Page 847 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 847

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות שקלים ‪ ‬פרק ג‪-‬ד ‪805‬‬

‫לכהנים‪ְ .‬בּ ַהר ַה ַבּ ִית ֻח ִלּין – ואין לחשוש‬     ‫ֶזה ַה ְכּ ָלל‪ :‬הוֹ ְל ִכין ַא ַחר ַה ָקּרוֹב ְבּ ֻכ ָלּן; ֶמ ֱח ָצה ְל ֶמ ֱח ָצה –‬
‫שמא נפלו מידי הגזבר בעודן קודש‪.‬‬                   ‫ְל ַה ֲח ִמיר‪ְ .‬ו ָכל ַה ָמּעוֹת ַה ִנּ ְמ ָצאוֹת ְבּ ַהר ַה ַבּ ִית – ֻח ִלּין‪ֶ ,‬שׁ ֵאין‬
‫ְמ ַח ְלּ ָלן ַעל ַה ְבּ ֵהמוֹת ֶשׁלּוֹ ֵק ַח – בקניית‬  ‫ַה ִגּ ְז ָבּר מוֹ ִציא ָמעוֹת ִמ ְתּרוּ ַמת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה ַעד ֶשׁהוּא ְמ ַח ְלּ ָלן ַעל‬
‫הבהמות אינו לוקח עמו כסף של קודש‬
                                                                               ‫ַה ְבּ ֵהמוֹת ֶשׁלּוֹ ֵק ַח ַל ָקְּר ָבּנוֹת‪.‬‬
‫לשוק‪ ,‬אלא קונה את הבהמות ומחלל‬

 ‫עליהן את הכסף ומביא אותו למוכר‪.‬‬

                                                  ‫ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי‬  ‫‪‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           ‫ד‬
                                                  ‫השימוש בשקלים‬

                                                                       ‫הוצאות תרומת הלשכה‬

‫א ְתּרוּ ַמת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה – ַמה ֵיּ ָע ֶשׂה ָבּהּ? לוֹ ְק ִחין ִמ ֶמּ ָנּה ְתּ ִמי ִדין א ְתּרוּ ַמת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה – להגדרתה ראה‬
‫לעיל ב‪,‬ד‪-‬ה‪ְ .‬תּ ִמי ִדין – שני כבשי עולה‬
‫שמביא הציבור בכל יום‪ ,‬אחד בבוקר‬                   ‫ֶשׁ ְלּ ָכל יוֹם ְו ַהמּוּ ָס ִפין ְו ָכל ָקְר ָבּנוֹת ַה ִצּבּוּר ְו ִנ ְס ֵכּי ֶהם‪ְ ,‬ו ַה ֶמּ ַלח‬
‫ואחד בין הערביים‪ .‬מוּ ָס ִפין – קרבנות‬             ‫ֶשׁמּוֹ ְל ִחים בּוֹ ָכּל ַה ָקְּר ָבּנוֹת; ְו ֵכן ָה ֵע ִצים‪ִ ,‬אם ‪‬א ֵה ִביאוּ ֵע ִצים‬

‫ְו‪‬א ָמ ְצאוּ ֶא ָלּא ְבּ ָד ִמים‪ְ ,‬ו ַה ְקּטֹ ֶרת וּ ְשׂ ַכר עוֹ ֶשׂי ָה‪ְ ,‬ו ֶל ֶחם ַה ָפּ ִנים נוספים על התמידין‪ ,‬המוקרבים בשבת‬
‫ובמועדים האמורים בתורה )ראש‬
‫חודש‪ ,‬שלושת הרגלים‪ ,‬ראש השנה‬                      ‫וּ ְשׂ ַכר עוֹ ֵשׂי ֶל ֶחם ַה ָפּ ִנים‪ְ ,‬ו ָהעֹ ֶמר‪ ,‬וּ ְשׁ ֵתּי ַה ֶלּ ֶחם‪ ,‬וּ ָפָרה ֲא ֻד ָמּה‪,‬‬
‫ויום הכיפורים(‪ְ .‬ו ִנ ְס ֵכּי ֶהם – הנסכים‬         ‫ְו ָשׂ ִעיר ַה ִמּ ְשׁ ַתּ ֵלּ ַח‪ְ ,‬ו ָלשׁוֹן ֶשׁ ִלּ ְזהוִֹרית ֶשׁקּוֹ ְשִׁרים ֵבּין ַקְר ָניו –‬

‫הם שמן ויין וסולת הבאים עם הקרבן‪.‬‬                                          ‫ָכּל ֵאלּוּ ָבּ ִאים ִמ ְתּרוּ ַמת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה‪.‬‬
‫ִאם ‪‬א ֵה ִביאוּ ֵע ִצים – העצים מיועדים‬
‫לאש על המזבח‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬התנדבו‬                    ‫ב ֲא ָבל ַפּר ֶה ְע ֵלם ָדּ ָבר ֶשׁ ַלּ ִצּבּוּר וּ ְשׂ ִעיֵרי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה –‬

‫משפחות מסוימות את העצים למקדש‬                     ‫ַבּ ְתּ ִח ָלּה גּוֹ ִבין ָל ֶהם‪ְ ,‬ו ֵאי ָנם ָבּ ִאין ִמ ְתּרוּ ַמת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה‪ָ .‬פּרוֹכוֹת‬
‫)כלי המקדש ו‪,‬ט(‪ְ .‬קטֹ ֶרת – הבשמים‬                ‫ֶשׁ ַלּ ֵהי ָכל – ַתּ ַחת ִבּ ְנ ָין ֲעשׂוּיוֹת‪ְ ,‬ו ֵאי ָנן ָבּ ִאין ִמ ְתּרוּ ַמת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה‬
‫המוקטרים על מזבח הזהב בכל יום‪.‬‬
‫ֶל ֶחם ַה ָפּ ִנים – ‪ 12‬החלות הניתנות בכל‬
‫שבת על השולחן שבמקדש‪ֹ .‬ע ֶמר –‬                    ‫ֶא ָלּא ִמ ָקּ ְד ֵשׁי ֶבּ ֶדק ַה ַבּ ִית; ֲא ָבל ָפּרוֹכוֹת ֶשׁ ַלּ ְשּׁ ָעִרים ָבּ ִאין‬
‫קרבן מנחה העשוי משעורים‪ ,‬שמביאים‬                  ‫ִמ ְתּרוּ ַמת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה‪ַ .‬ה ְמּנוָֹרה וּ ְכ ֵלי ָשֵׁרת – ִמ ְצָו ָתן ֶשׁ ָיּבוֹאוּ‬
‫אותו ביום ט"ז בניסן‪ְ .‬שׁ ֵתּי ַה ֶלּ ֶחם –‬           ‫ִממּוֹ ַתר ַה ְנּ ָס ִכים; וּ ְב ִה ְלכוֹת ְכּ ֵלי ַה ִמּ ְק ָדּשׁ ְו ָהעוֹ ְב ִדים בּוֹ )ז‪,‬יג(‬

‫שתי כיכרות לחם הבאות כקרבן בחג‬                    ‫ִי ְת ָבּ ֵאר ַמה הוּא מוֹ ַתר ַה ְנּ ָס ִכים‪ְ .‬ו ִאם ‪‬א ָה ָיה ָל ֶהם מוֹ ַתר‬
‫השבועות‪ָ .‬שׂ ִעיר ַה ִמּ ְשׁ ַתּ ֵלּ ַח – תיש מבן‬      ‫ְנ ָס ִכים – ָיבוֹאוּ ִמ ְתּרוּ ַמת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה‪ִ .‬בּ ְג ֵדי ְכּ ֻה ָנּה‪ֵ ,‬בּין ִבּ ְג ֵדי ֹכּ ֵהן‬
‫שנה ועד שנתיים המשתלח למדבר‬                       ‫ָגּדוֹל ֵבּין ְשׁ ָאר ִבּ ְג ֵדי ָכּל ַהכֹּ ֲה ִנים ֶשׁעוֹ ְב ִדין ָבּ ֶהן ַבּ ִמּ ְק ָדּשׁ –‬

‫ביום הכיפורים כדי לכפר על עוונות‬
‫בני ישראל‪ָ .‬לשׁוֹן ֶשׁ ִלּ ְזהוֹ ִרית – צמר‬
‫צבוע אדום בתולעת השני )כנימת עצים‬                 ‫ַהכֹּל ִמ ְתּרוּ ַמת ַה ִלּ ְשׁ ָכּה‪.‬‬

‫שהכינו ממנה צבע אדום(‪ ,‬שהיו קושרים אותו בראש השעיר המשתלח )עבודת יו"כ ג‪,‬ד(‪.‬‬

‫ב ַפּר ֶה ְע ֵלם ָדּ ָבר ֶשׁ ַלּ ִצּבּוּר–כלאחדמ‪ָ 12-‬פּריהחטאתהמובאיםעלידיהציבורלכפרעלשגגתהסנהדרין‪,‬כשהורובשוגג‬
‫להתיר דבר שיש בו איסור כרת‪ ,‬ועשו כל העם על פיהם )שגגותיב‪,‬א(‪ְ .‬שׂ ִעי ֵרי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה – ‪ 12‬תיישים המובאים כקרבן חטאת‬
‫לכפר על שגגת הסנהדרין‪ ,‬שהורו בשוגג שמותר לעשות מעשה שנתברר אחר כך שהוא בגדר עבודה זרה )שם(‪ַ .‬בּ ְתּ ִח ָלּה‬
‫גּוֹ ִבין ָל ֶהם – גובים בגבייה מיוחדת‪ָ .‬פּרוֹכוֹת ֶשׁ ַלּ ֵהי ָכל – בהיכל‪ ,‬המבנה המרכזי בבית המקדש )בית הבחירה א‪,‬ה(‪ ,‬היו שש‬
‫פרוכות )שם ד‪,‬ב; כלי המקדש ז‪,‬יז(‪ַ .‬תּ ַחת ִבּ ְנ ָין ֲעשׂוּיוֹת – משמשות במקום מחיצות‪ָ .‬ק ְד ֵשׁי ֶבּ ֶדק ַה ַבּ ִית – מעות שהוקדשו לתיקון‬
‫בית המקדש‪ָ .‬פּרוֹכוֹת ֶשׁ ַלּ ְשּׁ ָע ִרים – שבע פרוכות שכיסו את שבעת שערי העזרה כדי לשמור על הצניעות )כליהמקדשז‪,‬יז(‪ְ .‬כּ ֵלי‬
‫ָשֵׁרת–כליםהמשמשיםלעבודתהקודשבמקדש‪.‬מוֹ ַתר ַה ְנּ ָס ִכים–גזבריהמקדשהיומשלמיםעבורהנסכיםלמקדשחודש‬

‫ימים מראש‪ .‬ואם התייקרה הסחורה‪ ,‬קיבלו הספקים את הסכום שנקבע עמהם מראש‪ .‬אך אם הוזלה הסחורה‪ ,‬היו מקבלים‬

‫את מחירה בעת אספקתה‪ .‬הרווח שהרוויח ההקדש עקב ההבדלים בין המחירים הוא הנקרא 'מוֹתר נסכים' )כליהמקדשז‪,‬יג(‪.‬‬
   842   843   844   845   846   847   848   849   850   851   852