Page 846 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות שקלים ‪ ‬פרק ג‬ ‫‪804‬‬

‫י‪ְ 2‬ו ֵכן ַהגּוֹ ֵזל אוֹ ַהגּוֹ ֵנב ֲח ִצי ֶשׁ ֶקל וּ ְשׁ ָקלוֹ – ָי ָצא‪ְ ,‬והוּא ַח ָיּב‬ ‫י‪ 2‬גּוֹ ֵזל – הלוקח ממון אחרים בגלוי‪.‬‬
‫ְל ַשׁ ֵלּם ַל ְבּ ָע ִלים ְשׁ ַנ ִים אוֹ ְלהוֹ ִסיף חֹ ֶמשׁ‪ .‬יא ַהנּוֹ ֵתן ַמ ֲח ִצית‬
‫גּוֹ ֵנב – לוקח בסתר‪ֲ .‬ח ִצי ֶשׁ ֶקל – של‬
‫ַה ֶשּׁ ֶקל ִמן ַה ֶה ְק ֵדּשׁ‪ְ ,‬ו ִנ ְתְר ָמה ְתּרוּ ָמה– ְכּ ֶשׁ ִיּ ְס ַתּ ְפּקוּ ִמ ֶמּ ָנּה ִי ְת ַח ֵיּב‬ ‫חולין‪ ,‬שלא יועד להקדש‪ .‬וּ ְשׁ ָקלוֹ – ונתן‬
‫אותו להקדש למצַות מחצית השקל‪ָ .‬י ָצא‬
‫ִבּ ְמ ִעי ָלה‪ְ ,‬ו ָי ָצא ְי ֵדי ַמ ֲח ִצית ַה ֶשּׁ ֶקל‪ְ .‬נ ָתנוֹ ִמ ְמּעוֹת ַמ ֲע ֵשׂר ֵשׁ ִני –‬ ‫– ידי חובת המצוה לתת מחצית השקל‪,‬‬

‫מפני שקנה בגנבתו את המטבע עצמו יֹא ַכל ְכּ ֶנ ְגדּוֹ ִבּירוּ ָשׁ ַ ִלם; ִמ ְדּ ֵמי ְשׁ ִבי ִעית – יֹא ַכל ְכּ ֶנ ְגדּוֹ ִבּ ְק ֻד ַשּׁת‬
‫מחמת ייאוש הבעלים ושינוי רשות‬
‫ְשׁ ִבי ִעית; ָה ָיה ֶשׁ ְלּ ִעיר ַה ִנּ ַדּ ַחת – ‪‬א ָע ָשׂה ְכּלוּם‪.‬‬ ‫)גנבה ה‪,‬ג(‪ ,‬והוא יכול להקדישו‪ְ .‬שׁ ַנ ִים‬

‫– פי שניים‪ ,‬במקרה של גנבה‪ ,‬כדין מותר השקלים‬
‫תשלומי כפל בגנב )גנבה א‪,‬ד(‪ְ .‬להוֹ ִסיף‬
‫יב ַה ַמּ ְפִרישׁ ִשׁ ְקלוֹ ְו ָסבוּר ֶשׁהוּא ַח ָיּב בּוֹ‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ֶשׁ ֵאינוֹ ַח ָיּב‬ ‫חֹ ֶמשׁ – בגזלה‪ ,‬אם נשבע על שקר שלא‬
‫גנב את מחצית השקל‪ ,‬ואחר כך הודה‬
‫– ‪‬א ָק ַדשׁ‪ִ .‬ה ְפִרישׁ ְשׁ ַנ ִים‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ֶשׁ ֵאינוֹ ַח ָיּב ֶא ָלּא ֶא ָחד‪ִ :‬אם‬
‫שנשבע על שקר‪ ,‬חייב להוסיף על הקרן‬
‫ָבּ ֶזה ַא ַחר ֶזה – ָה ַא ֲחרוֹן ‪‬א ָק ַדשׁ; ְו ִאם ְבּ ַבת ַא ַחת – ָה ֶא ָחד‬

‫ְשׁ ָק ִלים ְו ַה ֵשּׁ ִני מוֹ ַתר ְשׁ ָק ִלים‪ִ .‬ה ְפִרישׁ ִשׁ ְקלוֹ וּ ֵמת – ִיפֹּל‬ ‫עוד רבע ממה שגנב‪ ,‬שהוא חמישית מן‬
‫ִל ְנ ָד ָבה‪.‬‬
‫הסכום הכולל )גזלה ואבדה ז‪,‬א(‪ .‬יא ִמן‬
‫יג ַהלּוֹ ֵק ַח ָמעוֹת ְבּ ָידוֹ‪ְ ,‬ו ָא ַמר ' ֵאלּוּ ְל ִשׁ ְק ִלי'‪ ,‬אוֹ ֶשׁ ָה ָיה ְמ ַל ֵקּט‬
‫ַה ֶה ְק ֵדּשׁ – מכסף שכבר הוקדש למקדש‬
‫ָמ ָעה ָמ ָעה אוֹ ְפּרוּ ָטה ְפּרוּ ָטה וּ ְכ ֶשׁ ִה ְת ִחיל ְל ַל ֵקּט ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני‬
‫לצורכי בדק הבית‪ ,‬ולא לקניית קרבנות‪.‬‬
‫ְמ ַל ֵקּט ָמעוֹת ְל ִשׁ ְק ִלי'‪ֲ ,‬א ִפלּוּ ִל ֵקּט ְמ‪‬א ִכּיס – נוֹ ֵתן ֵמ ֶהן ֲח ִצי‬ ‫ְכּ ֶשׁ ִיּ ְס ַתּ ְפּקוּ ִמ ֶמּ ָנּה – כשיקנו בכסף קרבן‬
‫ויקריבוהו‪ ,‬וכאילו הקריבוהו עבורו‪,‬‬

‫ואין צורך למשכנו‪ ,‬ולכן מעל‪ .‬אבל אם‬
‫עדיין לא השתמשו בכסף‪ ,‬לא נשתנה ֶשׁ ֶקל ֶשׁהוּא ַח ָיּב בּוֹ‪ְ ,‬ו ַה ְשּׁ ָאר ֻח ִלּין; ֶשׁמּוֹ ַתר ַה ְשּׁ ָק ִלים – ֻח ִלּין‪.‬‬
‫ההקדש‪ ,‬ונשאר בקדושתו )פה"מ שקלים‬
‫יד ָמעוֹת ֶשׁ ִנּ ְמ ְצאוּ ֵבּין ֵתּ ָבה ֶשׁ ִלּ ְשׁ ָק ִלים ְל ֵת ָבה ֶשׁ ִלּ ְנ ָד ָבה‪:‬‬ ‫ב‪,‬ב(‪ְ .‬ו ָי ָצא ְי ֵדי ַמ ֲח ִצית ַה ֶשּׁ ֶקל – מפני‬

‫שבהעברתו מרשות הקדש של בדק ָקרוֹב ַל ְשּׁ ָק ִלים – ִי ְפּלוּ ַל ְשּׁ ָק ִלים; ָקרוֹב ַל ְנּ ָד ָבה – ִי ְפּלוּ‬
‫הבית‪ ,‬יצאו המעות לחולין‪ ,‬ונמצא‬
‫ַל ְנּ ָד ָבה; ֶמ ֱח ָצה ְל ֶמ ֱח ָצה – ִי ְפּלוּ ַל ְנּ ָד ָבה‪ִ ,‬מ ְפּ ֵני ֶשׁ ַה ְנּ ָד ָבה ֻכּ ָלּהּ‬
‫עוֹ ָלה ָל ִא ִשּׁים‪ְ ,‬ו ַה ְשּׁ ָק ִלים ִמ ְס ַתּ ְפּ ִקין ֵמ ֶהם ְלעוֹלוֹת ְו ִל ְד ָבִרים‬ ‫שהוא מביא למחצית השקל מעות חולין‬
‫כדין‪ָ .‬מעוֹת ַמ ֲע ֵשׂר ֵשׁ ִני – מעשר הנאכל‬
‫ֲא ֵחִרים‪.‬‬ ‫על ידי הבעלים בטהרה בירושלים‪ .‬אם‬

‫טו ְו ֵכן ָכּל ַה ָמּעוֹת ַה ִנּ ְמ ָצאוֹת ֵבּין ָכּל ֵתּ ָבה ְו ֵת ָבה – ִי ְפּלוּ‬ ‫קשה לבעל הפירות להביאן לירושלים‪,‬‬
‫עליו לחלל את קדושתם על כסף‪,‬‬
‫להעלות את הכסף לירושלים ולקנות בו ַל ָקּרוֹב‪ִ .‬נ ְמ ְצאוּ ֶמ ֱח ָצה ְל ֶמ ֱח ָצה‪ִ :‬אם ֵבּין ֵע ִצים ִל ְלבוֹ ָנה ִנ ְמ ְצאוּ‬
‫מזון‪ .‬יֹא ַכל ְכּ ֶנ ְגדּוֹ ִבּירוּ ָשׁ ַ ִלם – יעלה כסף – ִי ְפּלוּ ַל ְלּבוֹ ָנה; ֵבּין ִק ִנּים ְלגוֹ ְז ֵלי עוֹ ָלה – ִי ְפּלוּ ְלגוֹ ְז ֵלי עוֹ ָלה‪.‬‬

‫בשווי מחצית השקל לירושלים ויקנה בו‬
‫מזון ויאכל אותו שם‪ִ .‬מ ְדּ ֵמי ְשׁ ִבי ִעית – כסף המתקבל ממכירת פירות שביעית‪ ,‬שצריך לקנות בו מאכל ולאכלו בקדושת‬
‫שביעית וכיוצא בזה‪ ,‬אך לא לעשות בו סחורה )שמיטה ה‪,‬א; ו‪,‬א(‪ִ .‬עיר ַה ִנּ ַדּ ַחת – עיר שהודחו רוב תושביה לעבוד עבודה‬
‫זרה‪ ,‬שדינה שתישרף באש היא וכל הנכסים שבה ושייהרגו מי שעבדו בה עבודה זרה )עבודה זרה פרק ד(‪ .‬א ָע ָשׂה ְכּלוּם‬

‫– כאילו לא נתן דבר‪ ,‬משום שלאחר שנגזר דינם להישרף‪ ,‬אין להם ערך ממוני‪.‬‬

‫יב ִשׁ ְקלוֹ – מחצית השקל‪ֶ .‬שׁהוּא ַח ָיּב בּוֹ – לתת אותו כמחצית השקל‪ .‬א ָק ַדשׁ – ומותר למפריש אותו להשתמש בו‬
‫לדברי חולין‪ ,‬ש"הקדש טעות אינו הקדש" )ערכים וחרמים ו‪,‬לד(‪ .‬מוֹ ַתר ְשׁ ָק ִלים – שהוא חולין )כבהלכה הבאה(‪ִ .‬יפֹּל – יינתן‪.‬‬
‫יג ֵאלּוּ ְל ִשׁ ְק ִלי – מעות אלו הם מחצית השקל בעבורי‪ִ .‬כּיס – ארנק‪.‬‬
‫יד עוֹ ָלה ָל ִא ִשּׁים – לאש המזבח‪ ,‬שקדושתה גדולה יותר‪ִ .‬ל ְד ָב ִרים ֲא ֵח ִרים – לקרבנות ציבור שאינם עולות )פה"מ‬
‫שקלים ז‪,‬א( או לשימושים שאינם לקרבן‪.‬‬

‫טו ְלבוֹ ָנה‪ִ ...‬ק ִנּים – ראה לעיל ביאור ב‪,‬ב‪ִ .‬י ְפּלוּ ַל ְלּבוֹ ָנה – הלבונה עדיפה‪ ,‬לפי שהיא נחשבת לקרבן‪ ,‬ואילו העצים הם‬
‫רק אמצעי להקרבת קרבן )פה"מ שקלים ז‪,‬א(‪ִ .‬י ְפּלוּ ְלגוֹ ְז ֵלי עוֹ ָלה – שהעולה כולה לה'‪ ,‬וה ִקנים כוללים גם חטאת הנאכלת‬