Page 975 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 975

‫נספחים ומפתחות ‪ ‬הצומח בספרי המדע‪ ,‬אהבה וזמנים ‪933‬‬

‫ְכּ ֵמ ִהין וּ ִפ ְט ִריּוֹת – הכמהין הן פטריות שגוף הרבייה‬                            ‫ִח ְל ִתּית – בערבית‬
                                                                                   ‫' ִח ְל ִתּית'‪ .‬כלך החלתית‬
‫שלהן תת קרקעי‪ ,‬ואילו השם 'פטריות' הוא כינוי לפטריות‬
‫הגדלות על פני הקרקע‪ ,‬המכונות ' ִפּ ְט ִריּוֹת ַהכּוֹ ַבע' )‪(Fungi‬‬                       ‫)‪ .(Ferula asa-foetida‬צמח‬
‫על שם צורתן‪ .‬מינים רבים מהן משמשים לאכילה‪ ,‬אך‬
‫מינים אחדים שלהן רעילים ביותר )דעות ד‪,‬ט‪ ;1‬ברכות ח‪,‬ח;‬                               ‫הגדל בפרס‪ .‬מן החלתית‬

                                          ‫עירובין א‪,‬ח(‪.‬‬                            ‫הפיקו גושי שרף חום‬

‫ַכּמֹן – בערבית ' ַכּמّוּן'‪ .‬צמח חד שנתי המכונה בימינו‬                                ‫שריחם עז‪ .‬שרף זה במינון‬

‫' ַכּמּוֹן ַתּ ְרבוּ ִתי' )‪ .(Cuminum cyminum‬הצמח ַכּמּוֹן נזכר‬                            ‫קטן שימש כתבלין ולרפואה‬
‫במקרא )ישעיה כח‪,‬כה‪-‬כז(‪ .‬זרעיו‪ ,‬המכילים שמן אתרי‪,‬‬
                                                                                   ‫)דעות ד‪,‬ח; שבת כא‪,‬כב; כב‪,‬ז(‪.‬‬
                    ‫שימשו לתבלין ולרפואה )מילה ב‪,‬ז(‪.‬‬
                                                                     ‫כלך החלתית –‬  ‫ָח ָצב – לפי פירוש המשנה‬
‫ֻכּ ְס ָבּר – בערבית ' ַכּ ְז ַבּר' )פה"מ‪ :‬דמאי א‪,‬ב; כלאיים א‪,‬ב ועוד(‪.‬‬     ‫שורש וענף‬

‫נקרא בימינו ' ַגּד ַה ָשּׂ ֶדה' )‪ (Coriandrum sativum‬בעקבות‬                           ‫להרמב"ם‪ ,‬הוא הצמח‬
‫זיהויו עם הצמח ' ַגּד' המקראי )שמות טז‪,‬לא; במדבר יא‪,‬ז(‪.‬‬
‫צמח חד שנתי בר וגם תרבותי‪ .‬עליו וזרעיו משמשים‬                        ‫שתחם בו יהושע את נחלות השבטים )כלאיים א‪,‬ח(‪ .‬מקובל‬

                                  ‫לתיבול )שבת כא‪,‬כב(‪.‬‬                ‫לזהות אותו עם ' ָח ָצב ָמצוּי' )‪ ,(Urginea maritima‬צמח‬

‫ְכּרוּב – בערבית ' ֻכְּר ֻנבּ'‪ .‬כרוב ראש וגם כרוב עלים‬                   ‫בעל בצל גדול המשמש לסימון גבולן של שדות )שבת‬

‫)‪ .(Brassica oleracea‬נאכל חי ומבושל )דעות ד‪,‬ט‪ ;2‬ברכות‬                              ‫כו‪,‬טז(‪.‬‬
                                             ‫ג‪,‬ו; ח‪,‬ג(‪.‬‬
                                                                     ‫ָח ִציר – בערבית ' ֻכַּ ّראת'‪ .‬ה' ָח ִציר' המקראי שתרגמו‬
‫ַכּ ְרכֹּם – ברוב ההיקרויות ברמב"ם הכוונה לצמח‬
                                                                     ‫אונקלוס ' ָכּ ָר ֵתי' )במדבר יא‪,‬ה(‪ .‬בלשון חז"ל נקרא‬
‫' ְז ַע ְפ ַראן'‪ ,‬הלוא הוא ' ַכּ ְרכּוֹם ַה ִגּ ָנּה' )‪,(Crocus Sativus‬‬
‫שהפיקו מצלקות פרחיו צבע צהוב לצביעת מאכלים‪,‬‬                          ‫ְכּ ֵר ָשׁה וברבים כרשים )ואין להחליפם עם כרשינים(‬

                           ‫לתיבול ולריפוי )שבת ט‪,‬יד(‪.‬‬                ‫ובימינו נקרא 'שׁוּם ַה ָכּ ָרשׁ' )‪) (Allium porrum‬דעות‬
                                                                                                                    ‫ד‪,‬ט‪.(2‬‬
                        ‫ְכּ ֵר ָשׁה – ראה ערך חציר‪.‬‬
                                                                                   ‫ַח ְר ָדּל – בערבית ' ַח'ְר ַדּל'‪.‬‬
‫ַכּ ְר ִשׁי ִנין – בערבית ' ִכְּר ִס ַ ّנהּ'‪ .‬מין קטנית הנקראת‬
                                                                                   ‫שהוא הצמח ' ַחְר ָדּל ָל ָבן'‬
‫בימינו ' ִבּ ְק ַית ַה ַכּ ְר ִשׁי ָנה' )‪ .(Vicia ervilia‬גידול זה שימש‬                ‫)‪ (Sinapis alba‬או בעיקר‬
‫להאבסת בהמות‪ ,‬ונראה שנאלצו להפיג את הרעל‬                                           ‫הצמח ' ְכּרוּב ָשׁחוֹר'‬
‫שבזרעיו באמצעות השרייתם במים‪ ,‬ולעתים אף הסירו‬                                      ‫)‪ ,(Brassica nigra‬שבימי‬
‫את קליפתם‪ .‬הכרשינה שימשה כמאכל אדם רק בשעת‬                                         ‫קדם הפיקו מזרעיו הכהים‬
‫הדחק‪ ,‬כגון בשנות רעב‪ .‬מעי בהמה שאכלה כמות גדולה‬                                    ‫ממרח חריף ששימש‬
‫של כרשינין עלולים להיעצר והיא עלולה למות )שבת‬                                      ‫כתבלין )דעות ד‪,‬ח; סדר‬

                                         ‫כא‪,‬ל; כא‪,‬לה(‪.‬‬                               ‫התפילות א; שבת ח‪,‬יד ועוד(‪.‬‬

‫ְכּשׁוּת – יש שתי משמעויות עיקריות לשם זה‪ ,‬וההבחנה‬                       ‫ָחרוּב – בערבית ' ַח' ّרוּבּ' חרדל – צמח פרי ותרמיל‬

‫ביניהן היא לפי ההקשר‪ :‬א( צמח טפיל מן הסוג קוסקוטה‬                                              ‫)‪ .(Ceratonia siliqua‬עץ‬
‫)‪ .(Cuscuta‬גבעוליה הדקים והצהבהבים של הכשות‬                          ‫גדול בעל פרי בצורת תרמיל וציפה מתוקה‪ ,‬שזן הבר שלו‬
‫נכרכים על פונדקאי‪ .‬בעבר נעשה הדבר גם במכוון על‬                       ‫משמש בעיקר מאכל לבעלי חיים )דעות ד‪,‬יא; שבת יח‪,‬ו;‬
‫ידי האדם‪ .‬הכשות שימשה להכנת שיכר‪ ,‬ואף ייחסו לה‬
‫תכונות ריפוי )שבת ח‪,‬ג; כא‪,‬כב; עירובין א‪,‬יא; יום טוב ח‪,‬י(‪.‬‬                                                          ‫כא‪,‬יח(‪.‬‬
‫ב( כשות של 'קשות' ומיני דלועיים אחרים‪ .‬פלומת שיער‬
‫)צמרירית( המכסה את הפירות הצעירים )פה"מ‪ :‬מעשרות‬                      ‫ַח ְר ֲח ִבי ָנה – בערבית ' ִקְר ַצ ְע ַנהּ' )פה"מ פסחים ב‪,‬ו(‪ .‬צמחי‬

                                      ‫א‪,‬ה; מקוות ט‪,‬ד(‪.‬‬               ‫בר מן הסוג )‪ .(Eryngium‬לצמח הצעיר עלים אכילים‬
                                                                     ‫שטעמם מריר‪ .‬בשלב הבוגר הצמח נעשה קוצני‪ .‬מין הבר‬
                                                                     ‫השכיח באזור הים תיכוני בארץ הוא ' ַחְר ֲח ִבי ָנה ַמ ְכ ִחי ָלה'‬

                                                                                              ‫)‪) (E. creticum‬חמץ ומצה ז‪,‬יג(‪.‬‬

                                                                     ‫ַי ְס ִמין – שיח מן הסוג ' ַי ְס ִמין' )‪ ,(Jasminum‬שכמה‬

                                                                     ‫ממיניו מפורסמים בפרחיהם הריחניים שמפיקים מהם‬
                                                                                             ‫בושם ושמן רפואי )שבת כב‪,‬יג(‪.‬‬
   970   971   972   973   974   975   976   977   978   979   980