Page 843 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 843

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות שקלים ‪ ‬פרק ב‪-‬ג ‪801‬‬

‫ח ְל ֵשׁם ֶאֶרץ ִי ְשָׂר ֵאל – שבני ארץ‬             ‫ֶשׁ ָבּהּ ִס ֵיּם‪ְ ,‬ו ַי ְת ִחיל ִמ ֶמּ ָנּה ַבּ ְתּ ִח ָלּה ְבּ ַפ ַעם ְשׁ ִנ ָיּה‪ְ ,‬כּ ֶשׁ ִיּ ָכּ ֵנס ֹק ֶדם‬
                                                  ‫ֲע ֶצֶרת‪ְ .‬ותוֵֹרם ָהִראשׁוֹ ָנה ִמן ַה ְגּדוֹ ָלה ֶשׁ ָה ְי ָתה ְמ ֻג ָלּה וּ ְמ ַח ֶפּה‬
‫ישראל מביאים ראשונים את שקליהם‪,‬‬                   ‫אוֹ ָתהּ‪ְ ,‬ותוֵֹרם ַה ְשּׁ ִנ ָיּה ִמן ַה ְגּדוֹ ָלה ֶשׁ ָתַּרם ִמ ֶמּ ָנּה ָבִּראשׁוֹ ָנה‬
‫משום שהם קרובים למקדש‪ְ .‬כּ ַר ִכּין –‬               ‫ְתּ ִח ָלּה וּ ְמ ַח ֶפּה אוֹ ָתהּ‪ְ ,‬ותוֵֹרם ַה ְשּׁ ִלי ִשׁית ִמן ַה ְגּדוֹ ָלה ַה ְסּמוּ ָכה‬
‫ערים גדולות‪ְ .‬ל ֵשׁם ַה ְכּ ַר ִכּין ַה ֻמּ ָקּ ִפין‬   ‫ָלהּ ְו ֵאינוֹ ְמ ַח ֶפּה אוֹ ָתהּ‪ְ ,‬כּ ֵדי ֶשׁ ַיּ ְת ִחיל ִמ ֶמּ ָנּה ַבּ ְתּ ִח ָלּה ְבּ ַפ ַעם‬
‫– הסמוכים‪ ,‬כלומר הקרובים לארץ‬                     ‫ְשׁ ִלי ִשׁית‪ְ ,‬כּ ֶשׁ ִיּ ָכּ ֵנס ְבּ ִת ְשֵׁרי‪ַ ,‬עד ֶשׁ ִנּ ְמ ָצא תּוֵֹרם ִראשׁוֹ ָנה וּ ְשׁ ִנ ָיּה‬

‫ישראל‪ ,‬כגון עמון ומואב שבעבר הירדן‬                         ‫וּ ְשׁ ִלי ִשׁית ַה ְקּ ַטנּוֹת ִמ ָכּל ַא ַחת ְו ַא ַחת ִמן ַה ְגּדוֹלוֹת‪.‬‬
‫המזרחי‪ָ .‬מ ַדי – השוכנת צפונית לבבל‪.‬‬
                                                                                                               ‫הכוונה והזהירות‬
‫ט ְכּ ֶשׁהוּא תּוֵֹרם – בזמן שמפריש‬
                                                  ‫ח ְכּ ֶשׁהוּא תּוֵֹרם ָשׁלשׁ ֻקפּוֹת ֵאלּוּ – תּוֵֹרם ֶאת ָהִראשׁוֹ ָנה‬
‫לשלוש הקופות הקטנות‪ַ .‬על ַה ָגּבוּי‬
‫ֶשׁ ֵיּשׁ ַבּ ִלּ ְשׁ ָכּה – שהגיע ללשכה‪ ,‬אך אינו‬        ‫ְל ֵשׁם ֶאֶרץ ִי ְשָׂר ֵאל‪ְ ,‬ו ַה ְשּׁ ִנ ָיּה ְל ֵשׁם ַה ְכַּר ִכּין ַה ֻמּ ָקּ ִפין ָלהּ וּ ְל ֵשׁם‬
‫בשלוש הקופות הגדולות‪ֶ .‬שׁ ֲע ַד ִין ‪‬א‬             ‫ָכּל ִי ְשָׂר ֵאל‪ְ ,‬ו ַה ְשּׁ ִלי ִשׁית ְל ֵשׁם ָבּ ֶבל וּ ְל ֵשׁם ָמ ַדי וּ ְל ֵשׁם ַה ְמּ ִדינוֹת‬
‫ִה ִגּי ַע ַל ִלּ ְשׁ ָכּה – והוא בדרך אל הלשכה‪.‬‬
‫ֶה ָע ִתיד ִל ָגּבוֹת – שעדיין לא נגבה מן‬                                  ‫ָהְרחוֹקוֹת וּ ְל ֵשׁם ְשׁ ָאר ָכּל ִי ְשָׂר ֵאל‪.‬‬
‫החייבים‪ַ .‬כּ ָפָּרה ַעל ָכּל ִי ְשָׂר ֵאל – כדי‬
                                                  ‫ט ְכּ ֶשׁהוּא תּוֵֹרם – ִמ ְת ַכֵּוּן ִל ְתרֹם ַעל ַה ָגּבוּי ֶשׁ ֵיּשׁ ַבּ ִלּ ְשׁ ָכּה‪ְ ,‬ו ַעל‬
    ‫לשתף את כל ישראל בהפרשה זו‪.‬‬
                                                  ‫ַה ָגּבוּי ֶשׁ ֲע ַד ִין ‪‬א ִה ִגּי ַע ַל ִלּ ְשׁ ָכּה‪ְ ,‬ו ַעל ֶה ָע ִתיד ִל ָגּבוֹת‪ְ ,‬כּ ֵדי ֶשׁ ִיּ ְהיוּ‬
‫י ְל ַה ְחבּוֹת – להחביא‪ְ .‬ו‪‬א ִבּ ְת ִפ ָלּה –‬       ‫ֵאלּוּ ַה ְשּׁ ָק ִלים ֶשׁהוֹ ִצי ָאן ְל ִה ְס ַתּ ֵפּק ֵמ ֶהן ַכּ ָפָּרה ַעל ָכּל ִי ְשָׂר ֵאל‪,‬‬

‫תפילין‪ .‬שאפשר להסתיר מעות בבתי‬                        ‫וּ ְכ ִאלּוּ ִה ִגּיעוּ ָכּל ִשׁ ְק ֵלי ֶהן ַל ִלּ ְשׁ ָכּה ְו ִנ ְתְר ָמה ֵמ ֶהן ְתּרוּ ָמה זוֹ‪.‬‬

‫התפילין במקום הפרשיות‪ ,‬משום‬                       ‫י ְכּ ֶשׁ ִיּ ָכּ ֵנס ַהתּוֵֹרם ִל ְתרֹם – ‪‬א ִי ָכּ ֵנס ְבּ ֶב ֶגד ֶשׁ ֶא ְפ ָשׁר ְל ַה ְחבּוֹת‬

‫שהתפילין של ימיהם היו נפתחות‬                      ‫בּוֹ ֶכּ ֶסף‪ְ ,‬ו‪‬א ְבּ ִמ ְנ ָעל ְו‪‬א ְבּ ַס ְנ ָדּל ְו‪‬א ִבּ ְת ִפ ָלּה ְו‪‬א ְבּ ָק ֵמי ַע‪,‬‬
‫בקלות‪ִ .‬נ ְב ָהל ַלהוֹן – רודף כסף‪ִ .‬ו ְה ִיי ֶתם‬  ‫ֶשׁ ָמּא ַי ְח ְשׁדוּ אוֹתוֹ ָה ָעם ְויֹא ְמרוּ‪ֶ :‬ה ְח ִבּיא ִמ ְמּעוֹת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה‬
‫ְנ ִק ִיּם ֵמיי וּ ִמ ִיּ ְשָׂר ֵאל – לפי שאדם צריך‬   ‫ַתּ ְח ָתּיו ְכּ ֶשׁ ְתָּר ָמהּ‪ .‬וּ ְמ ַד ְבִּרים ָהיוּ ִעמּוֹ ִמ ָשּׁ ָעה ֶשׁ ִיּ ָכּ ֵנס ְו ַעד ָשׁ ָעה‬
‫להיראות נקי מעוון בעיני הבריות‪ ,‬כשם‬               ‫ֶשׁ ֵיּ ֵצא‪ְ ,‬כּ ֵדי ֶשֹּׁלא ִי ֵתּן ְלתוֹ‪ִ ‬פּיו‪ְ .‬ו ַאף ַעל ִפּי ֶשׁ ִנּ ְז ָהִרים ָכּל ָכּ‪– ‬‬
                                                  ‫ָע ִני אוֹ ִמי ֶשׁהוּא ִנ ְב ָהל ַלהוֹן ‪‬א ִי ְתרֹם‪ִ ,‬מ ְפּ ֵני ַה ֲח ָשׁד‪ֶ ,‬שׁ ֶנּ ֱא ַמר‪:‬‬
‫שהוא צריך להיות נקי מעוון באמת‬
                                                                  ‫" ִו ְה ִיי ֶתם ְנ ִק ִיּם ֵמיי וּ ִמ ִיּ ְשׂ ָר ֵאל" )במדבר לב‪,‬כב(‪.‬‬
                              ‫)מה'(‪.‬‬

‫א וּ ְמ ָצֵרף ֶשׁ ֶקל ִבּ ְשׁ ֵני ֲח ָצ ִיין – פורט‬   ‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי‬                                                                ‫ג‬

‫שקל לשני חצאים‪ ,‬ונותן אחד מהם‬                     ‫הקולבון; אחריות ובירורים‬
‫מחצית השקל )ראה לעיל א‪,‬א(‪ִ .‬י ֵתּן לוֹ‬
‫תּוֹ ֶס ֶפת ַעל ַה ֶשּׁ ֶקל – אם מפני שמבחינת‬
                                                                            ‫עמלת הקולבון‬

‫א ֲח ָצ ֵיי ַה ְשּׁ ָק ִלים – ַהכֹּל ְצ ִרי ִכין ָל ֶהם‪ְ ,‬כּ ֵדי ֶשׁ ִיּ ֵתּן ָכּל ֶא ָחד יחסי ההיצע והביקוש‪ ,‬ערך מטבע זה‬
‫עולה בחודש אדר על ערכו הרגיל‪,‬‬
‫וצריך להוסיף קולבון כדי לקבלו‪,‬‬                    ‫ְו ֶא ָחד ֲח ִצי ֶשׁ ֶקל ֶשׁהוּא ַח ָיּב‪ְ .‬ל ִפי ָכ‪ְ ,‬כּ ֶשׁ ָה ָיה ָא ָדם הוֹ ֵל‪‬‬
‫אם מפני שהוא השכר שמקובל לתת‬                      ‫ֵא ֶצל ַה ֻשּׁ ְל ָח ִני וּ ְמ ָצֵרף ֶשׁ ֶקל ִבּ ְשׁ ֵני ֲח ָצ ִיין – ִי ֵתּן לוֹ תּוֹ ֶס ֶפת‬

‫ַעל ַה ֶשּׁ ֶקל‪ְ ,‬ואוֹ ָתהּ ַהתּוֹ ֶס ֶפת ִנ ְק ֵראת ' ָק ְלבּוֹן'‪ְ .‬ל ִפי ָכ‪ְ ,‬שׁ ַנ ִים לשולחני בעבור המרת כסף‪ ,‬ולכן ראוי‬
‫שישלם אותו גם כאן )ספר החינוך מצוה קה(‪.‬‬
‫ָק ְלבּוֹן – ביוונית‪ :‬מטבע קטן‪ְ .‬ל ִפי ָכ‪‬‬          ‫ֶשׁ ָנּ ְתנוּ ֶשׁ ֶקל ַעל ְשׁ ֵני ֶהם – ַח ָיּ ִבין ְבּ ָק ְלבּוֹן‪.‬‬

‫ְשׁ ַנ ִים ֶשׁ ָנּ ְתנוּ – "שאילו רצה כל אחד מהם לקחת שני חצאין בשקל – היה נותן קולבון" )פה"מ שקלים א‪,‬ו(‪.‬‬
   838   839   840   841   842   843   844   845   846   847   848