Page 49 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 49
קרפפ :ם"במרה ירפסב םמוקמו הרהטה יקוח לש םפקיה ׀ 17
הקודש .ובסיומה הוא מתייחס למאמץ הנדרש בלימוד הלכות טומאה
וטהרה .וזה לשונו [כל ההדגשות כאן ובכל הספר הן שלי]:
ואני רוצה להעירך כאן על מה שאפשר לשגות בו ,והוא :ראוי לך אם
אתה ממי שגבר חשקו לדעת הטומאות והטהרות ,והבנת כל מה שנכלל
בסדר זה ,שתדע על פה תחלה כל ההקדמות שהקדמתי במבוא זה
[ ]...וגם פירושינו בו ,עד שתדעהו על פה היטב מאד ,עד שיהא כל
זה שגור בפיך בלי שתצטרך לאמץ מחשבתך כדי לזכרו .ולא יספיק
לך כלל לכך לקרא אותו ולעבור עליו ,ואפילו תקראהו אלף פעמים
בלי שתדעהו על פה ,לא יספיק לך זה ,אלא יהיה שגור על לשונך כמו
קרית שמע [כך הוא הכתיב ברמב"ם ,בלא אל"ף] ,ואולי יושג לך עם זיכרון
טוב והבנה וכשרון הבנת מה שנכלל בסדר זה ,מפני שהם דברים קשים
מאד כשלעצמם רבות הספקות ועמוקי העיון( .פה"מ ,הקדמה לטהרות ,עמ' כא)
הרמב"ם דורש בקיאות כה רבה של ענייני הטומאה והטהרה ומשווה זאת
לקריאת שמע בהיותה פרשה השגורה בפי כל ,אבל אין מדובר רק בשינון,
אלא גם ביסודיות ,שהרי הרמב"ם ראה בפרשת שמע את ההצהרות הגדולות
של היהדות9.
במקום אחר כותב הרמב"ם דברים שהוא כותב גם על דברי מחשבה:
אם תרצה שיהא לך ידיעה מקיפה בענייני טהרה וטומאה ופרטי
דיניהן ,התבונן בדברינו באותו הסדר בעיון רב מתחילתו ועד סופו,
ואל תקראנו קריאת רפרוף והעברה אלא קריאה בישוב ועיון( .פה"מ
חגיגה ג,ב) 10
על הקושי בלימוד ההלכות הללו ועל יסודותיהן העמוקים בתורת ישראל
מצד אחד והשתכחותן בתקופתו מצד שני ,כותב הרמב"ם בהקדמתו לסדר
טהרות:
ואם היו גדולי חכמי משנה עליהם השלום רואים בהם דברים חמורים,
כל שכן אנחנו .הלא תראה ר' אלעזר בן עזריה אומר לכמו ר' עקיבה,
על כולם השלום" :עקיבה ,מה לך אצל הגדה? כלך מדברותיך אצל
נגעים ואהלות" [נראה שפירושוֵ :לך ל ָך רבי עקיבא ואל תכלה את זמנך
בענייני הגדה ,אלא הקדש את זמנך היקר לעניינים הדורשים העמקה והבנה
כשלך ,הלוא הם נגעי צרעת וטומאת מת] .זהו לשון בראשית דר' הושעיה
