Page 860 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 860
ספר זמנים הלכות קידוש החודש פרק ב-ג 818
חֲ 2א ִפלּוּ ָראוּהוּ ֵבּית ִדּין ְו ָכל ִי ְשָׂר ֵאלְ ,וא ָא ְמרוּ ֵבּית ִדּין ט ֵא ֶצל ֶא ָחד ֵמ ֶהם – כדי שאחד
' ְמ ֻק ָדּשׁ' ַעד ֶשׁ ָח ֵשׁ ָכה ֵליל ֶא ָחד וּ ְשׁל ִשׁים ,אוֹ ֶשׁ ֶנּ ְח ְקרוּ ָה ֵע ִדים, הצופים יהיה דיין עם שני דיינים אחרים.
ְוא ִה ְס ִפּיקוּ ֵבּית ִדּין לוֹ ַמר ' ְמ ֻק ָדּשׁ' ַעד ֶשׁ ָח ֵשׁ ָכה ֵליל ֶא ָחד
וּ ְשׁל ִשׁים – ֵאין ְמ ַק ְדּ ִשׁין אוֹתוְֹ ,ו ִי ְה ֶיה ַהחֹ ֶדשׁ ְמ ֻע ָבּרְ ,וא י ֻמ ְט ִעין – כגון שהוטעו בעדות שקר.
ִי ְה ֶיה רֹאשׁ ֹח ֶדשׁ ֶא ָלּא יוֹם ֶא ָחד וּ ְשׁל ִשׁיםַ ,אף ַעל ִפּי ֶשׁ ִנְּר ָאה
ְבּ ֵליל ְשׁל ִשׁים; ֶשׁ ֵאין ָהְר ִא ָיּה קוֹ ַב ַעתֶ ,א ָלּא ֵבּית ִדּין ֶשׁ ָא ְמרוּ ֲאנוּ ִסין – כגון בגזרת השלטוןַ .אף ַעל
ִפּי ֶשׁ ֶזּה ָי ַדע ֶשׁ ָטּעוּ – הלכה חריגה
' ְמ ֻק ָדּשׁ' ֵהם ֶשׁקּוֹ ְב ִעים. משאר הלכות בית דין ששגג )שגגות יג,ה(.
ט ָראוּהוּ ֵבּית ִדּין ַע ְצ ָמם ְבּסוֹף יוֹם ִתּ ְשׁ ָעה ְו ֶע ְשִׂריםִ :אם
ֲע ַד ִין א ָי ָצא כּוֹ ָכב ְבּ ֵליל ְשׁל ִשׁים – ֵבּית ִדּין אוֹ ְמִרים ' ְמ ֻק ָדּשׁ,
ְמ ֻק ָדּשׁ'ֶ ,שׁ ֲע ַד ִין יוֹם הוּא; ְו ִאם ָראוּהוּ ְבּ ֵליל ְשׁל ִשׁים ַא ַחר
ֶשׁ ָיּ ְצאוּ ְשׁ ֵני כּוֹ ָכ ִבים – ְל ָמ ָחר מוֹ ִשׁי ִבים ְשׁ ֵני ַדּ ָיּ ִנים ֵא ֶצל ֶא ָחד
ֵמ ֶהםְ ,ו ָי ִעידוּ ֵהם ַה ְשּׁ ַנ ִים ִבּ ְפ ֵני ַה ְשּׁל ָשׁהִ ,וי ַק ְדּשׁוּהוּ ַה ְשּׁל ָשׁה.
י ֵבּית ִדּין ֶשׁ ִקּ ְדּשׁוּ ֶאת ַהחֹ ֶדשֵׁ ,בּין שׁוֹ ְג ִגין ֵבּין ֻמ ְט ִעין ֵבּין
ֲאנוּ ִסין – ֲהֵרי ֶזה ְמ ֻק ָדּשְׁ ,ו ַח ָיּ ִבין ַה ֹכּל ְל ַת ֵקּן ַהמּוֹ ֲעדוֹת ַעל יוֹם
ֶשׁ ִקּ ְדּשׁוּ בּוַֹ .אף ַעל ִפּי ֶשׁ ֶזּה ָי ַדע ֶשׁ ָטּעוּ – ַח ָיּב ִל ְסמֲֹ ע ֵלי ֶהם,
ֶשׁ ֵאין ַה ָדּ ָבר ָמסוּר ֶא ָלּא ָל ֶהם ,וּ ִמי ֶשׁ ִצָּוּה ִל ְשׁ ֹמר ַהמּוֹ ֲעדוֹת
הוּא ִצ ָוּה ִל ְס ֹמֲ ע ֵלי ֶהםֶ ,שׁ ֶנּ ֱא ַמרֲ " :א ֶשׁר ִתּ ְק ְראוּ ֹא ָתם" )ויקרא
כג,ב; כג,ד; כג,לז(.
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי
ג
הגעת העדים והודעת הקידוש
הגעה לעדות א ֶשׁ ֵאין ֵעדוּ ָתן ַא ַחר יוֹם ְשִׁ ׁ שים
א ֵע ִדים ֶשָׁראוּ ֶאת ַהחֹ ֶדשִׁ :אם ָה ָיה ֵבּי ֵני ֶהן וּ ֵבין ָמקוֹם ֶשׁ ֵיּשׁ מוֹ ֶע ֶלת – שקביעת החודש על ידי
בית הדין תקפה ,אף על פי שנעשתה
בּוֹ ֵבּית ִדּין ַמ ֲה ַלַ ל ְי ָלה ָויוֹם אוֹ ָפּחוּת – הוֹ ְל ִכין וּ ְמ ִעי ִדין; בטעות )לעיל ב,י( ,ואם יעידו תהיה בעיה
ְו ִאם ָה ָיה ֵבּי ֵני ֶהן ָי ֵתר ַעל ֵכּן – א ֵי ְלכוֶּ ,שׁ ֵאין ֵעדוּ ָתן ַא ַחר יוֹם מה לעשות ,אם נקבע שהחודש מעובר
ְשׁל ִשׁים מוֹ ֶע ֶלתֶ ,שׁ ְכּ ָבר ִנ ְת ַע ֵבּר ַה ֹח ֶדשׁ. ונתפרסם הדבר בציבור )להלן טו(.
ב ֵע ִדים ֶשָׁראוּ ֶאת ַהחֹ ֶדשׁ – ֲהֵרי ֵאלּוּ הוֹ ְל ִכין ְל ֵבית ִדּין ב ְו ָכל ָמקוֹם ֶשׁ ֶנּ ֱא ַמר מוֹ ֵעד וכו' –
ְל ָה ִעיד ַו ֲא ִפלּוּ ָה ָיה ַשׁ ָבּתֶ ,שׁ ֶנּ ֱא ַמרֲ " :א ֶשׁר ִתּ ְקְראוּ אֹ ָתם המילה 'מועד' מדגישה שיש לחגוג את
ְבּמוֹ ֲע ָדם" )ויקרא כג,ד(ְ ,ו ָכל ָמקוֹם ֶשׁ ֶנּ ֱא ַמר 'מוֹ ֵעד' – דּוֹ ֶחה ֶאת החגים )ולקדש את החודש( דווקא בזמן
ַה ַשּׁ ָבּתְ .ל ִפי ָכֵ אין ְמ ַח ְלּ ִלין ֶא ָלּא ַעל רֹאשׁ חֹ ֶדשׁ ִני ָסן ְו ַעל המסוים האמור בתורה ,גם אם הדבר
רֹאשׁ ֹח ֶדשׁ ִתּ ְשֵׁרי ִבּ ְל ַבדִ ,מ ְפּ ֵני ַתּ ָקּ ַנת ַהמּוֹ ֲעדוֹת .וּ ִב ְז ַמן ֶשׁ ֵבּית כרוך בחילול שבתַ .תּ ָקּ ַנת ַהמּוֹ ֲעדוֹת –
ַה ִמּ ְק ָדּשׁ ַק ָיּם – ְמ ַח ְלּ ִלין ַעל ֻכּ ָלּםִ ,מ ְפּ ֵני ָקְר ַבּן מוּ ָסף ֶשׁ ְבּ ָכל כדי שיחולו החגים החלים באותו חודש
ביום הראוי להם .אין מחללים על סיוון,
רֹאשׁ ֹח ֶדשֶׁ ,שׁהוּא דּוֹ ֶחה ֶאת ַה ַשּׁ ָבּת. מפני שחג השבועות חל 49יום לאחר
ט"ז בניסן.
