Page 856 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 856
ספר זמנים הלכות קידוש החודש פרק א 814
ֵי ָר ֶאה ַה ָיּ ֵר ַח ֵליל ְשׁל ִשׁים – ִי ְה ֶיה יוֹם ְשׁל ִשׁים רֹאשׁ ַהחֹ ֶדשׁ; דקה של אור( הוא צד מערב ,מיד לאחר
ְו ִאם א ֵי ָר ֶאה – ִי ְה ֶיה רֹאשׁ ַהחֹ ֶדשׁ יוֹם ֶא ָחד וּ ְשׁל ִשׁיםְ ,ו ִי ְה ֶיה שקיעת השמשֵ .ליל ְשִׁ ׁ שים – בלילה
יוֹם ְשׁל ִשׁים ֵמחֹ ֶדשׁ ֶשׁ ָע ַברְ .ו ֵאין ִנ ְז ָק ִקין ַל ָיּ ֵר ַח ְבּ ֵליל ֶא ָחד שלפני היום השלושים של החודש,
וּ ְשׁל ִשׁיםֵ ,בּין ֶשׁ ִנְּר ָאה ֵבּין ֶשֹּׁלא ִנְר ָאהֶ ,שׁ ֵאין ְל חֹ ֶדשׁ ְל ָב ָנה משום שהיממה מתחילה בלילהְ .ו ֵאין
ִנ ְז ָק ִקין ַל ָיּ ֵר ַח וכו' – אין מתחשבים
ָי ֵתר ַעל ְשׁל ִשׁים יוֹם.
בראיית הירח ביום שלושים ואחד.
ד ֹח ֶדשׁ ֶשׁ ִיּ ְה ֶיה ִתּ ְשׁ ָעה ְו ֶע ְשִׂרים יוֹםְ ,ו ֵי ָר ֶאה ַה ָיּ ֵר ַח ְבּ ֵליל
ְשׁל ִשׁים – ִנ ְקָרא 'חֹ ֶדשׁ ָח ֵסר'ְ .ו ִאם א ֵי ָר ֶאה ַה ָיּ ֵר ַחְ ,ו ִי ְה ֶיה
ַה ֹח ֶדשׁ ֶשׁ ָע ַבר ְשׁל ִשׁים יוֹם – ִנ ְקָרא 'חֹ ֶדשׁ ְמ ֻע ָבּר'ְ ,ו ִנ ְקָרא
' ֹח ֶדשׁ ָמ ֵלא'ְ .ו ָי ֵר ַח ֶשׁ ֵיּ ָר ֶאה ְבּ ֵליל ְשׁל ִשׁים – הוּא ַה ִנּ ְקָרא ' ָי ֵר ַח
ֶשׁ ִנְּר ָאה ִבּ ְז ַמנּוֹ'ְ .ו ִאם ִנְר ָאה ְבּ ֵליל ֶא ָחד וּ ְשׁל ִשׁיםְ ,וא ִנְר ָאה
ְבּ ֵליל ְשׁל ִשׁים – הוּא ִנ ְקָרא ' ָי ֵר ַח ֶשׁ ִנְּר ָאה ְבּ ֵליל ִעבּוּרוֹ'.
ט"ו ז' רהארייאתשוהןירח אור השמש הלכה ג – סיבוב הירח ומופעיו.
בחודש בחודש המולד הירח סובב את כדור הארץ
סוף החודש במשך חודש ירחי .באיור
כדור הארץ מצוינים מיקומי הירח ומראהו
א' בתחילת החודש )במקום א',
הכיתוב ליד הירח מציין תאריך
בחודש בחודש העברי( ,ברבע הראשון
)ז( ,בחצי החודש )טו( ,ברבע
כ"ב האחרון של החודש )כב(,
בחודש ובסוף החודש הירח אינו נראה.
וחוזר חלילה .באיור מסומן
השטח המואר של הירח על
ידי השמש בצבע לבן ,ולעולם
השמש מאירה מחצית מן הירח.
בדרך כלל ,נצייר את השמש
כעיגול .גודלי השמש הירח
והארץ והמרחקים ביניהם
אינם מדויקים ,והם מובאים רק
לצורך המחשה.
כדור הארץ שמש ירח אחת לחודש מתרחשת תופעה המכונה 'התקבצות' ,בה
ההתקבצות הירח נמצא באזור שבין השמש לבין כדור הארץ )או בקו
הדמיוני המחבר את מרכז השמש( .זמן זה נקרא מולד.
