Page 854 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות קידוש החודש ‪ ‬הקדמות‬ ‫‪812‬‬

‫פסוקי התורה שבכתב‬

‫ַויֹּא ֶמר ה' ֶאל ֹמ ֶׁשה ְו ֶאל ַא ֲהרֹן ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַר ִים ֵלא ֹמר‪ַ :‬ה ֹח ֶד ׁש ַה ֶזּה ]ניסן[ ָל ֶכם‬ ‫שמות יב‪,‬א‪-‬ב‪:‬‬
‫רֹא ׁש ֳח ָד ִׁשים‪ִ ,‬רא ׁשֹון ה ּוא ָל ֶכם ְל ָח ְד ֵׁשי ַה ּ ָׁש ָנה‪:‬‬ ‫מצַות קביעת‬
‫החודשים‬
‫ַו ְי ַד ֵּבר ה' ֶאל ֹמ ֶׁשה ֵּלא ֹמר‪ּ ַ :‬ד ֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂש ָר ֵאל ְו ָא ַמ ְר ָּת ֲא ֵל ֶהם מֹו ֲע ֵדי ה'‬
‫ֲא ֶׁשר ִּת ְק ְרא ּו ֹא ָתם ִמ ְק ָר ֵאי קֹ ֶד ׁש‪ֵ ,‬א ֶּלה ֵהם מֹו ֲע ָדי ]ביחס לכל החגים[‪ֵ ...‬א ֶּלה‬ ‫ויקרא כג‪,‬א‪-‬ב; ד‪:‬‬
‫קביעת המועדים‬
‫מֹו ֲע ֵדי ה' ִמ ְק ָר ֵאי ֹק ֶד ׁש‪ֲ ,‬א ֶׁשר ִּת ְק ְרא ּו ֹא ָתם ְּבמֹו ֲע ָדם‪:‬‬ ‫על ידינו‬

‫ָׁשמֹור ֶאת ֹח ֶד ׁש ָה ָא ִביב ]הקפד שיהיה ניסן באביב‪ ,‬בעת הבשלת השעורים[ ְו ָע ִׂשי ָת‬ ‫דברים טז‪,‬א‪:‬‬
‫ּ ֶפ ַסח ַלה' ֱאלֹ ֶהי ָך‪ִּ ,‬כי ְּב ֹח ֶד ׁש ָה ָא ִביב הֹו ִצי ֲא ָך ה' ֱאלֹ ֶהי ָך ִמ ִּמ ְצ ַר ִים ָל ְי ָלה‪:‬‬ ‫לעולם יחול הפסח‬
‫באביב‬

‫הערה לקורא‬

‫יותר על מקומו‪ .‬פעמים רבות בהלכות קידוש החודש‬ ‫השקענו מאמץ מיוחד בביאור הלכות קידוש החודש‪,‬‬
‫)מפרק ו והלאה(‪ ,‬אין הרמב"ם מביא את דרך החישוב אלא את‬ ‫ובייחוד בסוד העיבור )החלמפרקיא(‪ ,‬בעיקר משום שלומדים‬
‫תוצאותיו בלבד‪ .‬במסגרת ביאור זה‪ ,‬העדפנו להסביר את‬ ‫רבים נוהגים לדלג עליהן בגלל הקושי להבין אותן‪ .‬קבענו‬
‫הרעיון ואת מגמת החישוב על פני הצגת הדרך המתמטית‬ ‫לעצמנו‪ ,‬כדרכנו בכל מפעלנו‪ ,‬להציג בפני הלומד את‬
‫המלאה‪ .‬מניסיוננו אנו למדים שקריאה איטית ומדוקדקת‬ ‫ההלכות כשהן נהירות לכל מי שחפץ לדעתן‪ .‬קשה היה‬
‫בלוויית הביאור מבטיחה בדרך כלל לפחות את ההבנה‬ ‫לנו לצמצם את עצמנו במסגרת צרה של ביאור‪ ,‬לא רק מפני‬
‫הראשונית הראויה‪ ,‬ואילו ההבנה המלאה מגיעה לאחר‬ ‫שהחומר רב‪ ,‬אלא בעיקר עקב התפעלות הנפש בעקבות‬
‫רצון עז ומאמץ הבאים להתאים את התופעות הנראות‬ ‫הבנת מהלכי השמים תוך צפייה בגרמי השמים והסקת‬
‫לעין להסברים שבהלכות הללו‪ .‬לעתים הביאור אינו‬ ‫מסקנות ממהלכיהם ויחסיהם‪ ,‬וגם מן הדרך שהגיעו‬
‫אלא ייצוג תיאורי המספרים שתיאר הרמב"ם מילולית או‬ ‫חכמים אל הבנת המערכת כפי כוחם‪ ,‬שהיא מרשימה עד‬
‫בסימון באותיות )ארבע מאות וחמישה ושמונים; תפ"ה(‬ ‫היום‪ ,‬ומאפשרת לחזות תופעות שמימיות חודשים ואף‬
‫לסימון בספרות כמקובל היום )‪ .(485‬הבנה מלאה של‬ ‫שנים לפני שהם מתרחשים‪ ,‬בדיוק רב ביותר‪ .‬התפעלות‬
‫התהליכים השמימיים‪ ,‬כגון מקום זריחת השמש באופק‬ ‫זו אינה מתמצית רק בחישובים הגאומטריים‪ ,‬אלא יש בה‬
‫בכל עונה מעונות השנה או אף בכל יום בשנה אינם‬ ‫כדי להכיר את מעמדו של האדם בעולמו של הקדוש ברוך‬
‫מעניינו של ביאור זה‪ .‬המעוניין באלה‪ ,‬יוכל למצאם‬ ‫הוא‪ ,‬לשאוף אל הנצח האינסופי‪ ,‬להתמלא אהבה לדעת את‬
‫בספרים רבים הנמצאים לכל דורש ואף במקצת מלוחות‬ ‫ה'‪ ,‬להכיר אותו ולדבוק בו‪ ,‬כשיראה מפעמת באדם לנוכח‬
‫השנה‪ .‬מטרתו של הביאור שלפנינו ללוות את הקורא‬
‫בהמחשות ובביאורים לעניין המצומצם של הלכות אלו‪:‬‬ ‫גילויים מסעירים אלו )ראה יסודי התורה ב‪,‬ב; ד‪,‬יב(‪.‬‬
‫ראיית הירח בלילה הראשון של הופעתו לאחר היעלמותו‬
‫בסוף החודש‪ .‬הוספנו איורים לביאור‪ ,‬מתוך רצון להתקרב‬ ‫על השאלה "מה יצא לי מזה?"‪ ,‬הרמב"ם משיב‪" :‬ומה‬
‫במעט להנחייתו של הרמב"ם בהסבריו על תנועות גרמי‬ ‫שאמרתם‪ :‬מה יצא מזה? כבר באר ר' מאיר בברייתא‬
‫השמים‪" :‬וזה לא יתברר במלואו עד שאפשר יהיה לדמותו‬ ‫ואמר‪ :‬הסתכל במעשיו‪ ,‬שמתוך כך אתה מכיר את מי‬
‫בשלמות‪ ,‬אלא בשיחה על פה‪ ,‬שיצייר ]המבאר[ את זה‬ ‫שאמר והיה העולם" )שו"ת קנ(‪ .‬היום אנו רגילים להשפיל‬
‫את מבטנו לעבר השעון ולכלכל את מעשינו על פיו‪ ,‬ואילו‬
‫על גבי כדור ויסובבנו‪ ,‬עד אשר יתבאר זה" )שו"ת קלג(‪.‬‬ ‫אבותינו נהגו לזקוף מבטם ולשאת את עיניהם כלפי מעלה‪,‬‬
‫אל השמים‪ .‬בהפניה זו‪ ,‬ניתנת לאדם הזדמנות למבט עמוק‬