Page 496 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 496

‫‪ 464‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫ְמֻרִּבין ְו ָה ִע ְנ ָין מּו ָעט – ֲהֵרי זֹו ִס ְכלּות; ְו ַעל ֶזה ֶנ ֱא ַמר‪ִּ' :‬כי ָּבא ַה ֲחלֹום ְּברֹב ִע ְנ ָין‪ְ ,‬וקֹול ְּכ ִסיל‬
                                                        ‫ְּברֹב ְּד ָבִרים' (קהלת ה‪,‬ב)"‪.‬‬

‫‪ .	74‬תלמוד תורה ו‪,‬יא‪ָ " :‬עוֹון ָּגדֹול הּוא ְל ַבּזֹות ֶאת ַה ֲח ָכ ִמים אֹו ִלְׂשנֹא אֹו ָתן‪ֹ .‬לא ָחְר ָבה ְירּוָׁש ַל ִים‬
‫ַעד ֶׁשִּבּזּו ָּבּה ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ' :‬ו ִּי ְהיּו ַמ ְל ִע ִבים ְּב ַמ ְל ֲא ֵכי ָה ֱאֹל ִהים‪ּ ,‬ובֹו ִזים ְּד ָבָריו‬

             ‫ּו ִמ ַּת ְע ְּת ִעים ִּב ְנ ִב ָאיו' (דברי הימים‪-‬ב לו‪,‬טז)‪ְּ ,‬כלֹו ַמר ּבֹו ִזים ְמ ַלְּמ ֵדי ְּד ָבָריו"‪.‬‬
‫‪ 	.75‬ובמקום אחר‪ ,‬הרמב"ם מדגיש שהצרעת היא עונש לכל מי שמתגאה‪ ,‬פה"מ אבות ד‪,‬ד‪:‬‬
‫"והרבה מאומרם שהצרעת גם כן עונש המתגאים‪ ,‬אמרו‪' :‬ולשאת ולספחת' (ויקרא‬
‫יד‪,‬נו) – ואין 'שאת' אלא גובהה‪ ,‬שנאמר‪' :‬הגבעות הנישאות' (ישעיהו ב‪,‬יד)‪ ,‬כאילו‬
‫יאמר‪ :‬למתגאה הספחת"‪ .‬הרמב"ם‪ ,‬בעקבות התלמוד‪ ,‬מכנה את מי שנוהג באחת משתי‬
‫העבירות‪ ,‬הגאווה ולשון הרע‪" ,‬כופר בעיקר"‪ ,‬אבל נראה שזהו עניין אחר‪ :‬דעות ז‪,‬ג‪:‬‬
‫"ְועֹוד ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪ָּ :‬כל ַהְּמ ַסֵּפר ְּב ָלׁשֹון ָהַרע‪ְּ ,‬כ ִאּלּו ָּכ ַפר ָּב ִע ָּקר‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֲ ' :‬אֶׁשר ָא ְמרּו‬
‫ִל ְלׁ ֹש ֵננּו ַנ ְגִּביר ְׂש ָפ ֵתינּו ִא ָּתנּו‪ִ ,‬מי ָאדֹון ָלנּו' (שם יב‪,‬ה)"; שם ב‪,‬ג‪ְ" :‬ו ֵיׁש ֵּדעֹות ֶׁש ָאסּור‬
‫לֹו ָל ָא ָדם ִל ְנ ֹהג ָּב ֶהן ַּבֵּבינֹו ִנית‪ֶ ,‬אָּלא ִי ְתַר ֵחק ַעד ַה ָּק ֶצה ָה ַא ֵחר‪ְ .‬והּוא ּ ֹג ַבּה ַהֵּלב‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ֶּדֶרְך‬
‫ַהּטֹו ָבה ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָא ָדם ָע ָנו ִּב ְל ַבד‪ֶ ,‬אָּלא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ְׁש ַפל רּו ַח‪ְ ,‬ו ִת ְה ֶיה רּוחֹו ְנמּו ָכה ִל ְמאֹד‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך‬
‫ֶנ ֱא ַמר ְּב ֹמ�ׁש ֶ ה ַרֵּבנּו‪ָ ' :‬ע ָנו ְמאֹד' (במדבר יב‪,‬ג)‪ְ ,‬וֹלא ֶנ ֱא ַמר ' ָע ָנו' ִּב ְל ַבד‪ּ .‬ו ְל ִפי ָכְך ִצּוּו ֲח ָכ ִמים‪:‬‬
‫ְמאֹד ְמ ֹאד ֱהֵוי ְׁש ַפל רּו ַח‪ְ ,‬ועֹוד ָא ְמרּו‪ֶׁ ,‬שָּכל ַהַּמ ְגִּביַּה ִלּבֹו – ָּכ ַפר ָּב ִע ָּקר‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ' :‬וָרם‬
‫ְל ָב ֶבָך‪ְ ,‬וָׁש ַכ ְח ָּת ֶאת יי ֱאֹל ֶהיָך' (דברים ח‪,‬יד)"‪ .‬וראו דייאמנד‪ ,‬צרעת‪ ,‬עמ' ‪ ,393‬ליד ציוני‬

                                                                   ‫הערות ‪.77-76‬‬
‫הפסוק "ַו ְי ַחְּפאּו ְב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ְּד ָבִרים ֲאֶׁשר ֹלא ֵכן ַעל ה' ֱאֹל ֵהי ֶהם" משמש גם כאזהרה‬
‫ליחס לטעמי המצוות כמובא בסוף הלכות מעילה‪ֶׁ" :‬שֹּלא ִי ְב ַעט ָא ָדם ָּב ֶהן ִמְּפ ֵני ֶׁשֹּלא‬
‫ֵי ַדע ַט ְע ָמן‪ְ ,‬וֹלא ְי ַחֶּפה ְּד ָבִרים ֲאֶׁשר ֹלא ֵכן ַעל ה'‪ְ ,‬וֹלא ְי ַחׁ ֵּשב ָּב ֶהן ַמ ֲחַׁש ְבּתֹו ְּכ ִד ְבֵרי ַה ֹחל"‪.‬‬
‫לדיון בעניין זה‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪ ,6‬עמ' ‪" ,194‬עצים ואבנים עפר ואפר – מצוות מתות?"‪.‬‬

                  ‫‪ .	76‬ראו ביאורי והקדמתי למורה הנבוכים‪ ,‬ג‪ ,‬פרקים כב‪-‬כג‪ ,‬במהדורתי‪.‬‬
                     ‫‪ 	.77‬וכאן מענה לשאלה שהועלתה לעיל פרק ‪ ,7‬הערה ‪ 16‬בעמ' ‪.215‬‬

          ‫‪ 	.78‬מו"נ ג‪,‬מז‪ .13‬ראו לעיל "עיון י‪ :2‬התפשטות הצרעת ומשמעותה החברתית"‪.‬‬
                       ‫‪ 	.79‬לדיון בעניין זה‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪ ,3‬עמ' ‪" ,77‬טומאה בציבור"‪.‬‬

            ‫‪ 	.80‬לדיון בעניין זה‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪ ,3‬עמ' ‪" ,79‬ספק טומאה ברשות הרבים"‪.‬‬
‫‪ 	.81‬לדיון בעניין זה‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪ ,4‬עמ' ‪" ,143‬כל ישראל חברים – הטהרה במפגש‬

                                                                       ‫החברתי"‪.‬‬
                                                            ‫‪ .	82‬גלפז‪ ,‬שיער‪ ,‬עמ' ‪.221‬‬
‫‪ 	.83‬טומאת מת ג‪,‬יג‪ָּ" :‬כל ֶׁשַּבֵּמת – ָט ֵמא‪ ,‬חּוץ ִמן ַהׁ ִּשַּנ ִים ְו ַהׂ ֵּש ָער ְו ַהִּצּפֶֹרן‪ ,‬הֹו ִאיל ְו ִג ְז ָען ַמ ֲח ִליף‪.‬‬
‫ּו ִבְׁש ַעת ִחּבּוָרן – ַהּ ֹכל ָט ֵמא‪ֵּ .‬כי ַצד? ַהֵּמת ַּבחּוץ‪ּ ,‬וְׂש ָערֹו ְּבתֹוְך ַהַּב ִית – ִנ ְט ָמא ָּכל ֲאֶׁשר‬
               ‫ַּבַּב ִית‪ְ .‬ו ֵכן ַהּנֹו ֵג ַע ִּבְׂש ָערֹו אֹו ְּבִׁשָּניו אֹו ְּב ִצָּפְר ָניו ְּכֶׁש ֵהן ְמ ֻחָּבִרין – ִנ ְט ָמא"‪.‬‬
‫‪ 	.84‬מן התורה‪ ,‬ראו משכב מושב ח‪,‬יא‪ְ" :‬ו ֵכן ִחּבּוֵרי ַה ָּזב ֶׁשִּנׂ ְּשאּו ַעל ַהָּטהֹור‪ ,‬אֹו ִחּבּוֵרי ָטהֹור‬
‫ֶׁשִּנׂ ְּשאּו ַעל ַה ָּזב – ֲהֵרי ֶזה ָט ֵמא‪ּ ,‬ו ְכ ִאּלּו ָנָׂשא ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהם ַע ְצמֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו‪ְ .‬ו ֵאּלּו ֵהם‬
           ‫ַה ִחּבּוִרים‪ַ :‬הׁ ִּשַּנ ִים ְו ַהִּצָּפְר ַנ ִים ְו ַהׂ ֵּש ָער ֶׁשָּל ֶהן‪ְ .‬ו ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁשֻּט ְמ ָאה זֹו ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם"‪.‬‬
‫‪ .	85‬כאמור בראש הפרק‪ ,‬נגעי הראש והזקן הם נשירה מקומית של שיער‪ ,‬בלשון תורה "נתק"‬
‫(ולא של כל השיער‪ ,‬הנקראת קרחת ולא צרעת)‪ ,‬שבה לפחות אחת משתי תופעות‪,‬‬
‫התפשטות או צמיחת שיער צהוב‪ .‬הלכות הנגעים הללו מרוכזות בהלכות טומאת צרעת‬

                                                                          ‫פרק ט‪.‬‬
   491   492   493   494   495   496   497   498   499   500   501