Page 947 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 947
ספר זמנים הלכות תעניות פרק ה 905
ח ֲחצוֹת – אמצע היוםִ .כּ ְסעוּ ַדת ֲחצוֹתֲ .א ָבל ִאם ָס ַעד ֹק ֶדם ֲחצוֹת – ַאף ַעל ִפּי ֶשׁהוּא ַמ ְפ ִסיק
ָבּהּ ,אוֹ ֵכל ָכּל ַמה ֶשּׁ ִיְּר ֶצהְ .ו ֶעֶרב ִתּ ְשׁ ָעה ְבּ ָאב ֶשׁ ָחל ִל ְהיוֹת
ְשׁמֹה – ארוחה שיש בה שפע מאכלים ַבּ ַשּׁ ָבּת – אוֹ ֵכל ְושׁוֹ ֶתה ָכּל ָצְרכּוֹ ,וּ ַמ ֲע ֶלה ַעל ֻשׁ ְל ָחנוֹ ֲא ִפלּוּ
מובחרים )מלכים־א ה,ב-ג(. ִכּ ְסעוּ ַדת ְשֹׁ מהְ .ו ֵכן ִתּ ְשׁ ָעה ְבּ ָאב ַע ְצמוֹ ֶשׁ ָחל ִל ְהיוֹת ַבּ ַשּׁ ָבּת
ט ֲחֵר ָבה – יבשהְ .ויוֹ ֵשׁב ֵבּין ַתּנּוּר – ֵאינוֹ ְמ ַח ֵסּר ְכּלוּם.
ְל ִכי ַר ִים – המקום הבזוי ביותר בבית, ט זוֹ ִהיא ִמ ַדּת ָכּל ָה ָעםֶ ,שׁ ֵאי ָנן ְיכוֹ ִלין ִל ְסבֹּל ָי ֵתר ִמ ַדּאי.
שיש בו פיח האש וזוהמת הבישול.
ִקיתוֹן – כלי שתייה כעין ספל גדול. ֲא ָבל ֲח ִסי ִדים ָהִראשׁוֹ ִנים – ָכָּ ה ְי ָתה ִמ ָדּ ָתןֶ :עֶרב ִתּ ְשׁ ָעה
ְבּ ִשׁ ָמּמוֹן – בפליאה ובצער על מר גורלו ְבּ ָאב ְמ ִבי ִאים לוֹ ָל ָא ָדם ְל ַבדּוֹ ַפּת ֲחֵר ָבה ְבּ ֶמ ַלחְ ,ושׁוָֹרהּ
של עם ישראלַ .תּ ְב ִשׁיל ֶשׁ ַלּ ֲע ָד ִשׁים – ְבּ ַמ ִיםְ ,ויוֹ ֵשׁב ֵבּין ַתּנּוּר ְל ִכיַר ִיםְ ,ואוֹ ְכ ָלהְּ ,ושׁוֹ ֶתה ָע ֶלי ָה ִקיתוֹן
ֶשׁ ְלּ ַמ ִים ִבּ ְד ָא ָגה וּ ְב ִשׁ ָמּמוֹן וּ ְב ִכ ָיּהְ ,כּ ִמי ֶשׁ ֵמּתוֹ מוּ ָטל ְל ָפ ָניו.
שהוא מאכל אבלים. ְו ָכ ֶזה ָראוּי ַל ֲח ָכ ִמים ַל ֲעשׂוֹת ,אוֹ ָקרוֹב ִמ ֶזּה .וּ ִמ ָיּ ֵמינוּ א
ָא ַכ ְלנוּ ֶעֶרב ִתּ ְשׁ ָעה ְבּ ָאב ַתּ ְב ִשׁילֲ ,א ִפלּוּ ַתּ ְב ִשׁיל ֶשׁ ַלּ ֲע ָד ִשׁים,
י ֻע ָבּרוֹת וּ ְמ ִניקוֹת – להגדרתן ראה
ֶא ָלּא ִאם ֵכּן ָה ָיה ַבּ ַשּׁ ָבּת.
לעיל א,חַ .מ ְשׁ ִלימוֹת – מתענות עד סוף
היוםִ .סי ָכה ֶשׁ ְלּ ַת ֲענוּג – משיחת הגוף י ֻע ָבּרוֹת וּ ְמ ִניקוֹת ִמ ְת ַענּוֹת וּ ַמ ְשׁ ִלימוֹת ְבּ ִת ְשׁ ָעה ְבּ ָאבְ .ו ָאסוּר
בשמן או בושם ריחני להנאה ולא כדי
לסלק ריח רעֵ .אינוֹ רוֹ ֶאה ִסי ַמן ְבָּר ָכה ִבְּר ִחי ָצהֵ ,בּין ְבּ ַח ִמּין ֵבּין ְבּצוֹ ֵנןַ ,ו ֲא ִפלּוּ ְלהוֹ ִשׁיט ֶא ְצ ָבּעוֹ
– בשכר שמקבל על המלאכה שעשה ַבּ ַמּ ִים; ְו ָאסוּר ְבּ ִסי ָכה ֶשׁ ְלּ ַת ֲענוּג וּ ִב ְנ ִעי ַלת ַה ַסּ ְנ ָדּל וּ ְב ַת ְשׁ ִמישׁ
ַה ִמּ ָטּה ְכּיוֹם ַה ִכּפּוִּרים .וּ ָמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ַל ֲעשׂוֹת בּוֹ ְמ ָלא ָכה –
ביום הצום. עוֹ ִשׂין; וּ ָמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ֶשֹּׁלא ַל ֲעשׂוֹת בּוֹ ְמ ָלא ָכה – ֵאי ָנן עוֹ ִשׂין;
וּ ְב ָכל ָמקוֹם ַתּ ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים ְבּ ֵט ִלין בּוְֹ .ו ָא ְמרוּ ֲח ָכ ִמיםֶ ,שׁ ָכּל
יא דּוִֹוים – עצבים ובוכיםַ .עם
ָהעוֹ ֶשׂה בּוֹ ְמ ָלא ָכה – ֵאינוֹ רוֹ ֶאה ִסי ַמן ְבָּר ָכה ְלעוֹ ָלם.
ָה ָא ֶרץ – מי ש"יש בו דרך ארץ ואין בו
תורה" )הקדמה לפה"מ; אבות ה,ו(ְ .בּ ָשׂ ָפה יא ַתּ ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים ֵאין נוֹ ְת ִנין ָשׁלוֹם ֶזה ָל ֶזה ְבּ ִת ְשׁ ָעה ְבּ ָאב,
ָר ָפה ְו ֹכ ֶבד רֹאשׁ – ראה לעיל ביאור
ג,חְ .ו ָאסוּר ִל ְקרוֹת – שלימוד התורה ֶא ָלּא יוֹ ְשׁ ִבים דּוִֹויםֶ ,נ ֱא ָנ ִחים ַכּ ֲא ֵב ִליםְ .ו ִאם ָנ ַתן ָל ֶהם ַעם
מביא לידי שמחה ,שנאמר" :פקודי ָה ָאֶרץ ָשׁלוֹם – ַמ ֲח ִזיִרים לוֹ ְבּ ָשׂ ָפה ָר ָפה ְוכֹ ֶבד רֹאשְׁ .ו ָאסוּר
ה' ישרים משמחי לב" )בבלי תענית ל,א(. ִל ְקרוֹת ְבּ ִת ְשׁ ָעה ְבּ ָאב ַבּתּוָֹרה אוֹ ַבּ ְנּ ִבי ִאים אוֹ ַבּ ְכּתוּ ִבים
ִקינוֹת – מגילת איכהִ .תּינוֹקוֹת ֶשׁ ְלּ ֵבית וּ ַב ִמּ ְשׁ ָנה וּ ַב ֲה ָלכוֹת וּ ַב ַתּ ְלמוּד וּ ַב ַה ָגּדוֹתְ ,ו ֵאינוֹ קוֵֹרא ֶא ָלּא
ַר ָבּן – התלמידים הקטנים בבית המדרש. ְבּ ִאיּוֹב וּ ְב ִקינוֹת וּ ַב ְדּ ָבִרים ָהָר ִעים ֶשׁ ְבּ ִיְר ְמ ָיהְ .ו ִתינוֹקוֹת
ֶשׁ ְלּ ֵבית ַר ָבּן ְבּ ֵט ִלין בּוֹ .וּ ִמ ְק ָצת ֲח ָכ ִמים נוֹ ֲה ִגין ֶשֹּׁלא ְל ַה ִנּי ַח
יב ְמ ֻכ ָיּר – מקושט כתבליט אמנותי
בּוֹ ְתּ ִפ ִלּין ָבּרֹאשׁ.
בקיר כמו שעושים העשירים בבתיהם
)פה"מ :מידות ד,ו; תענית א,ז(ַ .א ָמּה – כחצי זכר לחורבן
מטרְ .כּ ֶנ ֶגד ַה ֶפּ ַתח – כדי שיראהו
בכניסתו ויזכור את החורבן תמיד. יב ִמ ֶשּׁ ָחַרב ֵבּית ַה ִמּ ְק ָדּשִׁ ,תּ ְקּנוּ ֲח ָכ ִמים ֶשׁ ָהיוּ ְבּאוֹתוֹ ַהדּוֹר
לוֹ ֵק ַח – קונה. ֶשׁ ֵאין בּוֹ ִנין ְלעוֹ ָלם ִבּ ְנ ָין ְמ ֻס ָיּד וּ ְמ ֻכ ָיּר ְכּ ִב ְנ ַין ַה ְמּ ָל ִכיםֶ ,א ָלּא
ָטח ֵבּיתוֹ ַבּ ִטּיט ְו ָסד ַבּ ִסּיד וּ ְמ ַשׁ ֵיּר ְמקוֹם ַא ָמּה ַעל ַא ָמּה ְכּ ֶנ ֶגד
ַה ֶפּ ַתח ְבּא ִסידְ .ו ַהלּוֹ ֵק ַח ָח ֵצר ְמ ֻס ֶיּ ֶדת וּ ְמ ֻכ ֶיּ ֶרת – ֲהֵרי זוֹ
ְכּ ֶח ְז ָק ָתהְּ ,ו ֵאין ְמ ַח ְיּ ִבין אוֹתוֹ ִל ְקף ַה ְכּ ָת ִלים.
