Page 946 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 946
ספר זמנים הלכות תעניות פרק ה 904
וּ ְגדוֹ ֵלי ַה ֲח ָכ ִמים ֶשׁהוּא ַה ֶמּ ֶלַ ה ָמּ ִשׁי ַחְ ,ו ָנ ַפל ְבּ ַיד גּוֹ ִייםְ ,ו ֶנ ֶהְרגוּ טוְּרנוֹ ְסרוּפוֹס – כינויו של הנציב הרומי
ֻכּ ָלּםְ ,ו ָה ְי ָתה ָצָרה ְגּדוֹ ָלה ְכּמוֹ ֻחְר ַבּן ַה ִמּ ְק ָדּשׁ; וּבוֹ ַבּיּוֹם ַהמּוּ ָכן שמשל ביהודה בימי מרד בר כוכבא,
ְל ֻפְר ָענוּת ָחַרשׁ טוְּרנוֹ ְסרוּפוֹס ָהָר ָשׁע ִמ ַמּ ְל ֵכי ֱאדוֹם ֶאת ַה ֵהי ָכל
שדיכא את המרד באכזריות רבה.
ְו ֶאת ְס ִבי ָביוְ ,ל ַק ֵיּם " ִציּוֹן ָשׂ ֶדה ֵת ָח ֵרשׁ" )ירמיהכו,יח;מיכהג,יב(. ְל ַק ֵיּם מה שנאמרֹ " :כּה ָא ַמר ה' ְצ ָבאוֹת
ִציּוֹן ָשׂ ֶדה ֵת ָחֵרשׁ ִוירוּ ָשׁ ַ ִלם ִע ִיּים ִתּ ְה ֶיה,
ד ְו ַאְר ַבּ ַעת ְי ֵמי ַהצּוֹמוֹת ָה ֵאלּוּ – ֲהֵרי ֵהם ְמפָֹר ִשׁין ַבּ ַקּ ָבּ ָלה: ְו ַהר ַה ַבּ ִית ְל ָבמוֹת ָי ַער" )ירמיהו כו,יח(.
"צוֹם ָהְר ִבי ִעי ְוצוֹם ַה ֲח ִמי ִשׁי ְוצוֹם ַה ְשּׁ ִבי ִעי ְוצוֹם ָה ֲע ִשׂיִרי" בחרישת ההיכל ביקש לציין אותו רשע
)זכריה ח,יט(" :צוֹם ָה ְר ִבי ִעי" – ֶזה ִשׁ ְב ָעה ָע ָשׂר ְבּ ַתמּוּזֶ ,שׁהוּא
ַבּחֹ ֶדשׁ ָהְר ִבי ִעי; "ְוצוֹם ַה ֲח ִמי ִשׁי" – ֶזה ִתּ ְשׁ ָעה ְבּ ָאבֶ ,שׁהוּא את הריסתו המוחלטת.
ַבּחֹ ֶדשׁ ַה ֲח ִמי ִשׁי; "ְוצוֹם ַה ְשּׁ ִבי ִעי" – ֶזה ְשׁל ָשׁה ְבּ ִת ְשֵׁרי,
ֶשׁהוּא ַבּחֹ ֶדשׁ ַה ְשּׁ ִבי ִעי; "ְוצוֹם ָה ֲע ִשׂיִרי" – ֶזה ֲע ָשָׂרה ְבּ ֵט ֵבת, ד ַק ָבּ ָלה – דברי הנביאים.
ה ֵז ֶכר ַל ַתּ ֲע ִנית –אינותעניתבגללצרות
ֶשׁהוּא ַבּחֹ ֶדשׁ ָה ֲע ִשׂיִרי.
שבאו על העם אלא מנהג כל ישראל,
ה ְו ָנ ֲהגוּ ָכּל ִי ְשָׂר ֵאל ִבּ ְז ַמ ִנּים ֵאלּוּ ְל ִה ְת ַענּוֹת ִבּ ְשׁל ָשׁה ָע ָשׂר
ואולי משום שהאיום להשמדתם מרחף
ַבּ ֲא ָדרֵ ,ז ֶכר ַל ַתּ ֲע ִנית ֶשׁ ִנּ ְת ַענּוּ ִבּי ֵמי ָה ָמןֶ ,שׁ ֶנּ ֱא ַמרִ " :דּ ְבֵרי תמיד כבימי אסתר ומרדכיֶ .שׁ ֶנּ ֱא ַמר:
ַהצּוֹמוֹת ְו ַז ֲע ָק ָתם" )אסתרט,לא(ְ .ו ִאם ָחל ְשׁל ָשׁה ָע ָשׂר ַבּ ֲא ָדר ִל ְהיוֹת " ְל ַק ֵיּם ֶאת ְי ֵמי ַה ֻפִּרים ָה ֵא ֶלּה ִבּ ְז ַמ ֵנּי ֶהם,
ַבּ ַשּׁ ָבּת – ַמ ְק ִדּי ִמין וּ ִמ ְת ַע ִנּין ַבּ ֲח ִמי ִשׁיֶ ,שׁהוּא ַא ַחד ָע ָשׂרֲ .א ָבל
ֶא ָחד ֵמ ַאְר ָבּ ָעה ְי ֵמי ַהצּוֹמוֹת ֶשׁ ָחל ִל ְהיוֹת ַבּ ַשּׁ ָבּת – דּוֹ ִחין אוֹתוֹ ַכּ ֲא ֶשׁר ִק ַיּם ֲע ֵלי ֶהם ָמְרֳדּ ַכי ַה ְיּהוּ ִדי ְו ֶא ְס ֵתּר
ְל ַא ַחר ַה ַשּׁ ָבּת; ָחל ִל ְהיוֹת ְבּ ֶעֶרב ַשׁ ָבּת – ִמ ְת ַע ִנּין ְבּ ֶעֶרב ַשׁ ָבּת.
וּ ְב ָכל ַהצּוֹמוֹת ָה ֵאלּוּ ֵאין ַמ ְתִרי ִעין ְוא ִמ ְת ַפּ ְלּ ִלין ְתּ ִפ ַלּת ְנ ִעי ָלה, ַה ַמּ ְל ָכּה ְו ַכ ֲא ֶשׁר ִק ְיּמוּ ַעל ַנ ְפ ָשׁם ְו ַעל
ֲא ָבל קוֹ ִרין ַבּתּוֹ ָרה ַשׁ ֲח ִרית וּ ִמ ְנ ָחה ְבּ' ַו ְי ַחל ֹמ ׁ ֶשה' )שמות לב,יא(. ַזְר ָעם ִדּ ְבֵרי ַהצּוֹמוֹת ְו ַז ֲע ָק ָתם" .דּוֹ ִחין
אוֹתוֹ ְל ַא ַחר ַה ַשּׁ ָבּת – משום שאין
וּ ְב ֻכ ָלּן אוֹ ְכ ִלין ְושׁוֹ ִתין ַבּ ַלּ ְי ָלה ,חוּץ ִמ ִתּ ְשׁ ָעה ְבּ ָאב.
מקדימים בפורענות )פה"מ מגילה א,ג(.
חודש אב ותשעה באב
ו ְו ַשׁ ָבּת ֶשׁ ָחל ִתּ ְשׁ ָעה ְבּ ָאב ִל ְהיוֹת
ו ִמ ֶשּׁ ִיּ ָכּ ֵנס ָאב – ְמ ַמ ֲע ִטין ְבּ ִשׂ ְמ ָחהְ .ו ַשׁ ָבּת ֶשׁ ָחל ִתּ ְשׁ ָעה ְבּ ָאב
ְבּתוֹ ָכהּ – השבוע שחל בו תשעה באב.
ִל ְהיוֹת ְבּתוֹ ָכהּ – ָאסוּר ְל ַס ֵפּר וּ ְל ַכ ֵבּס ְו ִל ְלבֹּׁש ְכּ ִלי ְמ ֹג ָהץֲ ,א ִפלּוּ ואם חל תשעה באב ביום ראשון ,לא יחול
ְכּ ִלי ִפּ ְשׁ ָתּןַ ,עד ֶשׁ ַיּ ֲעבֹר ַה ַתּ ֲע ִניתַ .ו ֲא ִפלּוּ ְל ַכ ֵבּס וּ ְל ַה ִנּי ַח ְל ַא ַחר באותה שנה דין "שבוע שחל בו"ְ .ל ַס ֵפּר
ַה ַתּ ֲע ִנית ָאסוּר .וּ ְכ ָבר ָנ ֲהגוּ ִי ְשָׂר ֵאל ֶשֹּׁלא ֶל ֱאכֹל ָבּ ָשׂר ְבּ ַשׁ ָבּת – להסתפרְ .כּ ִלי ְמ ֹג ָהץ – בגד מגוהץ.
זוְֹ ,וא ִי ָכּ ְנסוּ ַל ֶמְּר ָחץ ַעד ֶשׁ ַיּ ֲעבֹר ַה ַתּ ֲע ִניתְ .ו ֵישׁ ְמקוֹמוֹת הגיהוץ נעשה בימי קדם על ידי העברת
ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ְל ַב ֵטּל ַה ְשּׁ ִחי ָטה ֵמרֹאשׁ ַה ֹח ֶדשׁ ַעד ַה ַתּ ֲע ִנית. אבן חלקה על הבגד כדי להחליקו )הערוך;
ז ִתּ ְשׁ ָעה ְבּ ָאב – ֵלילוֹ ְכּיוֹמוֹ ְל ָכל ָדּ ָברְ ,ו ֵאין אוֹ ְכ ִלין ֶא ָלּא ר' תנחום( או כבישתו במכבש" .אלו
ִמ ְבּעוֹד יוֹם ,וּ ֵבין ַה ְשּׁ ָמשׁוֹת ֶשׁלּוֹ ָאסוּר ְכּיוֹם ַה ִכּפּוִּרים. הן כלים מגוהצין? כלי היוצא מתחת
ְוא יֹא ַכל ָבּ ָשׂר ְוא ִי ְשׁ ֶתּה ַי ִין ַבּ ְסּעוּ ָדה ַה ַמּ ְפ ִסיק ָבּהֲּ ,א ָבל המכבש" )מסכת אבל רבתי ז(ְ .כּ ִלי ִפּ ְשׁ ָתּן –
שׁוֹ ֶתה הוּא ַי ִין ִמ ִגּתּוֹ ֶשׁ ֵיּשׁ לוֹ ְשׁל ָשׁה ָי ִמים אוֹ ָפּחוּתְ ,ואוֹ ֵכל בגד פשתן ,מפני שכלי פשתן "צריכים
ָבּ ָשׂר ָמ ִלי ַח ֶשׁ ֵיּשׁ לוֹ ְשׁל ָשׁה ָי ִמים אוֹ ָי ֵתר; ְוא יֹא ַכל ְשׁ ֵני כיבוס תמיד" )יום טוב ז,כא( .וּ ְכ ָבר ָנ ֲהגוּ
ִי ְשׂ ָר ֵאל – מנהג זה לא פשט בכל ישראל,
ַתּ ְב ִשׁי ִלין. לפיכך לא כתב רבנו "כל" ,כדרך שכתב
ח ַבּ ֶמּה ְדּ ָבִרים ֲאמוִּרים? ֶשׁ ָא ַכל ֶעֶרב ִתּ ְשׁ ָעה ְבּ ָאב ַא ַחר במנהגים שהתפשטו בקרב כל ישראל.
ז ֵבּין ַה ְשּׁ ָמשׁוֹת – "משתשקע החמה
עד שייראו שלושה כוכבים בינוניים הוא
הזמן הנקרא בין השמשות בכל מקום,
והוא ספק מן היום ספק מן הלילה,
ודנין בו להחמיר בכל מקום" )שבת ה,ד(.
ַי ִין ִמ ִגּתּוֹ – יין שעדיין הוא תוסס )רוצח
יא,ח( ,שהוא מזיק לשותהו )דעות ד,ט(.
ָבּ ָשׂר ָמ ִלי ַח – בשר משומר במלחְ .שׁ ֵני
ַתּ ְב ִשׁי ִלין – שני מאכלים שנתבשלו כל
אחד לעצמו .שני מינים מבושלים יחד
נחשבים תבשיל אחד )ק'(.
