Page 973 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 973
הצומח בספרי המדע ,אהבה וזמנים 931
מאת פרופ' זהר עמר
הפרחי בחיבורו 'כפתור ופרח' ,ר' תנחום הירושלמי ביאור המונחים הקצר שלהלן מבוסס על ניתוח השוואתי
במילון 'אלמרשד אלכאפי' והמילון התימני אלג'אמע של שניים מכתבי הרמב"ם שמובאים בהם גם שמותיהם
)המאסף( .ניתוח המידע המשוקע בספרים אלה מלמד הערביים של מונחים אלה' ,פירוש המשניות' ו'ספר ביאור
על שיטתו הייחודית של הרמב"ם בזיהוי שמות הצמחים, שמות התרופות' ,והשוואתם לאלה שבספרות העוסקת
שלעתים אינה עולה בקנה אחד עם שיטתם של חכמים במדע בימי הביניים .לפעמים ,הרמב"ם לא ציין במפורש
אחרים בימי הביניים ,ואף לא עם הזיהוי המקובל שלהם את שם המונחים בערבית ,וההצעה לביאורו היא מתוך
ספרות הגאונים שהיו לפניו ונושאי כליו ,כגון ר' אשתורי
במינוח העברי המודרני.
ֵאזוֹ ְביוֹן – בערבית ' ֻא ְסטוּ ֻכדּוּס' )פה"מ שבת יד,ג( .בן שיח ֲא ַב ִטּי ַח – בערבית ' ַבּ ִטּיח' '' .אבטיח' )(Citrullus lanatus
המכונה בימינו ' ֲאזוֹ ְביוֹן ָדּגוּל' ).(Lavandula stoechas ו' ֵמלון' ) ,(Cucumis meloהמכונה 'אבטיח צהוב' .השם
בעל עלים צרים וארוכים .בקצות הענפים תפרחות של המין הראשון נתייחד בימינו לאבטיח )דעות ד,ו; שבת
צפופות שבראשן חפים סגולים .הצמח מכיל שמן אתרי
בעל ריח חריף ששימש בעבר להרחקת חרקים מזיקים, כו,יד(.
טיפול באפילפסיה ועוד )שבת כא,כא( .מין זה אינו זהה
ֱאגוֹז – בערבית ' ַגּ' ְוז'' .אגוז המלך' )) (Juglans regiaברכות
לאזוב שאין לו שם לוואי )פרה אדומה יא,ה(.
ז,ט; שבת יח,ח ועוד(.
ִאי ָס ִטיס – רבנו מתרגמו ' ִני ַלגּ'
ַא ָגּס–בערבית' ַא ַגּ'אץ'.כנראה' ְשׁ ִזיף')(Prunusdomestica
)פה"מ שביעית ז,א( ,וידועים
של ימינו ,ואילו ְקרוּ ְס ְט ֵמ ִלין ,בערבית ' ֻכּ ّמ ְת'ַרי' ]קרא:
שני צמחים הנקראים בערבית ֻכּ ַמّ ְת ַרא[ הוא פרי ה' ַא ָגּס' )) (Pyrus communisדעות ד,ו;
בשם זהִ ' :אי ָס ִטיס ַה ַצּ ָבּ ִעים' ברכות ח,טז(.
) (Isatis tinctoriaו' ִניל ַה ַצּ ָבּ ִעים' ַא ֲה ָלה – נראה שהרמב"ם מתכוון לצמחי המ ֵלחה
) .(Indigofera tinctoriaמן הנקראים בערבית ' ַע'אסוּל' ו' ֻא ְשׁנ ַאן' .תיאורם מתאים
גם למונח 'בורית' )השווה פה"מ נידה ט,ו( .לאחר ש ֵרפת
העלים של שני הצמחים הצמחים האלה בכבשנים ,מפיקים מן המוהל שלהם
חומרים אלקאליים בעלי פעולה חריפה ,והם שימשו
האלה ,הפיקו בעת העתיקה כאבקת ניקוי וכאחד המרכיבים בייצור הסבון המוצק
צבע כחול ששימש בעיקר הנקרא ' ַא ְשׁ ָלג' )ציצית ב,ב; שבת כב,יג(.
ניל הצבּעים לצביעת אריגים .הראשון היה ֲא ָה ִלים – אין אנו יודעים למה התכוון הרמב"ם במונח
נפוץ בתקופת חז"ל ,והשני
זה .מפרשנות ימי הביניים עולים שני פירושים :רס"ג
היה שכיח יותר בימי הביניים ,ונראה שהרמב"ם מתכוון מפרשו ' ַע ְנ ַבּר' ,אך פירושו פחות סביר; ואילו שניים
מפרשני הרמב"ם )אלג'אמע ור' תנחום הירושלמי( מפרשים
לשני )תפילה טו,ב; ציצית ב,א; שבת ט,יד; יח,ח(. אותו ככינוי כללי לבשמים .ויש המביאים זיהוי מסוים
יותר ,בושם ממינים אחדים של עצי ה' ַצ ְנ ַדּל' )אבן ג'נאח,
ֲא ִמי ָתּא – ' ִמי ְנ ָתּא' )פה"מ עוקצים א,ב( .ממיני ה' ַנ ְע ַנע' ר' תנחום הירושלמי( .מלשון של הרמב"ם" ,ובנטיעה
שלשמחה כגון מיני הדס ואהלים" ,נראה שהוא מתכוון
) .(Menthaלדעת הרמב"ם ,יש לזהותה גם עם ה' ִאירוּס'
)פה"מ כלאיים ה,ח( וגם עם ה' ַדּ ְנ ַדּ ָנּה' )פה"מ שביעית ז,א( לכינוי כללי לעצי בשמים )תעניות ג,ח(.
)שבת כו,יח(. ֵאזוֹב – בערבית ' ַצ ְע ַתּר' או ' ַז ְע ַתּר' )פה"מ :שביעית ח,א;
ַא ְס ַפּ ְס ָתּא – ' ַא ְס ֶפּ ֶסת' .הרמב"ם לא זיהה את הצמח מעשרות ג,ט; עוקצים ב,ב( .כינוי למינים אחדים של אזובי
בר שהעלים שלהם משמשים לתיבול .אולם רק האזוב
במפורש .אך לדעת ר' תנחום הירושלמי ,הוא הצמח שאין לו שם לוואי הותר לטהרת המצורע ,וקרוב לוודאי
הנקרא בערבית ' ֻקְרט' ,המזוהה עם ' ִתּ ְל ָתּן ַא ֶלּ ְכּ ַס ְנ ְדּרוֹ ִני' שהכוונה ל'אזוב המצוי' )) (Majorana syriacaהקדמה ,מצַות
) ,(Trifolium alexandrinumהמשמש כמספוא )לפי רס"ג
הוא נקרא במקרא ' ָאחוּ'( .והוא גם כינוי כללי לתערובת מזון עשה קי; שבת יח,ז; כא,יט ועוד(.
הניתנת לבקר )שבת ח,ד(.
