Page 497 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 497

‫ קרלפ ותרהעהע ׀ ‪465‬‬

‫‪ 	.86‬הגילוח חייב להיות מוחלט‪ .‬ראו טומאת צרעת יא‪,‬ג‪ְּ" :‬כֶׁשהּוא ְמ ַגֵּל ַח ִּבְׁש ֵּתי ַה ִּת ְג ָלחֹות‪,‬‬
‫ֵאינֹו ְמ ַגֵּל ַח ֶאָּלא ַּב ַּת ַער; ְו ִאם ִּגַּלח ֶׁשֹּלא ַּב ַּת ַער‪ ,‬אֹו ֶׁש ִהִּני ַח ְׁש ֵּתי ְׂש ָערֹות – ֹלא ָעָׂשה ְּכלּום‪.‬‬

                          ‫ְו ֵאינֹו ְמ ַגְּלחֹו ֶאָּלא ּכֹ ֵהן"‪ .‬לכל התהליך‪ ,‬ראו ויקרא יד‪,‬א‪-‬לב‪.‬‬
                         ‫‪ .	87‬גלפז‪ ,‬שיער‪ ,‬עמ' ‪ ;236‬מילגרום‪ ,‬הפולחן והמוסר‪ ,‬עמ' ‪.132‬‬
       ‫‪ 	.88‬ראו טבלה מסכמת בהקדמה להלכות מחוסרי כפרה בספר הקורבנות‪ ,‬עמ' ‪.591‬‬
       ‫‪ 	.89‬תגלחת הטומאה מתוארת בנזירות ו‪,‬יא‪-‬יד‪ ,‬תגלחת הטהרה מתוארת שם ח‪,‬א‪-‬ד‪.‬‬
‫‪ .	90‬ספר המצוות‪ ,‬לא תעשה ו‪ .‬ושם‪ ,‬בהערה ‪ ,32‬הרב קאפח אומר‪" :‬וכתב רבנו בתשובה‬
‫(מהדורת י‪ .‬בלאו‪ ,‬עמ' ‪ ,)727‬כי 'כמוש עבודתו בפריעת הראש' ולצערנו אין לנו המקור‬
‫הערבי של תשובה זו לברר היאך היה כתוב שם‪ .‬ותימה שלא הזכיר עניין זה במורה ח"ג‬
‫בהטעימו את המצוות לעניין הציווי שנצטוינו בשער נזיר 'ונתן על האש אשר תחת זבח‬

                                   ‫השלמים'‪ .‬וזה היה תואם את שיטתו ודרכו שם"‪.‬‬
‫‪ 	.91‬ראו לעיל פרק ‪ ,6‬על תקפותן של המצוות מפני תקפותן הרעיונית‪ ,‬ראו בנושא "לעולם‬

                                                               ‫ולעולמי עולמים"‪.‬‬
‫‪ .	92‬ראו מילגרום‪ ,‬הפולחן והמוסר‪ ,‬עמ' ‪ ,238‬המציין כי בערב הקדם‪-‬איסלמית ובסוריה‬
‫הקדומה‪ ,‬נהגו להניח קווצות שיער בקברים או במערות (?)קבורה‪ ,‬ואף הביאו קווצות‬
‫שיער למקדשים כקורבנות‪ .‬מכאן הוא מסיק שהאיסורים על הקפת הראש (קרחת‬
‫חלקית) והשחתת הזקן באו בעקבות הפולחן האלילי‪ .‬וראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,258‬שגילוח הזקן‬

                ‫או השיער לאות אבל על המת הוא אחד ההיבטים של פולחן המתים‪.‬‬
‫‪ .	93‬למשל‪ ,‬ראו מקדש ‪ Tirumala Tirupati Devasthanam‬שבהודו‪ ,‬ששערות הראש‬
‫שנתרמו על ידי המאמינות נמכרו כפאות של שיער‪ ,‬ושאלה שעלתה בדורות האחרונים‪,‬‬
‫ובייחוד בשנת תשס"ד‪ ,‬האם מותר להשתמש בשיער זה‪ ,‬מפני שמקורו בפולחן עבודה‬

 ‫זרה‪ .‬ראו למשל רבינוביץ‪ ,‬שיח נחום‪ ,‬שאלה נא‪ ,‬עמ' ‪ ,179-172‬והערת העורך בסופו‪.‬‬
‫‪ 	.94‬משום כך‪ ,‬החיילים מחויבים שלא לגדל שיער‪ ,‬כדי לבטא את האחידות הצבאית‪.‬‬
‫ולהבדיל‪ ,‬שערם של הבאים במחנות הריכוז וההשמדה בשואה נגזז גם כדי להסיר מהם‬

                                                               ‫ביטוי אישי אנושי‪.‬‬
‫‪ 	.95‬שמואל‪-‬ב י‪,‬ד‪ .‬יום תגלחת הזקן נחשב כיום שמחה‪ .‬ראו למשל‪ :‬משנה עבודה זרה א‪,‬ג;‬

                                                          ‫רמב"ם עבודה זרה ט‪,‬ה‪.‬‬
‫‪ 	.96‬אבל ה‪,‬ב‪ּ" :‬ו ִמַּנ ִין ֶׁש ָה ָא ֵבל ָאסּור ַּב ִּת ְסּ ֹפֶרת? ֶׁש ֲהֵרי ִה ְז ִהיר ְּב ֵני ַא ֲהרֹן‪ָ' :‬ראֵׁשי ֶכם ַאל ִּת ְפָרעּו'‬
‫(ויקרא י‪,‬ו) – ִמְּכ ַלל ֶׁשָּכל ַהִּמ ְת ַאֵּבל ָאסּור ְל ַסֵּפר ְׂש ָערֹו ֶאָּלא ְמ ַג ֵּדל ֶּפַרע‪ּ .‬ו ְכֵׁשם ֶׁש ָאסּור‬

                      ‫ְל ַגֵּל ַח ְׂש ַער רֹאׁשֹו‪ָּ ,‬כְך ָאסּור ְל ַגֵּל ַח ְׂש ַער ְז ָקנֹו ְו ָכל ֵׂש ָער ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו"‪.‬‬
             ‫‪ .	97‬ואין הכוונה למין מסוים של ציפורים‪ ,‬כגון הציפור הנקראת בימינו דרור‪.‬‬
‫‪ 	.98‬כגון‪ :‬ויקרא רבה‪ ,‬פרשה טז‪ ,‬סימן ז [מהדורת מרגליות‪ ,‬עמ' שסא‪-‬שסב]‪" :‬אמר ר' יהודה‬
‫בר' סיימון‪ :‬אלין צפריא קולנין [=הציפורים האלה קולניות] זה האומר לשון הרע‪ .‬אמר‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ :‬יבוא הקול ויכפר על הקול [=על לשון הרע]‪ .‬ור' יהושע בן לוי‬
‫אמר‪ :‬ציפרים – ציפורי דרור‪ ,‬שאוכלת מפיתו ושתת מימיו‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה‬
‫אם ציפרים שאוכלין מפיתו ושותין ממימיו מכפרות עליו‪ ,‬כהן שנהנה מישראל עשרים‬
‫וארבע מתנות על אחת כמה וכמה‪ .‬במתלא אמרי‪ :‬דאכיל בהדה קורא לקי בהדי קילא‬
‫[=במשל אומרים‪ :‬האוכל את הקור‪ ,‬כלומר לב הדקל‪ ,‬נסרט מקוציו]"; תלמוד בבלי‪,‬‬
‫ערכין טז‪,‬ב‪" :‬הוא עׂשה מעׂשה פטיט (=פטפטן)‪ ,‬לפיכך אמרה תורה‪ :‬יביא קורבנו‬

                          ‫פטיט" (וראו מדרש הגדול‪ ,‬ויקרא יד‪ ,‬עמ' שפה‪ ,‬שורה ‪.)4‬‬
   492   493   494   495   496   497   498   499   500   501   502