Page 977 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 977
נספחים ומפתחות הצומח בספרי המדע ,אהבה וזמנים 935
ככדור ,והם מכילים אחוז גבוה של טאנין המקשר את ) ,(Crataegus azarolusשהוא בעל פרי אדום וטעים )שבת
הדיו לעור .לאחר כתישתם לאבקה ושרייתם במים )"מי כא,יב(.
עפצא"( הם משמשים מרכיב חשוב בייצור דיו ובתעשיית
עיבוד העורות .והם מעניקים לדיו ברק ויופי .צבעם של ִע ְט ָרן – בערבית ' ִק ְטַראן' .חומר שחור דמוי זפת בעל ריח
מי עפצא הוא צהוב-חום )ק'; משנה תורה :תפילין א,ד; שבת
חריף ורע .העטרן מופק בתהליך של זיקוק עצים מחטניים:
ט,יד ועוד(. ארז ,אורן ,ברוש וערער .העטרן שימש לתאורה ,לצביעה,
לריפוי מחלות עור ,להרחקת כינים ועוד )שבת ה,י; יח,ה(.
ֲע ָר ָבה – ) .(Salixאחד מארבעת המינים )ברכות יא,טז; לולב
ַע ָכּ ִביּוֹת – ' ִק ְנ ָרס ָה ַא ְר ִטישׁוֹק' ).(Cynara scolymus
פרקים ז-ח(.
הרמב"ם מתאר אותו שם בזה הלשון" :הוא צמח דומה
פּוּ ָאה – בערבית ' ֻפַוّהּ'' .פּוּ ַאת ַה ַצּ ָבּ ִעים' ל' ֻק ְל ַקאס' ועליו קוצים רבים .קולפים הקוצים וזורקים,
ואחר כך קולפים אותו הקלח .ונאכל חי ומבושל עם בשר
) .(Rubia tinctorumצמח רב שנתי בעל עלים הערוכים וגם מטוגן .והוא רב מאד בארצות המערב ואיי ספרד.
בדורים ,שפירותיו הבשלים שחורים .בעבר גדל כצמח והספרדים קוראין אותו ' ַא ְל ֻכ'ְר ֻשׁף' ,ושמו הידוע במערב
תרבות ,ונחשב לאחד מצמחי הצביעה החשובים בעולם ' ַא ַפ ַזאן א ְל ַמ ְקלוּבּ' .והוא מכלל מיני הקוצים .תרגום
העתיק .מקנה השורש שלו הפיקו צבע אדום ,ובעיקר את "כערער בערבה" – 'כעכוביתא'" )פה"מ עוקצים ג,ב; משנה
ה ִצ ְב ָען ' ֲא ִלי ָזִרין' ) .(Alizarinהצמח שימש גם לריפוי,
למשל בטיפול באבנים בכליות )תפילה טו,ב; שבת יח,ח; תורה :יום טוב ג,ז(.
כא,כא(. ֳע ָל ִשׁין – בערבית
' ִה ְנ ַדּ ַבּא'ֹ ' .ע ֶלשׁ ַתְּרבּוּ ִתי'
פּוֹל – בערבית 'פוּל' .מכונה בימינו גם ' ִבּ ְק ַית ַה ִגּ ָנּה'
) .(Cichorium intybusצמח
)) (Vicia fabaדעות ד,ט; ברכות ח,יב; עירובין א,יא; חמץ ומצה
רב שנתי בעל פריחה תכולה.
ה,א(.
עליו הטריים של העולש
ֵפּי ָגם – ) (Rutaבערבית ' ַס ַד'אבּ'ֻ ' ,פ ְי ַגּ'ן' ועוד )פה"מ:
משמשים מאכל לאדם
כלאיים א,ח; שביעית ט,א; עוקצים א,ב; משנה תורה :שבת כו,יח(.
ולבעלי חיים .הוא נזכר
ִפּ ְל ֵפּל – בערבית ' ֻפל ֻפל',
במקורות כאחד ממיני המרור
הנקרא בימינו ' ִפּ ְל ֵפּל
ָשׁחוֹר' ).(Piper nigrum עולש תרבותי הנאכלים בפסח .מרתח עשוי
מטפס רב שנתי ממוצא מן העולש משמש כשיקוי
טרופי בעל עלים דמויי
לב הנושא אשכול פירות. רפואי .בארץ ישראל גדל בר ' ֹע ֶלשׁ ָמצוּי' ),(C. pumilum
למעשה ניתן לקבל מן
הצמח שני סוגי פירות )ראה פה"מ ערלה ב,י( :השחורים שעליו הצעירים המרירים מעט נאכלים כסלט חי או לאחר
הם פירות הבוסר המיובשים בשמש ,והלבנים הם הפירות
הבשלים שהוסרה מהם קליפתם האדומה .פירות הפלפל בישולם )דעות ג,ב ;4שבת ח,ה; חמץ ומצה ז,יג(.
משמשים )בעיקר כאבקה שחוקה( כתבלין חריף .בעבר
שימשו גם לריפוי )ברכות ח,ז; שבת יח,ה ועוד(. ָע ִמיר – רבים מן הפרשנים סבורים כדעת רש"י שמדובר
ָפּ ִרישׁ – בערבית ' ַס ַפְר ַגּ'ל' )פה"מ מעשרות א,ג(ַ ' .חבּוּשׁ' בגבעולי הדגן ,כנראה בלא השיבולים ,הנקראים בלשונו
"קשין של שבלין" )בבלי שבת עו,א( .ייתכן שניתן ללמוד
) .(Cydonia oblongaפירות החבוש אינם מצטיינים מפירושו של הרמב"ם למשנה )שבת ז,ב( למילה " ְמ ַע ֵמּר"
בעסיסיות ומתקינים אותם לאכילה בבישול )דעות ד,ו; שמדובר באגודת שיבולים של חיטים או שׂעורים וכל מה
שנקצר )וראה מיכה ד,יב; דברי המגיד משנה ואחרים לנזקי ממון
שבת כא,יב; לולב ח,יא(. ג,ב( .מן הסיפא בדבריו ניתן לכלול במונח זה גם ערמות של
מיני קטניות כגון ' ִתּ ְל ָתּן' )ספרא קדושים א,ג(' ,פּוֹל ַה ִמּ ְצ ִרי'
ִפּ ְשׁ ָתּהִ /פּ ְשׁ ָתּן – בערבית ' ַכּ ַתּّאן'ִ ' .פּ ְשׁ ָתּה ַתְּרבּוּ ִתית' ועוד )תוספתא שביעית ב,יג( .ר' תנחום הירושלמי מצדד
דווקא בפירוש המסוים ,שמדובר בצמח מספוא הנקרא
) .(Linum usitatissimumצמח תרבות חד שנתי .גבעולי בערבית בשם ' ֻקְרט' ,הנקרא בימינו ' ִתּ ְל ָתּן ַא ֶלּ ְכּ ַס ְנ ְדּרוֹ ִני'
הפשתה ,העשירים בסיבים ,שימשו חומר הגלם לייצור
אריגים ובגדים ,וזרעי הפשתן שימשו לאכילה ולהפקת )) (Trifolium alexandrinumשבת יח,ג; כא,יח(.
שמן )דעות ה,ט ;2תפילין ג,ט; שבת ג,ב ועוד(. ֲע ָפ ִצים ֵ /מי ַע ְפ ָצה – בערבית ' ַע ְפץ' .העפץ הוא גידול
הנוצר על צמחים אחדים כתגובה לעקיצות של חרקים.
העפצים שמתפתחים על עצי האלון ) (Quercusצורתם
