Page 18 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫טז ׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫מצביעה על תכונה שלילית‪ ,‬פיזית או רוחנית‪ ,‬של הדבר המקבל טומאה‪,‬‬
‫כגון גוויית מת או דם מחזור; אלא היא מצב הלכתי שנקבע בציווי כדי‬
‫לעצב תודעה נפשית שלילית (" ֻט ְמ ַאת ַהְּנ ָפׁש ֹות‪ֶׁ ,‬ש ֵהן ַמ ְחְׁשבֹות ָה ָאֶון ְו ֵדעֹות‬
‫ָהָרעֹות") לנוכח מפגש של האדם עם תופעות טבעיות מסוימות המוגדרות‬
‫כמקורות טומאה‪ ,‬כמו המוות‪ ,‬דם המחזור או הלידה‪ .‬טענה זו באה לידי‬
‫ביטוי בשני נתיבים עיקריים‪ ,‬שלובים וממוזגים זה בזה‪ :‬האחד‪ ,‬פיזור היגדים‬
‫תיאולוגיים כלליים והכרתיים ביחס לקיום המצוות‪ ,‬ובעיקר בענייני טומאה‬
‫וטהרה‪ ,‬דוגמת הקביעה כי הטומאה כשלעצמה אינה חטא‪ ,‬ושחכמים מטילים‬
‫טומאה על הגויים מטעמים חינוכיים; והשני‪ ,‬הסקת מסקנות פילוסופיות‬
‫מתוך הפסיקות ההלכתיות המעשיות המשתקפות בתחומים רבים ובמגוון‬
‫הלכות‪ ,‬כגון שהתפשטות טומאת המת תלויה במחשבת האדם‪ .‬טומאה‬

‫מייצגת תפיסה שגויה‪ ,‬ועל כן‪ ,‬עלינו לשאול‪ :‬מהי אותה תפיסה שגויה?‬

‫בצעד השני‪ ,‬אבסס את תפקידיהם של דיני הטומאה והטהרה‪ ,‬גם על יסוד‬
‫דבריהם של חוקרים בנושא זה‪ .‬הרמב"ם מציג בשלושת חיבוריו הגדולים‬
‫שלושה טעמים‪-‬תפיסות לשמירה על חוקי הטהרה‪ ,‬שלכאורה אינם מתיישבים‬
‫זה עם זה‪ .‬טעם ראשון הוא ששמירת טהרה מפתחת את מידות הנפש כדי‬
‫להגיע לנבואה‪ ,‬שיא מעמד האדם; טעם שני הוא שחוקי הטהרה יוצרים‬
‫קבוצה כיתתית הפורשת ומתבדלת מעמי הארץ ("חברים" או "פרושים")‬
‫או להפך‪ ,‬חוקי הטהרה מאפשרים את אחדות העם בעלייה לרגל למשל‬
‫("כל ישראל חברים ברגל"); טעם שלישי הוא למעט את הגישה למקדש‬
‫כדי לגרום להשגבתו‪ ,‬שהרי הכניסה למקדש מתאפשרת רק לטהור‪ ,‬וחוקי‬
‫הטהרה הם מחמירים ביותר‪ ,‬עד כדי שנדיר שאדם יהיה טהור לאכול קרבנות‬
‫במקדש‪ .‬המסקנה העולה מחקירת הטעמים היא שדיני הטומאה והטהרה‬
‫יוצרים מרחב של מקדש ציבורי‪-‬טקסי‪ ,‬שהבא בשעריו נדרש לתודעה מתמדת‬
‫של הישמרות מטומאה‪ .‬דמויות המופת של נושאי הטהרה‪ ,‬הם הכוהן והנזיר‪,‬‬

‫המשדרים לציבור את הערך החברתי‪-‬טקסי של קרבת ה'‪.‬‬

‫בסוף הצעד השני‪ ,‬אטפל בשתי שאלות העולות ממשנת הרמב"ם‪ :‬הראשונה‪,‬‬
‫האם גם לפרטי מצוות הטהרה יש טעמים? והתשובה תהיה חיובית‪ ,‬אך‬
‫הדרך להטעמתם חייבת להיות זהירה‪ .‬והשנייה‪ ,‬האם המצוות רלוונטיות‬
‫לכל זמן? והתשובה תהיה חיובית‪ :‬המצוות הן מעשים שהם פולמוס נגד‬
‫עבודה זרה‪ ,‬והמעשים מעצבים תודעה אישית וקהילתית‪ ,‬תפיסת עולם נכונה‬
‫ביחס לתופעות מסוכנות עד היום‪ .‬כלומר‪ ,‬אף על פי שהרמב"ם מסביר את‬
‫מתן המצוות על רקען ההיסטורי‪ ,‬יש במצוות מסרים על‪-‬זמניים‪ ,‬ומענה‬
‫אמיתי לנטיות הקבועות והמסוכנות של מהלכי נפש האדם והחברה‪.‬‬