Page 38 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 38

‫חלק שני ‪ ‬ההגדה‬               ‫‪28‬‬

‫הלל ‪ -‬חלק ראשון®© ‪mishnetorah.co.il‬‬
                                                                                               ‫ההלל מורכב מכמה שירי שבח‬
                                                                                               ‫לה' (תהילים פרקים קיג–קיח)‪ ,‬הנאמרים‬

                                                                                               ‫במועדים‪ .‬בזמן שבית המקדש קיים‪,‬‬

             ‫היה נאמר על ידי הלוויים בבית המקדש המנהג העתיק הוא‪ :‬החזן מקריא קטע מן ההלל‪ ,‬והקהל עונה אחריו‬

             ‫בשעת שחיטת הפסח ובשעת אכילתו "הללויה"‪ ,‬סך הכול ‪ 123‬פעמים (כמצוין בהערה ממוספרת בגוף ההלל‬

             ‫שלפנינו)‪ .‬בכל ראש פרק ובפסוקים מסוימים‪ ,‬חזרו הקהל על דברי החזן‬                    ‫(רמב"ם קרבן פסח א‪,‬יא; ח‪,‬טו)‪.‬‬

             ‫(כמצוין בכוכבית בהלל שלפנינו)‪ .‬בימינו יש מנהגים אחדים בקריאת‬                      ‫ָיּה – אחד משמות ה'‪ֵׁ .‬שם יי – ה' או‬
                                                                                               ‫התגלות ה' בעולם‪ִ .‬מִּמ ְזַרח ֶׁש ֶמׁש ַעד‬
             ‫ההלל‪ ,‬וכל אדם רשאי לנהוג כרצונו‪.‬‬

             ‫מזמור‪ :‬פתיחת שבח והשגחת ה'‬                                                        ‫ְמבֹואֹו וכו' – בכל העולם כולו‪ ,‬מן‬

‫קריאה להלל‬                                       ‫ַה ְללּו ָיּה‪1‬‬                                ‫המזרח עד המערב (מבוא השמש)‪,‬‬
                                                                                               ‫מהללים את שם ה'‪ּ .‬גֹו ִים – עמים‪.‬‬

             ‫ַה ְללּו ֶאת ֵׁשם יי‪:3‬‬                              ‫ַהַּמ ְגִּבי ִהי ָלָׁש ֶבת – היושב במקום ַה ְללּו ַע ְב ֵדי יי‪	,2‬‬
                                                                                               ‫הגבוה ביותר‪ ,‬כלומר משגיח תמיד על‬
             ‫ֵמ ַע ָּתה ְו ַעד עֹו ָלם‪:4‬‬                         ‫ְי ִהי ֵׁשם יי ְמבָֹרְ	ך‬      ‫ברואיו‪" .‬מגביהי" = "מגביה"‪ ,‬והיא‬

‫השגחת ה'‬     ‫ְמ ֻהָּלל ֵׁשם יי‪:5‬‬                 ‫צורה פיוטית עתיקה‪ ,‬וכמוה בהמשך‪ִ .‬מִּמ ְז ַרח ֶׁש ֶמׁש ַעד ְמבֹואֹ	ו‬
             ‫ַעל ַהׁ ָּש ַמ ִים ְּכבֹודֹו‪:7‬‬
                                                                                   ‫ַהַּמְׁשִּפי ִלי ִלְראֹות וכו' – אף על פי‬

                                                      ‫שהוא גבוה‪ ,‬הוא רואה את הכל‪ ,‬גם ָרם ַעל ָּכל ּגֹו ִים יי‪	6‬‬

             ‫ַהַּמ ְגִּבי ִהי ָלָׁש ֶבת‪:9‬‬                        ‫ִמי ַּכיי ֱאֹל ֵהינּו‪	8‬‬                   ‫את מי שהוא נמוך מאוד‪.‬‬
                                                                                               ‫ְמ ִקי ִמי ֵמ ָע ָפר ָּדל – מקים את העני מן‬
             ‫ַּבׁ ָּש ַמ ִים ּו ָב ָא ֶרץ‪:10‬‬                     ‫העפר‪ ,‬ממקומו הנמוך‪ ,‬ובמשמעות ַהַּמְׁשִּפי ִלי ִל ְראֹו 	ת‬
                                                                                               ‫רחבה‪ :‬את עם ישראל ממצבו הדל‪.‬‬
             ‫ֵמ ַאְׁשּפֹת ָי ִרים ֶא ְביֹון‪:12‬‬                   ‫ְמ ִקי ִמי ֵמ ָע ָפר ָּדל‪	11‬‬  ‫ְלהֹוִׁשי ִבי ִעם ְנ ִדי ִבים – להושיב את‬

             ‫ִעם ְנ ִדי ֵבי ַעּמֹו‪:14‬‬            ‫ְלהֹוִׁשי ִבי ִעם ְנ ִדי ִבים‪	13‬‬              ‫הדל עם נכבדים‪ .‬מֹוִׁשי ִבי ֲע ֶקֶרת ַהַּב ִית‬
                                                                                               ‫– ה' מושיב את העקרה שתהיה ֵאם ִעם‬
             ‫ֵאם ַהָּב ִנים ְׂש ֵמ ָחה‬           ‫בניה‪ ,‬כלומר נותן לה בנים‪ .‬ובמשמעות מֹוִׁשי ִבי ֲע ֶק ֶרת ַהַּב ִית‪	15‬‬
                                                                                               ‫רחבה‪ :‬ציֹון‪ ,‬שהיא כעקרה שאין לה‬
                                              ‫ַה ְללּו ָיּה‪:16‬‬                                 ‫בנים‪ ,‬מפני שגלו בניה ממנה‪ ,‬תהיה‬

             ‫מזמור‪ :‬הקשר בין ה' ובין ישראל למן יציאת מצרים‬                                     ‫שמחה כשישובו אליה בניה‪ ,‬עם‬
                                                                                                                           ‫ישראל‪.‬‬
             ‫ְּב ֵצאת – בשעה שיצאו‪ֹ .‬ל ֵעז – ְמַדֵּבר ְּב ֵצאת ִיְׂש ָר ֵאל ִמִּמ ְצ ָר ִים 	* ֵּבית ַי ֲעקֹב ֵמ ַעם ֹל ֵעז‪:17‬‬
‫יציאת מצרים‬
             ‫ִיְׂש ָר ֵאל ַמ ְמְׁשֹל ָתיו‪:19‬‬     ‫ָה ְי ָתה ְיהּו ָדה ְל ָק ְדׁשֹו‪	18‬‬           ‫בשפה זרה‪ָ .‬ה ְי ָתה ְיהּו ָדה ְל ָק ְדׁשֹו‬
                                                                                               ‫וכו' – בשעה שהוציא ה' את ישראל‬

             ‫ַה ַּי ְר ֵּדן ִיּסֹב ְל ָאחֹור‪:21‬‬                  ‫ממצרים‪ ,‬נודע כי הם עמו המיוחד‪ַ ,‬ה ָּים ָר ָאה ַוָּי ֹנס‪	20‬‬
                                                                                               ‫והוא מושל עליהם‪ ,‬ולא המצרים‪ַ .‬ה ָּים‬
             ‫ְּג ָבעֹות ִּכ ְב ֵני ֹצאן‪:23‬‬       ‫ֶה ָה ִרים ָר ְקדּו ְכ ֵאי ִלים‪	22‬‬            ‫ָר ָאה ַוָּי ֹנס – ים סוף נסוג ויבש‪ַ .‬ה ַּיְר ֵּדן‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43