ָיה ְל ָחְר ָבּה‪.‬‬
                                                                                               ‫ַה ַעל ֵא ֶלּה ִת ְת ַא ַפּק ה'‪ֶ ,‬תּ ֱח ֶשׁה וּ ְת ַע ֵנּנוּ ַעד‬
                           ‫ֲא ָבל ֶשׁ ְלּ ָג ִדיל – ֻמ ֶתֶּרת ַל ַכּ ָלּה‪.‬‬                          ‫ְמאֹד"‪ .‬קוֹ ֵר ַע – בגדו כמו האבל )אבלט‪,‬ב(‪.‬‬
                                                                                               ‫ַהצּוֹ ִפים – מקום שניתן לצפות ממנו על‬
‫טז ִמי ֶשָׁר ָאה ָעֵרי ְיהוּ ָדה ְבּ ֻחְר ָבּ ָנן – אוֹ ֵמר " ָעֵרי ָק ְד ְשׁ‪ָ ‬היוּ‬                  ‫ירושלים‪ָ .‬פּ ַגע ַבּ ִמּ ְק ָדּשׁ ְתּ ִח ָלּה – ראה את‬
                                                                                               ‫המקדש לפני שראה את ירושלים‪ .‬דבר‬
‫ִמ ְד ָבּר" )ישעיה סד‪,‬ט(‪ְ ,‬וקוֹ ֵר ַע‪ָ .‬ר ָאה ְירוּ ָשׁ ַ ִלם ְבּ ֻח ְר ָבּ ָנהּ – אוֹ ֵמר‬             ‫זה עשוי לקרות ְכּ ֶשׁ ָיּבוֹא ִמ ֶדֶּר‪ַ ‬ה ִמּ ְד ָבּר‬
‫" ֵבּית ָק ְד ֵשׁנוּ ְו ִת ְפ ַא ְר ֵתּנוּ‪) "...‬שם סד‪,‬י(‪ְ ,‬וקוֹ ֵר ַע‪ .‬וּ ֵמ ֵהי ָכן ַח ָיּב‬
‫ִל ְקרֹ ַע? ִמן ַהצּוֹ ִפים‪ .‬וּ ְכ ֶשׁ ַיּ ִגּי ַע ַל ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬קוֵֹר ַע ֶקַרע ַא ֵחר‪ְ .‬ו ִאם‬                 ‫– מן המזרח‪ ,‬ממדבר יהודה‪.‬‬
‫ָפּ ַגע ַבּ ִמּ ְק ָדּשׁ ְתּ ִח ָלּה‪ְ ,‬כּ ֶשׁ ָיּבוֹא ִמ ֶדֶּר‪ַ ‬ה ִמּ ְד ָבּר – קוֵֹר ַע ַעל‬
                                                                                               ‫יז ֵמעוֹ ֵמד – בזמן שהוא עומד‪.‬‬
                           ‫ַה ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬וּמוֹ ִסיף ַעל ְירוּ ָשׁ ַ ִלם‪.‬‬
                                                                                               ‫ְמ ַא ֶחה – תופר היטב‪ ,‬עד שהקרע‬
‫יז ָכּל ַה ְקָּר ִעים ָה ֵאלּוּ ֻכּ ָלּן – ְבּ ָידוֹ‪ ,‬וּ ֵמעוֹ ֵמד‪ְ ,‬וקוֵֹר ַע ָכּל ְכּסוּת‬                  ‫שוב אינו ניכר‪ֲ .‬א ָבל ַר ַשּׁאי הוּא – בכל‬
                                                                                               ‫התפירות האחרות‪ ,‬כשעדיין הקרע‬
‫ֶשׁ ָע ָליו ַעד ֶשׁ ְיּ ַג ֶלּה ֶאת ִלבּוֹ‪ְ .‬ו ֵאינוֹ ְמ ַא ֶחה ְקָר ִעים ֵאלּוּ ְלעוֹ ָלם‪.‬‬              ‫נראה‪ ,‬כדי שיזכור את החורבן תמיד‪.‬‬
‫ֲא ָבל ַר ַשּׁאי הוּא ְל ָשׁ ְל ָלן‪ְ ,‬ל ָמ ְל ָלן‪ְ ,‬ל ַל ְקּ ָטן‪ ,‬וּ ְל ָת ְפָרן ְכּ ִמין‬             ‫ְל ָשׁ ְל ָלן – לתפור בחוטים רפויים )ר'‬
                                                                                               ‫תנחום(‪ ,‬תפירה שאינה יציבה המשמשת‬
                                               ‫ֻס ָלּמוֹת‪.‬‬                                       ‫רק להצמדת החלקים הקרועים זה לזה‬
                                                                                               ‫)עפ"י פה"מ פרה יב‪,‬י(‪ְ .‬ל ָמ ְל ָלן – לתפור רק‬
‫יח ָה ָיה הוֹ ֵל‪ ‬וּ ָבא ִלירוּ ָשׁ ַ ִלם‪ ,‬הוֹ ֵל‪ ‬וּ ָבא‪ִ :‬אם תּוֹ‪ְ ‬שׁל ִשׁים‬                          ‫כמה תפירות )ר' תנחום(‪ְ .‬ל ַל ְקּ ָטן – לתפור‬
                                                                                               ‫תפירות מפוזרות‪ ,‬כאדם המלקט מכאן‬
‫יוֹם – ֵאינוֹ קוֵֹר ַע ֶקַרע ַא ֵחר; ְו ִאם ְל ַא ַחר ְשׁל ִשׁים יוֹם – חוֹ ֵזר‬                       ‫ואינו מלקט כסדר )הערוך(‪ ,‬וכאילו הבגד‬
                                                ‫ְוקוֵֹר ַע‪.‬‬                                     ‫אסוף‪ ,‬אך עדיין הקרע נראה )ר' תנחום(‪.‬‬
                                                                                               ‫ֻס ָלּמוֹת – תפירות רחבות וגסות מצדי‬
                                             ‫כל הצומות יהיו לששון ולשמחה‬                       ‫הקרע‪ ,‬הנראות יחד עם הקרע כשליבות‬

‫יט ָכּל ַהצּוֹמוֹת ָה ֵאלּוּ ֲע ִתי ִדים ִל ָבּ ֵטל ִלימוֹת ַה ָמּ ִשׁי ַח‪ְ ,‬ו‪‬א‬                                                   ‫של סולם‪.‬‬

‫עוֹד ֶא ָלּא ֶשׁ ֵהם ֲע ִתי ִדים ִל ְהיוֹת ָי ִמים טוֹ ִבים ִוי ֵמי ָשׂשׂוֹן‬
   943   944   945   946   947   948   949   950   951   952   953