Page 21 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫ירצתק ׀ יט‬

‫במקדשים האליליים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הכוהן במקדש ה' אינו מרפא את המחלה‪,‬‬
‫אלא רק קובע את הטומאה לפי המחלה‪ ,‬ונפגש עם המצורע בסוף המחלה‪.‬‬
‫הוא מחיל על המצורע טומאה שנועדה להרחיק אותו מנסיונות פולחנים‬
‫מאגיים רפואיים‪-‬אליליים‪ ,‬ומעניק למצורע הגנה ממחשבה פסולה המתלווה‬
‫למחלה ולהרחקה החברתית‪ ,‬שרק מרעה את מצבו של החולה‪ .‬לפי חכמים‪,‬‬
‫למחלה יש זיקה ללשון הרע‪ ,‬והרמב"ם מחדד שמדובר בלשון הרע תיאולוגי‬
‫כלפי שמיים‪ .‬נראה שהנגוע מתאונן בפני כל שומע על סבלו וצערו‪ ,‬והוא‬
‫עלול להגיע עד כדי טענות שה' אינו מכיר את מצבו‪ ,‬ואינו משגיח עליו‪.‬‬
‫על רקע זה אפשר לנסות לשער את תפקידה של הטומאה‪ ,‬שהוא עלום יותר‬
‫מן הטומאות הקודמות‪ .‬בשלילת רפואת אליל‪ ,‬ובמפגשי פתיחה וסיום עם‬
‫הכוהן‪ ,‬מציעה התורה למצורע מבט מפוכח על פשר הסבל‪ ,‬בהתמודדות‬

‫שיש בה גם אזהרה מן הכפירה בהשגחה‪.‬‬

‫תפיסת הטומאה ככלי למאבק בתפיסות חברתיות‪-‬תיאולוגיות שגויות‪,‬‬
‫מאפשרת לפתור את חידותיו של הרמב"ם בספר מורה הנבוכים בדבר טעמי‬
‫פרטיה של הטהרה שהניח לפני הלומד המשכיל‪ ,‬וחידות אחרות בעניינים‬
‫תמוהים‪ ,‬כמו טומאת נבלת עוף טהור‪ ,‬והלכות הנראות חסרות פשר בספר‬

‫משנה תורה‪.‬‬

‫מסקנות מפשר הטומאה והטהרה‬

‫במובן הזה‪ ,‬הטומאות אינן מכוונות להרחיק את האדם מן המוות‪ ,‬כמו‬
‫שמציע למשל ר' יהודה הלוי (ריה"ל)‪ ,‬בספר הכוזרי‪ ,‬מפני שלדעתו הטומאה‬
‫מצביעה על תכונה מופשטת (או פיזית) מזיקה המצויה בגווית המת‪ .‬לפי‬
‫דברינו‪ ,‬לא המוות מטמא אלא המחשבה עליו; ולא כל מחשבה‪ ,‬אלא מחשבה‬
‫שהיא סכנה לתפיסת העולם היהודית‪ ,‬למשל שאפשר להתקרב אל ה' דרך‬
‫המוות‪ .‬קרבת ה' מועדת לסכנה פאגנית כאשר היא נפגשת עם מקסם המוות‪,‬‬
‫עם תשוקות המין ולנוכח סבל ומחשבת כפירה‪ .‬תפיסות אלו‪ ,‬אף שהולדתן‬

‫במרחב התרבותי ההיסטורי של הימים ההם‪ ,‬חיות וקיימות גם היום‪.‬‬

‫אני סבור שהספר שלפנינו – המנסח מחדש על גבי כתפי ענקים את הבנת‬
‫הטהרה בעולמו של המקרא ובעולמם של חז"ל לפי הרמב"ם – עשוי‬
‫להוליד‪ ,‬תוך ניתוח של חלקים הלכתיים והגותיים אחרים‪ ,‬תובנות העשויות‬
‫לשפוך אור על העיצוב התודעתי‪-‬חברתי המשתקף בחוקי הטומאה והטהרה‪,‬‬

‫שבאופיים הם ידועים ליחידי סגולה‪.‬‬