Page 974 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 974

‫נספחים ומפתחות ‪ ‬הצומח בספרי המדע‪ ,‬אהבה וזמנים‬                                                 ‫‪932‬‬

‫דֹּ ַחן – בערבית ' ֻדּ ְח'ן'‪ .‬בשם זה נכללים בעיקר ה'דֹּ ַחן'‬               ‫ֲאפוּ ִנים – בערבית ' ֻח ֻמّץ' )בלשוננו 'חוּמוּס'(‪ ,‬מכונה‬

‫)‪ (Panicum miliaceum‬ו' ִזי ָפן ִאי ַט ְל ִקי' )‪,(Setaria italica‬‬        ‫בימינו ' ִח ְמ ָצה ַתּ ְרבּוּ ִתית' )‪) (Cicer arietinum‬פה"מ פאה‬
‫מיני דגניים חד שנתיים קיציים שהגרגירים שלהם‬
‫משמשים למאכל אדם ולמספוא )ברכות ג‪,‬י; עירובין א‪,‬ח;‬                       ‫ג‪,‬ג(‪ .‬צמח חד שנתי בעל עלים מנוצים‪ .‬התרמיל מכיל שני‬

                               ‫חמץ ומצה ה‪,‬א; ו‪,‬א; ו‪,‬ד(‪.‬‬                                      ‫זרעים בעלי ערך מזין )ברכות ח‪,‬יב(‪.‬‬

‫ֲה ַדס – )‪ (Myrtus communis‬אחד מארבעת המינים‬                            ‫ֲא ַפ ְר ְסמוֹן – בערבית ' ַבּ ַל ַסאן'‪ .‬העצה הריחנית‬

‫)עבודה זרה ו‪,‬א‪ ;2‬ברכות ט‪,‬ג; שבת כא‪,‬ז; לולב פרקים ז‪-‬ח ועוד(‪.‬‬             ‫)'עוּדּ א ְל ַבּ ַל ַסאן'( שלו נמנתה עם מרכיבי הקטורת‬
                                                                        ‫במקדש‪ .‬ונקרא בלשון התורה ' ָנ ָטף' ובלשון חכמים‬
‫ַז ְנ ְגּ ִביל – קרוב לוודאי שהכוונה ל' ַז ְנ ְגּ ִביל ְרפוּ ִאי'‬          ‫גם ' ְק ָטף' גם ' ָצ ִרי' )כלי המקדש ב‪,‬ד(‪ .‬מזוהה עם הצמח‬
                                                                        ‫)‪ .(Commiphora gileadensis‬צמח בושם ורפואה יקר ערך‬
‫)‪ .(Zingiber officinale‬עשב טרופי בעל קנה שורש‬                             ‫שגדל בתקופת המשנה והתלמוד בנאות המדבר של עין‬
  ‫המשמש כתבלין ולרפואה )ברכות ח‪,‬ז; שביתת עשור ב‪,‬ו(‪.‬‬                     ‫גדי ויריחו‪ ,‬ובימי הביניים גדל במצרים‪ .‬מן הצמח מופק‬
                                                                        ‫שרף נוזלי ריחני ונדיף הנמהל לעתים בשמן נושא‪ֶ ' ,‬שׁ ֶמן‬
‫ִזתּוּס ַה ִמּ ְצ ִרי – מקור השם ביוונית‪ ,‬וממנה נשאל‬                       ‫ֲא ַפ ְר ְסמוֹן'‪ ,‬שנמשחו בו מלכי ישראל )מלכים א‪,‬י( )ברכות‬

‫ללטינית )‪ .(zythum‬שיכר הנעשה במצרים משעורים‬                                                                   ‫ט‪,‬ג ; שבת כב‪,‬יא(‪.‬‬
‫ומרכיבים אחרים‪ .‬הרמב"ם מביא )פה"מ פסחים ג‪,‬א( את‬
‫ההרכב הנזכר בתלמוד הבבלי )שבת קי‪,‬א(‪ :‬משקה המורכב‬                        ‫ֲא ַפ ְר ֵסק – בערבית ' ַכ'ְוך'' )פה"מ כלאיים א‪,‬ד(‪ .‬האפרסק של‬
‫משליש שעורים‪ ,‬שליש מלח ושליש זרעי הצמח ' ֻקְר ַטם‬
                                                                                          ‫ימינו )‪) (Prunus persica‬עירובין א‪,‬יא(‪.‬‬
          ‫ַה ַצּ ָבּ ִעים' )‪) (Carthamus tinctorius‬שבת כא‪,‬כב(‪.‬‬
                                                                        ‫אֹ ֶרז – )‪) (Oryza sativa‬ברכות ג‪,‬י; עירובין א‪,‬ח ועוד(‪.‬‬
‫ָח ִזין – עשב בר דומה מעט לשעורה )ר' תנחום הירושלמי‪.‬‬
                                                                        ‫ארז הלבנון – ענף נושא‬  ‫ֶא ֶרז – שם כללי לעצי סרק‬
                              ‫משנה תורה‪ :‬עירובין א‪,‬יא(‪.‬‬                   ‫עלים ואצטרובלים‬
                                                                                               ‫ושם מיוחד ל' ֶאֶרז ַה ְלּ ָבנוֹן'‬
‫ַח ֶזּ ֶרת – בערבית‪ַ ' :‬ח' ّס'‪ַ ' .‬ח ָסּה ַתּ ְרבּוּ ִתית' )‪(Lactuca sativa‬‬                         ‫)‪ .(Cedrus libani‬עץ הארז‬
                                                                                               ‫נחשב לחומר הבנייה החשוב‬
‫)פה"מ פסחים ב‪,‬ו(‪ .‬ירק חד שנתי המפתח שושנת עלים‬                                                 ‫ביותר בעולם העתיק‪ ,‬והוא‬
‫צפופה הנאכלת‪ .‬כאשר הצמח נמצא בשלב הפרגה‪,‬‬                                                       ‫סמל לחוסן וליופי )הקדמה‪,‬‬
‫העלים נעשים קטנים ומרים‪ .‬מחמשת מיני המרור )חמץ‬
                                                                                               ‫מצַות עשה קי; סדר התפילות נז;‬
                                            ‫ומצה ז‪,‬יג(‪.‬‬
                                                                                                              ‫שבת ה‪,‬ה; יא‪,‬ז(‪.‬‬
‫ֵח ֶלף – בערבית ' ַח ְל ַפא'‪ .‬בשם זה מכונים צמחים‬
                                                                        ‫ַא ְשׁ ָלג – סבון מוצק )פה"מ‪ :‬שבת ט‪,‬ה; נידה ט‪,‬ו‪ .‬משנה תורה‪:‬‬
‫אחדים ממשפחת הגמאיים והדגניים שטוו‬
‫מסיביהם חוטים לחבלים‪ ,‬לאריגים פשוטים‬                                                                               ‫שבת יח‪,‬ח(‪.‬‬
‫והתקינו מענפיהם מוצרים קלועים‪ ,‬כלים‬
‫ומחצלות‪ .‬מקובל לומר שמדובר ב' ִחי ַלף ַהחוֹלוֹת'‬                          ‫ֶא ְתרוֹג – )‪ .(Citrus medica‬פרי עץ ראוי לאכילה‪ .‬אחד‬

‫)‪(Desmostachya (=Eragrostis) bipinnata = love grass‬‬                     ‫מארבעת המינים )ברכות ט‪,‬א; שבת כא‪,‬ז; עירובין א‪,‬יא; לולב‬

                               ‫)שבת י‪,‬ח; סוכה ה‪,‬ד; ה‪,‬ו(‪.‬‬                                                           ‫פרקים ז‪-‬ח(‪.‬‬

‫ֲח ָלפוֹת‪ֲ ,‬ח ָל ִפין ) ִח ְל ֵפי‪ :(-‬בלשון רבים‪ .‬התחדשות‬                 ‫ָבּ ָצל – בערבית ' ַבּ ַצל' )‪) (Allium cepa‬יסודי התורה ג‪,‬ב; שבת‬

‫משנית של הנצר העלי )גבעולים ועלים( של מיני ירקות‬                                                                    ‫ג‪,‬טז ועוד(‪.‬‬
                                       ‫לאחר קצירתם‪.‬‬
                                                                        ‫בִֹּרית – חומר העשוי מאפר של צמחים או מתמציותיהם‬
‫ִח ְל ֵפי ַה ַמּ ִים )= ַה ָיּם(‪ :‬הרמב"ם לא הביא את שמו‬
                                                                        ‫שהשתמשו בו לכביסה ולניקוי‪ ,‬מקביל לשם ַא ֲה ָלה )פה"מ‪:‬‬
‫בערבית‪ ,‬ולפיכך קשה להציע פירוש מדויק‪ .‬כבר בקרב‬                                         ‫שבת ט‪,‬ה; נידה ט‪,‬ו; משנה תורה‪ :‬שבת יח‪,‬ח(‪.‬‬
‫הראשונים‪ ,‬זיהויו המוחלט לא היה ידוע )הערוך(‪ ,‬וזה‬
‫מסביר את שלל הזיהויים שהוצעו לו; רוזמרין‪ ,‬נרד‪ ,‬צמחי‬                     ‫ְגּ ִמי – בערבית ' ַבּ ְר ִדּי'‪ֹ ' .‬גּ ֶמא ַה ָפּ ִפּירוּס' )‪.(Cyperus papyrus‬‬
‫ביצה )נופר או נמפיאה( ועוד‪ .‬הזיהוי הקדום ביותר מופיע‬
‫במילונאות הסורית‪-‬ערבית‪ִ ' :‬ח ְל ָפא ְדּ ַי ָמּא' – ' ַא ְל ִא ְד' ַח'ר'‬   ‫מליבת הגבעול של צמח זה הכינו בימי קדם נייר וחבלים‪,‬‬
‫)‪) (Cymbopogon parkeri = C. schoenanthus‬ברכות ט‪,‬ו(‪.‬‬                       ‫ואף קלעו ממנו מחצלות )יסודי התורה ו‪,‬ו; שבת י‪,‬ד ועוד(‪.‬‬
   969   970   971   972   973   974   975   976   977   978   979