Page 976 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 976

‫נספחים ומפתחות ‪ ‬הצומח בספרי המדע‪ ,‬אהבה וזמנים‬       ‫‪934‬‬

‫)‪ .(Pistacia lentiscus‬בעל עלעלים גלדניים ופירות קטנים‬              ‫ְלבוֹ ָנה – בערבית ' ֻל ַבּאן' או ' ֻכּ ְנ ֻדּר'‪ .‬עצי בשמים מן הסוג‬
‫בצבע אדום‪ .‬יש ממנו תת מין‪ ,‬שפציעת גזעו גורמת‬
‫להפרשת שרף בצורת טיפות לבנבנות‪-‬צהובות )כיום‬                        ‫'בּוֹ ְז ֶו ְל ָיה' )‪ (Boswellia‬הגדלים במזרח אפריקה‪ ,‬בחצי האי‬
‫גדל באי כיאוס( ששימש לעשיית קטורת והכנת בשמים‪,‬‬                                                   ‫ערב ובהודו‪ .‬חריצת גזע‬
‫להכנת תרופות‪ ,‬כחומר אנטיספטי‪ ,‬לטיפול בשיניים ועוד‬                                                ‫העץ גורמת להפרשת‬
                                                                                                 ‫מוהל חלבי מן העץ‪,‬‬
                               ‫)ברכות ט‪,‬ו; שבת כא‪,‬כד(‪.‬‬                                           ‫המתייבש ומתגבש‬
                                                                                                 ‫לטיפות שרף המשמש‬
‫ָמרוֹר – חסה מדברית מרה עד מאוד )פה"מ פסחים ב‪,‬ו(‪,‬‬                                                 ‫כסממן קטורת ולרפואה‪.‬‬
                                                                                                 ‫'לבונה זכה' היא כנראה‬
‫כנראה ' ַח ַסּת ַה ַמּ ְצ ֵפּן' )‪ .(Lactuca serriola‬אחד מחמשת‬                                       ‫שרף טהור נקי‪ .‬ויש מי‬
                                                                                                 ‫שסבור שמדובר בלבונה‬
            ‫מיני המרור בפסח )חמץ ומצה ו‪,‬ב; פרקים ז‪-‬ח(‪.‬‬                                           ‫המופקת מעצים בעלי‬
                                                                                                 ‫שרף לבן משובח‪ ,‬כגון‬
‫ַנ ְר ֵגּס ֶשׁ ְלּ ִג ָנּה ְו ֶשׁ ְלּ ָשׂ ֶדה – מונח שנשאל מן הערבית‪,‬‬                                   ‫)‪ ,(B. sacra‬בניגוד לשרף‬

‫' ַנ ְר ִגּ'ס'‪ .‬הכוונה לצמחים מהסוג ' ַנ ְר ִקיס' )‪,(Narcissus‬‬      ‫החום‪-‬שחור המופק ממינים אחרים‪ .‬שרף הלבונה נחשב‬
‫בעלי בצל רב שנתי ופרחים ריחניים‪ .‬מיני בר ותרבות‬                    ‫לסממן הקטורת השכיח ביותר בעולם העתיק לצורכי‬
‫שימשו כצמחי בושם )בבלי ברכות מג‪,‬ב(; נרקיסים של שדה‬                 ‫קודש וחולין )מוגמר‪ ,‬הפגת ריח רע‪ ,‬ניקוי‪ ,‬רפואה ועוד(‬
‫)בר( הינם בעלי פריחה עונתית‪ ,‬ואילו מנרקיס של גינה‬
‫)מתורבת(‪ ,‬טיפחו כנראה זנים הפורחים כל השנה )ברכות‬                          ‫)הקדמה‪ ,‬מצַות עשה כז; ברכות ט‪,‬ו; שבת כב‪,‬יג ועוד(‪.‬‬

                                                 ‫ט‪,‬ו(‪.‬‬             ‫לוּ ָלב – שם כללי לעלה או ענף צעיר‪ ,‬ובמיוחד כינוי‬

‫ִסי ָאה – בערבית 'פוּ ַדּ ְנגּ'' )פה"מ שביעית‪ :‬ח‪,‬א; מעשרות ג‪,‬ט;‬       ‫לעלה הסגור של עץ התמר )הקדמה‪ ,‬מצַות עשה קסט; תפילה‬
                                                                                                 ‫ה‪,‬ה; לולב פרקים ז‪-‬ח ועוד(‪.‬‬
‫עוקצים ב‪,‬ב(‪ .‬בדרך כלל שם קיבוצי לצמחי תבלין ורפואה‬
                                                                   ‫לוּף – מין בצל )פה"מ פאה ו‪,‬י(‪ .‬אינו מזוהה ברמב"ם עם‬
‫ממשפחת השפתניים )‪ ,(Lamiaceae‬אך כאן הכוונה לצמח‬
                                                                   ‫צמח מסוים‪ .‬בספר "ביאור שמות התרופות"‪ ,‬הוא מזוהה‬
‫מסוים‪ ,‬כנראה אחד ממיני ה' ַנ ְע ָנע' )‪) (Mentha‬השווה ערך‬           ‫עם הצמח המכונה בערבית 'לוּף' הנקרא כך גם בימינו –‬

                    ‫ֲא ִמי ָתּא( )שבת כא‪,‬יט – ראה ק'; כו‪,‬יח(‪.‬‬                                      ‫‪) Arum‬שבת יח‪,‬ו; כו‪,‬יז(‪.‬‬

‫ִס ְל ָקא – ' ֶס ֶלק ָע ִלים' )‪ ,(Beta vulgaris var.cicla‬הלוא הוא‬  ‫ַל ֲע ָנה – כנראה צמחים הנקראים בערבית בשם ' ַע ְל ַקם'‪,‬‬

‫ה' ֶתֶּרד' בלשון חז"ל‪ ,‬שאינו זהה לתרד של ימינו )פה"מ‬                ‫כלומר ' ְי ִרי ַקת ַה ֲחמוֹר' )‪ (Ecballium elaterium‬או ' ֲא ַב ִטּי ַח‬
                                                                   ‫ַה ַפּקּוּ ָעה' )‪ ,(Citrullus colocynthis‬שני צמחים ממשפחת‬
                   ‫כלאיים א‪,‬ג ועוד‪ .‬משנה תורה‪ :‬שבת ח‪,‬ד(‪.‬‬           ‫הדלועיים‪ ,‬בעלי פירות רעילים ומרים המכילים סממנים‬
                                                                   ‫משלשלים )שבת כא‪,‬כא(‪ .‬במין האחרון זיהה רבנו גם את‬
‫ְס ֶנה – הרמב"ם אינו מזהה אותו עם צמח מסוים‪ ,‬אך על פי‬
                                                                                          ‫הצמח ' ָמ ִתיק' )פה"מ שביעית ט‪,‬ו(‪.‬‬
‫ההקשר‪ ,‬מדובר בשם כללי לצמחים קוצניים‪ ,‬כגון ה' ֶפּ ֶטל'‬
                                                                                ‫ֶל ֶפת – בערבית ' ִל ְפתּ'‪ .‬פרי אדמה‬
‫)‪ ,(Robus sanguineus‬שעליהם נכרך צמח ה' ְכּשׁוּת' )השווה‪:‬‬
                                                                                   ‫הידוע בימינו בשם זה )‪,(Brassica rapa‬‬
             ‫תוספתא כלאיים א‪,‬יא‪-‬יב‪ .‬משנה תורה‪ :‬שבת ח‪,‬ג(‪.‬‬                           ‫בעל אשרוש )פקעת( נאכל )ברכות ג‪,‬ו;‬

‫ָס ִפיר – בערבית ' ַמאש'‪ .‬מין קטנית‪ .‬שעועית המונג‬                                                   ‫ח‪,‬ג; שבת ה‪,‬יא; כה‪,‬טו(‪.‬‬

                  ‫)‪ (Phaseolus mungo‬וגם אחד ממיני‬                               ‫ַמלּוּ ִחים – כנראה ' ַמלּוּ ַח ִק ֵפּח'‬

                          ‫הלוביה )‪) (Vigna‬דעות ד‪,‬ט‪.(2‬‬                              ‫)‪ .(Atriplex halimus‬שיח מדברי שעליו‬
                                                                        ‫נאכלים )איוב ל‪,‬ד( )דעות ד‪,‬יג(‪ .‬לפת‬
              ‫ֲע ָד ִשׁים – ' ֲע ָד ָשׁה ַתְּרבוּ ִתית'‬
                                                                   ‫ְמ ָל ְפפוֹנוֹת – בערבית ' ִח' ַיאר'‪ .‬המלפפון של ימינו‬
              ‫)‪ .(Lens culinaris‬מין קטנית‬
                                                                                             ‫)‪) (Cucumis sativus‬דעות ד‪,‬ו(‪.‬‬
              ‫המשמשת למאכל )דעות ד‪,‬ט; שבת‬
                                                                   ‫ַמ ְצ ִטי ֵכּי – שם יווני שנשאל לעברית‪ ,‬לערבית ולשפות‬
                                      ‫יח‪,‬יח ועוד(‪.‬‬
                                                                   ‫אירופיות‪ .‬כינוי לשיח ירוק עד הנקרא ' ֵא ַלת ַה ַמּ ְס ִטיק'‬
              ‫ַע ְזרוּ ִרין – בערבית ' ַז ְערוּר'‬

              ‫)פה"מ כלאיים א‪,‬ד(‪ֻ ' .‬ע ְז ָרר קוֹ ָצ ִני'‬

‫עדשה תרבותית‬  ‫)‪ .(aronia Crataegus‬עץ בר נשיר‬
              ‫ים תיכוני‪ .‬פריו הצהוב‪ ,‬דמוי תפוח‬

‫קטן‪ ,‬נאכל‪ .‬בעבר טופח כעץ תרבותי נושא פירות‬

‫עסיסיים יותר ממין הבר‪ .‬ודומה לו הצמח ' ֻע ְזָרר ָאדֹם'‬
   971   972   973   974   975   976   977   978   979   980   981