Page 32 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 32

‫חלק שני ‪ ‬ההגדה‬                                                     ‫‪22‬‬

‫‪il‬די‪.‬ינו‪ o:‬ס‪c‬יכ‪.‬ום‪h‬טו‪a‬בו‪r‬ת‪o‬ה'‪t‬לי‪e‬שר‪n‬אל‪mish‬‬                                      ‫כהמשך לטובות הרבות שהזכרנו לעיל‪©®,‬‬
                                                                                  ‫מסכמים אותן ומזכירים טובות אחרות‬
                                                                                  ‫שכל אחת מהן חשובה בפני עצמה‪.‬‬

            ‫ַּכָּמה ַמ ֲעלֹות טֹובֹות ַלָּמקֹום ָע ֵלינּו‪:‬‬                      ‫נמצאו ‪ 15‬מעלות כמניין המדרגות‬

‫ִאּלּו הֹו ִצי ָאנּו ִמ ִּמ ְצַר ִים ְוֹלא ָעָׂשה ָּב ֶהם ְׁש ָפ ִטים‬           ‫(מעלות) שהיו במקדש‪ ,‬שהיו הלויים‬

                                                                                ‫שרים עליהן (ריטב"א)‪.‬‬

‫דיינו – פסקה זו אינה ברמב"ם‪ַּ .‬ד ֵּינּו‬

‫ִאּלּו ָעָׂשה ָּב ֶהם ְׁש ָפ ִטים ְוֹלא ָעָׂשה ֵבאֹל ֵהי ֶהם‬                    ‫ַמ ֲעלֹות טֹובֹות – מדרגות של טובה זו‬
‫ַּד ֵּינּו‬                                                                       ‫למעלה מזו‪ַ .‬לָּמקֹום – כינוי לקב"ה‪.‬‬

‫ִאּלּו ָעָׂשה ֵבאֹל ֵהי ֶהם ְוֹלא ָהַרג ֶאת ְּבכֹוֵרי ֶהם‬                       ‫ִאּלּו – אילו רק עשה לנו זאת‪ְׁ .‬ש ָפ ִטים‬
                                                                                ‫– עונשים קשים‪ַּ .‬ד ֵּינּו – די לנו בזה כדי‬
                                                                                ‫להתחייב להודות לו‪ ,‬שזו טובה גדולה‬

‫ַּד ֵּינּו‬                                                                                              ‫בפני עצמה‪.‬‬
                                                                                ‫ְוֹלא ָעָׂשה ֵבאֹל ֵהי ֶהם – אילו לא העניש‬

‫ִאּלּו ָהַרג ֶאת ְּבכֹוֵרי ֶהם ְוֹלא ָנ ַתן ָלנּו ֶאת ָממֹו ָנם‬                 ‫את אלוהי המצרים‪ ,‬שפסליהם נהרסו‬
                                                                                                           ‫ונשחקו‪.‬‬
‫ָנ ַתן ָלנּו ֶאת ָממֹו ָנם – ששאלו בני ַּד ֵּינּו‬

‫ִאּלּו ָנ ַתן ָלנּו ֶאת ָממֹו ָנם ְוֹלא ָקַרע ָלנּו ֶאת ַה ָּים‬                 ‫ישראל מן המצרים כלים ובגדים‪ ,‬ולא‬
                                                                                ‫השיבו אותם למצרים כשיצאו ממצרים‬

‫ַּד ֵּינּו‬                                                                                               ‫(שמות יב‪,‬לו)‪.‬‬

‫ִאּלּו ָקַרע ָלנּו ֶאת ַה ָּים ְוֹלא ֶה ֱע ִביָרנּו ְּבתֹוכֹו ֶּב ָחָר ָבה‬      ‫ְוֹלא ָק ַרע ָלנּו ֶאת ַה ָּים – שהיה יכול‬
‫ַּד ֵּינּו‬                                                                      ‫להציל אותנו בדרך אחרת‪ ,‬במקום‬

                                                                                                    ‫עשיית הנס הזה‪.‬‬

‫ִאּלּו ֶה ֱע ִביָרנּו ְּבתֹוכֹו ֶּב ָחָר ָבה ְוֹלא ִׁש ַּקע ָצֵרינּו ְּבתֹוכֹו‬  ‫ֶּב ָחָר ָבה – ביבשה‪ ,‬שהיה יכול להעביר‬
‫ַּד ֵּינּו‬                                                                      ‫אותנו במקום שהים רדוד‪ְ .‬וֹלא ִׁש ַּקע‬
                                                                                ‫ָצֵרינּו ְּבתֹוכֹו – ולא הטביע את המצרים‬
‫ִאּלּו ִׁש ַּקע ָצֵרינּו ְּבתֹוכֹו ְוֹלא ִסֵּפק ָצְרֵּכנּו ַּבִּמ ְדָּבר‬        ‫בים‪ ,‬שהיה יכול לסגור את הים בפניהם‪,‬‬
‫ַאְרָּב ִעים ָׁש ָנ 	ה ַּד ֵּינּו‬
                                                                                            ‫ולא היו רודפים אחרינו‪.‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37