Page 18 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ג

‫פתח דבר – בשערי המקדש‬ ‫יד‬

‫להתלבטות‪ ,‬בעיקר כשהרמב"ם מבאר את הדברים‬ ‫שליווה את עבודתנו בתחום התמחותו‪ ,‬טרח ועמל‬
‫על פי המציאות שהייתה בימיו‪ ,‬שלמיטב ידיעתנו‬ ‫ובירר עם מומחים אחרים מרחבי העולם‪ ,‬ביניהם‬
‫היום‪ ,‬לא הייתה כמציאות בימי המשנה‪ .‬במקרים‬ ‫ד"ר פטרה לינשילד מאוניברסיטת בון‪ ,‬והאיר את‬
‫אלה‪ ,‬ניסינו ליישב את דברי הרמב"ם עם הידוע‬ ‫עינינו בעניינים רבים‪ .‬אף נעזרנו הרבה במחקריו‬
‫לנו על הזמנים הקדומים‪ ,‬ולעתים הערנו על הפער‪,‬‬ ‫החשובים של הרב פרופ' דניאל שפרבר‪ ,‬שספרו‬
‫ואנו מציעים לפני הלומד את כל המידע‪ .‬כך למשל‬ ‫"תרבות חומרית בארץ‪-‬ישראל בימי התלמוד" היה‬
‫הרמב"ם אומר שהדולפקי‪ 15‬הוא שולחן ארוך‪ ,‬אלא‬ ‫לנו לעיניים‪ .‬בחקר החי‪ ,‬נסתייענו בד"ר משה רענן‪,‬‬
‫שהוא מוכר לנו ממקורות אחרים דווקא כשולחן‬ ‫הן במאמריו המפורסמים במרשתת הן בעצותיו‪.‬‬
‫מהודר‪ ,‬לאו דווקא ארוך‪ .‬במקרה זה הערנו על הפער‪,‬‬ ‫כמו כן נעזרנו בפרופ' זהר עמר בתחום הצומח וגם‬
‫תוך רמיזה דקה לכיוון פתרון אפשרי‪ :‬הדולפקי נזכר‬ ‫בענייני ראליה אחרים‪ .‬ספרים חשובים עמדו לנגד‬
‫אצל חז"ל גם בתלמוד הבבלי‪ ,‬לאחר תקופת המשנה‪,‬‬ ‫עינינו‪ ,‬ספרו של פרופ' שמואל קרויס‪" ,‬קדמוניות‬
‫ואפשר שחילוף העתים ושינוי המקומות גרמו לשינוי‬ ‫התלמוד"‪ ,‬שאף על פי שחלפו עשרות שנים מיום‬
‫שנכתב‪ ,‬עדיין לא נס לחו‪ ,‬וספרו של ד"ר יהושע‬
‫צורת השולחן המכונה בשם זה‪.‬‬ ‫בראנד‪" ,‬כלי החרס בתקופת התלמוד" ועוד ספרים‬
‫רבים וטובים‪ .‬ר' דוד משה ואיתמר חדאד ליוו את‬
‫מכל מקום‪ ,‬הרמב"ם עצמו אומר על כמה מן הכלים‬ ‫ביאור ההלכות הללו‪ .‬איתמר ערך את נספח התמונות‬
‫שצורתם אינה ידועה לו‪ ,‬ושהעיקר הוא הכלל ההלכתי‬ ‫בצבע‪ .‬מר שלומי צמח סייע בחקירת כמה מן הכלים‪.‬‬
‫המנחה בדיני הכלים הללו‪ ,16‬ואף על פי כן הוא‬ ‫הרב עזריה אריאל‪ ,‬ראש "ישיבת בית הבחירה"‪ ,‬בדק‬
‫מביא פעמים הרבה את לשון הדינים ושמות הכלים‬ ‫את כל הדינים והאיורים‪ ,‬כמו שעשה בכל ספר טהרה‪.‬‬
‫שבמשנה כפי שהם‪ ,‬גם כשלא ידע אל נכון את מהותם‬ ‫ביאור זה רוכז בצורה נפלאה על ידי הרב הלל גרשוני‪,‬‬
‫ותוארם‪ ,‬כנראה מתוך תפיסה שעליו לכלול בחיבורו‬ ‫שהשתתף גם בכתיבת הקדמה זו‪ ,‬ולא חסך כל מאמץ‬
‫את כלל הדינים העולים מחיבורי התורה שבעל פה‪,17‬‬ ‫לברר את המציאות ואת הדין‪ .‬העבודה עמו יחד על‬
‫וחוסר ידיעה פרטי במקום מסוים אינו יכול לגרום‬
‫להשמטת הדין בכללו‪ ,‬ויבואו הלומדים הבאים‬ ‫הדברים במשך שעות הרבה הסבה לי עונג רב‪.‬‬
‫וישלימו את אשר לא ביאר הוא‪ .‬ונקוט בידך כלל זה‬
‫בדברי הרמב"ם על המדע שבתלמוד‪ ,‬שאפשר לומר‬ ‫עייננו גם בספרים חדשים הדנים במשנת כלים‬
‫אותם גם על דבריו‪ :‬יש מדעים שלמדו אותם חכמי‬ ‫והלכות כלים שברמב"ם שיש בהם איורים של‬
‫ישראל מחכמי הגויים ומהתפתחות המדע בזמנם‪,‬‬ ‫עניינים שבהלכה‪" ,‬תבנית כלים" ו"מראות חיים"‪,‬‬
‫ואין בזה משום פסול‪ ,18‬שאין דיני התורה כפופים‬ ‫אף על פי שרוב האיורים בהם הם פרי דיוק בדברי‬
‫הפרשנים‪ ,‬ולא התבוננות בממצאים בשטח‪ .‬גם אנו‬
‫לתגליות מדעיות ולהפרכתן‪ .‬בסופו של דבר‪:‬‬ ‫נאלצנו לעתים לדמיין כמה פרטים בצורת הכלים‬
‫שאחרים לא עסקו בהם‪ ,‬אך השתדלנו למעט בזה‪.‬‬
‫כל מה שאפשר לבאר דברי האדם ]דברי‬ ‫מקוצר המצע‪ ,‬לא פירטנו את כל המקורות שנסתייענו‬
‫חכמים[ כדי שיהא תואם את המציאות‬
‫שהוכחה מציאותה‪ ,‬הוא יותר עדיף ונכון לבעל‬ ‫בהם לצורך האיורים‪.‬‬

‫הטבעים הנעלים ואיש הצדק‪.19‬‬ ‫נאיר כאן את אחת מן הבעיות שנתקלנו בהן‬
‫בניסיוננו להבין את ההלכות‪ .‬כאמור‪ ,‬מטרתנו‬
‫וכך השתדלנו לעשות‪.‬‬ ‫במהדורה זו לבאר את הרמב"ם על פי הרמב"ם‪ ,‬אך‬
‫ההלכות והכלים שהן נוגעות אליהן מקורם בזמן‬
‫עשינו כמיטב יכולתנו לבאר את ההלכות הקשות‬ ‫המשנה והתלמוד‪ .‬הפער בן כאלף שנים גרם לעתים‬
‫שדורות רבים כמעט לא דנו בהם‪ ,‬והבאים אחרינו‬

‫יוכלו להשלים את אשר פתחנו בו‪.‬‬

‫יהי רצון שיתעוררו הלבבות ויבואו הדברים לכדי מעשה‪,‬‬

‫ייבנה המקדש‪ ,‬ורוח טהרה תעטוף את כל בית ישראל‪ ,‬וחיים של דעת אלוהים יימצאו בכל הארץ‪.‬‬