Page 33 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 33
חלק שני ההגדה דיינו 23
– שלא היה חסר לבני ישראל דברmishnetorah.co.il ©®,
שנאמרִׂ" :ש ְמ ָל ְתָך ֹלא ָב ְל ָתה ֵמ ָע ֶליָך
ִאּלּו ִסֵּפק ָצ ְרֵּכנּו ַּבִּמ ְדָּבר ַא ְרָּב ִעים ָׁש ָנה ְוֹלא ֶה ֱא ִכי ָלנּו ִסֵּפק ָצְרֵּכנּו ַּבִּמ ְדָּבר ַאְרָּב ִעים ָׁש ָנה
ַּד ֵּינּו ֶאת ַהָּמן
ְוַר ְג ְלָך ֹלא ָב ֵצ ָקהֶ ,זה ַאְרָּב ִעים ָׁש ָנה" ִאּלּו ֶה ֱא ִכי ָלנּו ֶאת ַהָּמן ְוֹלא ָנ ַתן ָלנּו ֶאת ַה ַּׁשָּבת
(דברים ח,ד).
ֶה ֱא ִכי ָלנּו ֶאת ַהָּמן – הטעים והמזין, ַּד ֵּינּו
שירד בדרך נס בכל יום.
ִאּלּו ָנ ַתן ָלנּו ֶאת ַהׁ ַּשָּבת ְוֹלא ֵקְר ָבנּו ִל ְפ ֵני ַהר ִסי ַני
ָנ ַתן ָלנּו ֶאת ַה ַּׁשָּבת – יום מנוחה קבוע ַּד ֵּינּו
בכל שבוע ,שניתן במרה לפני מעמד
הר סיני.
ִאּלּו ֵק ְר ָבנּו ִל ְפ ֵני ַהר ִסי ַני ְוֹלא ָנ ַתן ָלנּו ֶאת ַהּתֹו ָרה ֵקְר ָבנּו ִל ְפ ֵני ַהר ִסי ַני – שראו שם בני
ישראל את כבוד ה' וזכו לגילוי שכינה,
ַּד ֵּינּו עוד לפני שקיבלו את כל התורה כולה.
ֵּבית ַהְּב ִחי ָרה – בית המקדש ,שבחר ִאּלּו ָנ ַתן ָלנּו ֶאת ַהּתֹוָרה ְוֹלא ִה ְכ ִני ָסנּו ְל ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל
ה' להשרות בו את שכינתו בתוך עם
ַּד ֵּינּו ישראל.
ַעל ַא ַחת ַּכָּמה ְו ַכָּמה – הרבה עלינו
ִאּלּו ִה ְכ ִני ָסנּו ְל ֶא ֶרץ ִיְׂש ָר ֵאל ְוֹלא ָב ָנה ָלנּו ֶאת ֵּבית טובות פי כמה וכמה.
ְל ַכֵּפר ַעל ָּכל ֲעוֹונֹו ֵתינּו – הקרבנות ַּד ֵּינּו ַהְּב ִחיָרה
בבית המקדש באים לכפר על עוונות
בני ישראל.
ַעל ַא ַחת ַּכָּמה ְו ַכָּמה ,טֹו ָבה ְּכפּו ָלה ּו ְמ ֻכֶּפ ֶלת ַלָּמקֹום ָע ֵלינּוֶׁ :שהֹו ִצי ָאנּו ִמִּמ ְצַר ִים
ְו ָעָׂשה ָב ֶהם ְׁש ָפ ִטים ְו ָעָׂשה ֵבאֹל ֵהי ֶהם ְו ָהַרג ֶאת ְּבכֹוֵרי ֶהם ְו ָנ ַתן ָלנּו
ֶאת ָממֹו ָנם ְו ָקַרע ָלנּו ֶאת ַה ָּים ְו ֶה ֱע ִביָרנּו ְּבתֹוכֹו ֶּב ָחָר ָבה ְוִׁש ַּקע ָצֵרינּו
ְּבתֹוכֹו ְו ִסֵּפק ָצְרֵּכנּו ַּב ִמ ְדָּבר ַאְרָּב ִעים ָׁש ָנה ְו ֶה ֱא ִכי ָלנּו ֶאת ַהָּמן ְו ָנ ַתן ָלנּו ֶאת
ַהּ ַׁשָּבת ְו ֵקְר ָבנּו ִל ְפ ֵני ַהר ִסי ַני ְו ָנ ַתן ָלנּו ֶאת ַהּתֹוָרה ְו ִה ְכ ִני ָסנּו ְל ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל
ּו ָב ָנה ָלנּו ֶאת ֵּבית ַהְּב ִחיָרה ְל ַכֵּפר ַעל ָּכל ֲעוֹונֹו ֵתינּו.
