Page 978 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 978
נספחים ומפתחות הצומח בספרי המדע ,אהבה וזמנים 936
הוא צמח בעל גבעולים גבוהים חלולים ותפרחת דמוית ָצ ָלף – בערבית ' ַכּ ַבּר' .הוא הצלף הקוצני
נברשת ,הגדל בדרך כלל על גדות הנחלים .הקנה שימש
כמקל תמיכה ,למדידה ,לקליעת סלים ומחצלות ,לבניית ) (Capparis spinosaבן שיח רב שנתי ,קוצני ,בעל עלים
גדרות וגגות ולעשיית ִחצים ,חלילים וקולמוסים )מזוזה עגלגלים .כל חלקי הצמח ניתנים לאכילה לאחר כבישתם
בחומץ או במלח .על הפרי ,הקרוי 'אביונה' ,שהוא ענבה
ה,ו; שבת ג,כא ועוד רבים(. מוארכת המתפצלת לאורכה ,מברך 'בורא פרי העץ' .ועל
שאר חלקי הצמח ,דהיינו ניצני הפרחים ,העלים וענפי
ַה ָקּ ִנים ַה ְמּתוּ ִקים – בערבית ' ַק ַצבּ ַאל ֻסّ ַכּר' ,הם 'קנה הצמח הצעירים ,מברך 'בורא פרי האדמה' .והרמב"ם לא
הסוכר' ) .(Saccharum officinarumצמח עשבוני רב שנתי פירש איזה מהם הוא ' ַק ְפ ָרס ֶשׁ ַלּ ָצּ ָלף' )ברכות ח,ו(.
ממשפחת הדגניים .בעל גבעול-קנה עבה העשיר בסוכר.
ניתן לכרסם ולמצוץ את הקנים החתוכים .בתעשיית ְצנוֹן – בערבית ' ֻפ ְגּ'ל'ְ ' .צנוֹן ַה ִגּ ָנּה' ).(Raphanus sativus
הסוכר ממצים מהקנים את הנוזל הסוכרי במתקני כבישה
וסחיטה ,העוברים לאחר מכן תהליך של בישול וזיקוק ירק בעל שורש מעובה הנאכל חי ומבושל .מזרעיו הפיקו
שבסופו מתקבל סוכר גבישי וגם 'דבש סוכרי' )מולסה( שמן למאור )דעות ד,ט ;2שבת ה,יא; כב,י; כה,טו(.
)ברכות ח,ה(. ַצ ְפ ָצ ָפה – הכוונה כנראה לצמח ' ַצ ְפ ָצ ַפת ַה ְפָּרת'
ִק ְנ ָרס – נזכר יחד עם העכביות )יו"ט ג,ז( .בפה"מ )עוקצים ) .(Populus euphraticaעץ ממשפחת הערבתיים .עליו
הצעירים מאורכים ודומים לערבה ,ואילו עליו הבוגרים
ג,ב( זיהה אותו עם " ַק ַנאִר ַיה' ,שהוא על פי ספר ביאור רחבים או בצורת מעוין ומשוננים בחלקם העליון )לולב
שמות הרפואות )מס' ִ ' (154ק ְנָרס ָה ַאְר ִטישׁוֹק' ז,ד(.
) .(Cynara scolymusראה לעיל ערך ַע ָכּ ִביּוֹת .אולם מכאן ָצ ִרי – ראה לעיל ערך אפרסמון.
ניתן ללמוד שכוונת הרמב"ם גם לשאר מיני הקוצים קוֹץ – בערבית ' ַשְו ַכּה' .שם כללי לצמחים קוצניים .מובא
שניתן להתקינם לאכילה ,כמו :גדילן ,חוחן ,עכובית. בדרך כלל ברמב"ם בהקשר לחלקי הצמח בעלי העוקצים
הדוקרניים שלהם )עבודה זרה ג,ז; ציצית א,יא; שבת א,ז ועוד(.
ְק ֻר ְס ְט ֵמ ִלין – בערבית ' ֻכּמّ ְת'ַרי'
קוֹר – בערבית ' ֻגּ' ַמّאר' .קודקוד הצמיחה של העץ
]קראֻ :כּ ַ ّמ ְתַרא[ .פרי האגס
)) (Pyrus communisדעות ד,ו(. )'לב התמר'( הנחשב למאכל טעים ומזין מאוד .מאחר
שהסרתה של רקמה זו מזיקה להתפתחות העץ ולפוריותו,
ִקשּׁוּ ִאים – בערבית ' ִק ַת ّ'א' וגם
' ַפקّוּס' .מזוהה עם ה' ִק ֻשּׁ ִאים' הסירוה רק בעצים הזכריים )ברכות ח,ו(.
קרוסטמלין שבמקרא )במדבר יא,ה( .פרי אדמה
קוֹ ָר ִנית – בערבית ' ַחא ַשׁא' )פה"מ :שביעית ח,א; מעשרות
מאורך דומה למלפפון גדול ,והוא נקרא גם ' ֵמלוֹן ַה ַקּ ָתּא'
ג,ט; עוקצים ב,ב( .אחד ממיני ה' ַצ ְת ָרה' ) .(Saturejaבן שיח
)) (Cucumis melo var. chateדעות ד,ו; שבת יח,ו(. הגדל באזור הים תיכוני .בעל פרחים ורודים ועלים קטנים
המדיפים ריח חריף כשל ' ַצ ְע ַתּר' ,ומשמש כתבלין או
ִרמּוֹ ִנים – בערבית 'ֻר ַ ّמאן' .גם בימינו נקרא 'ִרמּוֹן' כמאכל לבהמות .בדרך כלל ,נזכרים יחד 'הסיאה האזוב
) .(Punica granatumפרי הרימון צהבהב-אדמדם .ציפתם והקורנית' )שבת כא,יט .ראה ק'; כו,יח(.
העסיסית של זרעיו נאכלת )דעות ד,ו; ברכות ח,א; שבת יח,ח ִקימוֹ ְנ ָיא – מלח אלקלי )) (Alkaliפה"מ :שבת ט,ה; נידה ט,ו.
ועוד רבים(. משנה תורה :ציצית ב,ב; שבת יח,ח(.
שׁוּם – 'שׁוּם ַה ִגּ ָנּה' )) (Allium sativumדעות ד,ט ;2שבת ִקיק – בערבית ' ִח'ְרַוע' .שמן עץ המכונה בימינו ' ִקי ָקיוֹן
יח,ג ועוד(. ָמצוּי' )) (Ricinus communisפה"מ שבת ב,א( .גדל באזור
הטרופי והסובטרופי .בארץ ישראל גדל כצמח בר פליט
שׁוֹ ַשׁ ָנּה – לא ברור לאיזה צמח מתכוון הרמב"ם. תרבות .ניכר בעלים גדולים ובעלי אונות .הפרי הוא
ֶהלקט ובו זרעים בעלי קליפה חלקה מנומרת .לאחר הסרת
נראה שאין הכוונה ל'שושנת המלך' )משנה כלאיים קליפת הזרעים הרעילה ,ניתן להפיק מזרעיו שמן המשמש
ה,ח( ,שאותה זיהה עם ' ַשׁ ַקא ִיק ַאל ֻנّ ְעמאן' היא ה ַכּ ָלּ ִנית
לריפוי ,לתאורה ולתעשייה )שבת ה,ח(.
) ,(Anemone coronariaשאינה ריחנית .ייתכן שכוונתו
ָק ֶנה – ' ָק ֶנה ָמצוּי' ) (Phragmites australisאו ' ַע ְב ָק ֶנה'
לצמח 'שׁוֹ ָשׁן ָצ ֹחר' ) (Lilium candidumהנקרא בערבית
) .(Arundo donaxמצמח הקנה עשו קולמוסים .הקנה
' ַס ְו ַסן' )ע"פ ר' תנחום הירושלמי( .זהו צמח רב שנתי שבייתו
אותו ,ומפרחיו הריחניים הפיקו בושם )ברכות ט,ו(.
