Page 34 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 34
חלק שני ההגדה 24
®© co.ilפ.סחhמצaהrומoרוtרmishne
ַרָּבן ַּג ְמ ִלי ֵאל אֹו ֵמרָּ :כל ֶׁשֹּלא ָא ַמר ְׁשלָׁשה ְּד ָבִרים ְׁשלָׁשה ְּד ָבִרים ֵאּלּו – שנאמרְ" :ו ָא ְכלּו
ֵאּלּו ַּבֶּפ ַסח ֹלא ָי ָצא ְי ֵדי חֹו ָבתֹוֶּ :פ ַסחַ ,מָּצהּ ,ו ָמרֹור. ֶאת ַהָּבָׂשר ַּבַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ְצ ִלי ֵאׁש ּו ַמּצֹות
ַעל ְמרִֹרים יֹא ְכ ֻלהּו" (שמות יב,ח)ֶּ .פ ַסח –
ֶּפ ַסח הוא קרבן פסח .בחיבור שלושת אלה
טמונים יסודות השעבוד והגאולה,
בזמן שאין קרבן פסח: בזמן שיש קרבן פסח: ומשמעותם היא עיקר סיפור יציאת
מצריםּ* .ו ָמרֹור – לרמב"םּ :ו ְמרֹוִרים.
ֶׁש ָהיּו ֲאבֹו ֵתינּו אֹו ְכ ִלין ֶזה ֶׁש ָאנּו אֹו ְכ ִלין
ֶׁשָּפ ַסח ַהָּמקֹום – שדילג ה' על בתי
ִּב ְז ָמן ֶׁשֵּבית ַהִּמ ְק ָּדׁש ַק ָּים ישראל ולא פגע בבכורות ישראל,
שמרחו את דם הקרבן על פתח הבית,
ַעל ֵׁשם ָמה? ובאותה שעה אכלו את הקרבן והתכוננו
ַעל ֵׁשם ֶׁשָּפ ַסח ַהָּמקֹום ַעל ָּב ֵּתי ֲאבֹו ֵתינּו ְּב ִמ ְצַר ִים, לצאת ממצרים .הקרבת הפסח מעידה
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ" :ו ֲא ַמְר ֶּתם ' ֶז ַבח ֶּפ ַסח הּוא ַלייֲ ,אֶׁשר ָּפ ַסח על הקשר שבין קרבת האדם והעם
ַעל ָּב ֵּתי ְב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ְּב ִמ ְצַר ִים ְּב ָנ ְגּפֹו ֶאת ִמ ְצַר ִים ְו ֶאת אל ה' ובין השגחת ה' על האדם ועל
העם המביאה להצלתם .שחיטת קרבן
ָּב ֵּתינּו ִהִּציל'ַ ,ו ִּיּקֹד ָה ָעם ַו ִּיְׁש ַּת ֲחוּו" (שמות יב,כז). הפסח ואכילתו מסמלות את השחרור
מן האלילות ,מן העבודה הזרה ,שהיא
מי שנוהג שלא להחזיר את הקערה לאחר "מה נשתנה" מחזיר אותה יסוד הסבל בעולם ,והתקרבות אל ה',
כאן .ראש המסובים מגביה את המצה הפרוסה ואומר:
אל האמת ואל הנצח.
ַמָּצה
ַמָּצהֶׁ ...שֹּלא ִה ְסִּפיק ְּב ֵצ ָקן ֶׁשל ֲאבֹו ֵתינּו
זֹו ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו אֹו ְכ ִלין – ַעל ֵׁשם ָמה? ְל ַה ְח ִמיץ – כך היה הציווי מראש להכין
ַעל ֵׁשם ֶׁשֹּלא ִה ְסִּפיק ְּב ֵצ ָקן ֶׁשל ֲאבֹו ֵתינּו ְל ַה ְח ִמיץ, מצות (שמות יב,ח) ,כדי לציין שהיציאה
ַעד ֶׁשִּנ ְג ָלה ֲע ֵלי ֶהם ֶמ ֶלְך ַמ ְל ֵכי ַהְּמ ָל ִכים ַה ָּקדֹוׁש תהיה במהירות ובחיפזון רב ,שהיציאה
ָּברּוְך הּוא ּו ְג ָא ָלם ִמ ָּידֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ" :וּיֹאפּו ֶאת ַהָּב ֵצק מן השעבוד צריכה להיעשות מיד ,בלי
ֲאֶׁשר הֹו ִציאּו ִמִּמ ְצַר ִים ֻע ֹגת ַמּצֹות ִּכי ֹלא ָח ֵמץִּ ,כי היסוס ושהייהֻ .ע ֹגת ַמּצֹות – מצות
ֹגְרׁשּו ִמִּמ ְצַר ִים ְוֹלא ָי ְכלּו ְל ִה ְת ַמ ְה ֵמַּה ְו ַגם ֵצ ָדה ֹלא עגולותְ .ו ַגם ֵצ ָדה ֹלא ָעׂשּו ָל ֶהם –
עקב החיפזון ,לא הספיקו לקחת עמהם
ָעׂשּו ָל ֶהם" (שם יב,לט).
צידה לדרך.
