Page 974 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 974
נספחים ומפתחות הצומח בספרי המדע ,אהבה וזמנים 932
דֹּ ַחן – בערבית ' ֻדּ ְח'ן' .בשם זה נכללים בעיקר ה'דֹּ ַחן' ֲאפוּ ִנים – בערבית ' ֻח ֻמّץ' )בלשוננו 'חוּמוּס'( ,מכונה
) (Panicum miliaceumו' ִזי ָפן ִאי ַט ְל ִקי' ),(Setaria italica בימינו ' ִח ְמ ָצה ַתּ ְרבּוּ ִתית' )) (Cicer arietinumפה"מ פאה
מיני דגניים חד שנתיים קיציים שהגרגירים שלהם
משמשים למאכל אדם ולמספוא )ברכות ג,י; עירובין א,ח; ג,ג( .צמח חד שנתי בעל עלים מנוצים .התרמיל מכיל שני
חמץ ומצה ה,א; ו,א; ו,ד(. זרעים בעלי ערך מזין )ברכות ח,יב(.
ֲה ַדס – ) (Myrtus communisאחד מארבעת המינים ֲא ַפ ְר ְסמוֹן – בערבית ' ַבּ ַל ַסאן' .העצה הריחנית
)עבודה זרה ו,א ;2ברכות ט,ג; שבת כא,ז; לולב פרקים ז-ח ועוד(. )'עוּדּ א ְל ַבּ ַל ַסאן'( שלו נמנתה עם מרכיבי הקטורת
במקדש .ונקרא בלשון התורה ' ָנ ָטף' ובלשון חכמים
ַז ְנ ְגּ ִביל – קרוב לוודאי שהכוונה ל' ַז ְנ ְגּ ִביל ְרפוּ ִאי' גם ' ְק ָטף' גם ' ָצ ִרי' )כלי המקדש ב,ד( .מזוהה עם הצמח
) .(Commiphora gileadensisצמח בושם ורפואה יקר ערך
) .(Zingiber officinaleעשב טרופי בעל קנה שורש שגדל בתקופת המשנה והתלמוד בנאות המדבר של עין
המשמש כתבלין ולרפואה )ברכות ח,ז; שביתת עשור ב,ו(. גדי ויריחו ,ובימי הביניים גדל במצרים .מן הצמח מופק
שרף נוזלי ריחני ונדיף הנמהל לעתים בשמן נושאֶ ' ,שׁ ֶמן
ִזתּוּס ַה ִמּ ְצ ִרי – מקור השם ביוונית ,וממנה נשאל ֲא ַפ ְר ְסמוֹן' ,שנמשחו בו מלכי ישראל )מלכים א,י( )ברכות
ללטינית ) .(zythumשיכר הנעשה במצרים משעורים ט,ג ; שבת כב,יא(.
ומרכיבים אחרים .הרמב"ם מביא )פה"מ פסחים ג,א( את
ההרכב הנזכר בתלמוד הבבלי )שבת קי,א( :משקה המורכב ֲא ַפ ְר ֵסק – בערבית ' ַכ'ְוך'' )פה"מ כלאיים א,ד( .האפרסק של
משליש שעורים ,שליש מלח ושליש זרעי הצמח ' ֻקְר ַטם
ימינו )) (Prunus persicaעירובין א,יא(.
ַה ַצּ ָבּ ִעים' )) (Carthamus tinctoriusשבת כא,כב(.
אֹ ֶרז – )) (Oryza sativaברכות ג,י; עירובין א,ח ועוד(.
ָח ִזין – עשב בר דומה מעט לשעורה )ר' תנחום הירושלמי.
ארז הלבנון – ענף נושא ֶא ֶרז – שם כללי לעצי סרק
משנה תורה :עירובין א,יא(. עלים ואצטרובלים
ושם מיוחד ל' ֶאֶרז ַה ְלּ ָבנוֹן'
ַח ֶזּ ֶרת – בערביתַ ' :ח' ّס'ַ ' .ח ָסּה ַתּ ְרבּוּ ִתית' )(Lactuca sativa ) .(Cedrus libaniעץ הארז
נחשב לחומר הבנייה החשוב
)פה"מ פסחים ב,ו( .ירק חד שנתי המפתח שושנת עלים ביותר בעולם העתיק ,והוא
צפופה הנאכלת .כאשר הצמח נמצא בשלב הפרגה, סמל לחוסן וליופי )הקדמה,
העלים נעשים קטנים ומרים .מחמשת מיני המרור )חמץ
מצַות עשה קי; סדר התפילות נז;
ומצה ז,יג(.
שבת ה,ה; יא,ז(.
ֵח ֶלף – בערבית ' ַח ְל ַפא' .בשם זה מכונים צמחים
ַא ְשׁ ָלג – סבון מוצק )פה"מ :שבת ט,ה; נידה ט,ו .משנה תורה:
אחדים ממשפחת הגמאיים והדגניים שטוו
מסיביהם חוטים לחבלים ,לאריגים פשוטים שבת יח,ח(.
והתקינו מענפיהם מוצרים קלועים ,כלים
ומחצלות .מקובל לומר שמדובר ב' ִחי ַלף ַהחוֹלוֹת' ֶא ְתרוֹג – ) .(Citrus medicaפרי עץ ראוי לאכילה .אחד
)(Desmostachya (=Eragrostis) bipinnata = love grass מארבעת המינים )ברכות ט,א; שבת כא,ז; עירובין א,יא; לולב
)שבת י,ח; סוכה ה,ד; ה,ו(. פרקים ז-ח(.
ֲח ָלפוֹתֲ ,ח ָל ִפין ) ִח ְל ֵפי :(-בלשון רבים .התחדשות ָבּ ָצל – בערבית ' ַבּ ַצל' )) (Allium cepaיסודי התורה ג,ב; שבת
משנית של הנצר העלי )גבעולים ועלים( של מיני ירקות ג,טז ועוד(.
לאחר קצירתם.
בִֹּרית – חומר העשוי מאפר של צמחים או מתמציותיהם
ִח ְל ֵפי ַה ַמּ ִים )= ַה ָיּם( :הרמב"ם לא הביא את שמו
שהשתמשו בו לכביסה ולניקוי ,מקביל לשם ַא ֲה ָלה )פה"מ:
בערבית ,ולפיכך קשה להציע פירוש מדויק .כבר בקרב שבת ט,ה; נידה ט,ו; משנה תורה :שבת יח,ח(.
הראשונים ,זיהויו המוחלט לא היה ידוע )הערוך( ,וזה
מסביר את שלל הזיהויים שהוצעו לו; רוזמרין ,נרד ,צמחי ְגּ ִמי – בערבית ' ַבּ ְר ִדּי'ֹ ' .גּ ֶמא ַה ָפּ ִפּירוּס' ).(Cyperus papyrus
ביצה )נופר או נמפיאה( ועוד .הזיהוי הקדום ביותר מופיע
במילונאות הסורית-ערביתִ ' :ח ְל ָפא ְדּ ַי ָמּא' – ' ַא ְל ִא ְד' ַח'ר' מליבת הגבעול של צמח זה הכינו בימי קדם נייר וחבלים,
)) (Cymbopogon parkeri = C. schoenanthusברכות ט,ו(. ואף קלעו ממנו מחצלות )יסודי התורה ו,ו; שבת י,ד ועוד(.
