Page 19 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 19
ירצתק ׀ יז
ראלעייולןי הרתעויורןה המרלעיחונמותת
רקע תרבותי
עבופודלהחזןרה המתצווורתה הממלעחשמיתם
התרשים שמלמעלה מסכם את תפיסת המצוות :החלק הגלוי הוא מלחמת
המעשים .התורה מצווה על עשיית מעשה מסוים או הימנעות מלעשותו.
בכך התורה נלחמת נגד מעשי עבודה זרה ,אבל בשורש הדברים קיימת
מלחמת רעיונות (דעות) .הרעיונות באים לידי ביטוי במעשים מסוימים לפי
הרקע התרבותי באותו הזמן.
הצעד השלישי :תפיסת הטומאה והטהרה
מן הצעד הראשון והשני עולה כי חוקי הטומאה שנועדו למנוע גישה למקדש
למי שנחשף לתופעות מטמאות ,מעצבים מחשבה שלילית ומרתיעה ביחסם
למרחב של המקדש .חוקי הטומאה למעשה מציבים תמרור אזהרה מתפיסות
עולם שגויות ביחס למאורעות במציאות וזיקתם לקרבת ה' במקדש – כמו
מוות ,לידה ומחלת הצרעת .הרמב"ם כותב שמושגי טומאה וטהרה רווחו
בתרבויות האליליות ,כגון שעובדי האלילים ייחסו לדם המחזור הטבעי
כוחות דמוניים-מיסטיים והכבידו על חיי הבריות ,ובאה התורה לבטל את
המחשבה הדמונית מהמרחב היומיומי ,להקל על מרחב החולין ,ולתחום את
ההגבלות על התופעה הטבעית רק למקדש .הרמב"ם אינו מפתח קשר מהותי
בין מקורות הטומאה לתפקידי המקדש כמקום מאבק בעבודה זרה.
מצוידים בתובנות אלו ,נוכל לשאול :האם יש קשר בין מקורות הטומאה
לתפיסות החברתיות-דתיות השגויות שהתקיימו בימים ההם ,ושלדעת
הרמב"ם קיימות בכל דור? בצעד השלישי אנסה לענות עך שאלה זו ולהציע
נקודת מבט חדשה ,תשובה בהשראת תפיסת הרמב"ם ,אם כי אין מדובר
בפרשנות העולה מכתביו ביחס לטומאה וטהרה .בהתבסס על מחקר משווה
שהחל בו הרמב"ם – שלדעתו עיקרון היסוד של התורה הוא מאבק בתפיסות
של עבודה זרה – ובהתייחס למאפייני ההגות העולים מן ההלכה בפועל
בדיני הטומאה והטהרה ,נוכל לנסח תפיסה חדשה המסבירה את בחירתם של

