Page 16 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ג
P. 16
פתח דבר – בשערי המקדש יב
מותר ליהודי להתפלל מלבד במקום הקדוש ביותר הטל לברכה ,וניטל טעם הפירות" ,6כדבריו הנוקבים
לכל יהודי זה עשרות שנים נכון אף ברגע כתיבת של רבי יצחק" :מיום שחרב בית המקדש ,ניטל טעם
שורות אלו .דומה שההרגל לחיי גלות יחד עם ביאה ,וניתנה לעוברי עבירה" 7,ואפשר שהדברים
התרבות הקלוקלת השלטת בימינו גרמו לנו לדאבון מכוונים ,שהביאה מביאה לידי פרי הבטן .עוברי
לבנו לחולשה גדולה ברצון ובשאיפה למקדש ,בעוד עברה עשו קודש וקדושה ָק ֵדשׁ ו ְק ֵד ָשׁה ,וניתקו בין
התורה מצווה אותנו בפירוש "לשכנו תדרשו" ,9שהרי התשוקה ובין הקדושה .המקדש מכוון להביא את
במקדש תלויה השראת השכינה בישראל ,ונמצא חיי העולם הזה בכל מקום שהם למקום של קדושה.
שמתקיימים בנו דברי הנביאים "ציון היא ,דורש אין כל מפגש במקדש מעלה את הבא אליו ,כל מי שיהיה
לה" ,10ו"העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית מבאי העולם ,ובוודאי יהודי ,לחיות בדבקות בכל
הזה חרב".11 מקום שהוא.
חז"ל עמדו על הקשר בין גיוס כוחות הנפש לקיום המקדש יהיה מרפא לשברים רבים שבתוכנו .הנחמה
המצווה לבין מימושה לדורות" :כל דבר ודבר שנתנו הגדולה אחר כל המשברים הכואבים שעברנו בגלות
ישראל נפשן עליהן ,נתקיימו בידן ...כגון השבת תבוא עם שוב השכינה לציון ולמקדש ,כבקשתנו
והמילה ותלמוד תורה וטבילה ,שנתנו נפשן עליהן, "שׁוּ ָבה ָע ֵלינוּ ַבּ ֲהמוֹן ַר ֲח ֶמיְ ...בּ ֵנה ֵבי ְתְ כּ ַב ְתּ ִח ָלּה
נתקיימו בידן ,וכגון בית המקדש והדינין ]סנהדרין![ ְוכוֹ ֵנן ִמ ְק ָדּ ְשַׁ על ְמכוֹנוֹ" .8לא עוד עדות עדות ,תורות
ושמיטין ויובלות ]שצריך 'ביאת כולכם' ,עלייה תורות ,אלא עם אחד ותורה אחת .לא עוד החמרות
לארץ[ ,שלא נתנו ישראל נפשן עליהן ,לא נתקיימו מיותרות בכשרות הבשר ,אלא תורה אחת שאין
בידן" .12נראה שדווקא המצוות שצריכות אחדות חומרות והוצאת קרבנות לבית הפסול .מידה אחת
ושיתוף פעולה לאומי ,ולא מעשה של הפרט ,קשה מדויקת של עישרון ושל הין .מצבנו היום דומה למי
יותר להתמסר אליהן ,והמקדש היא הראשונה בהן. שנכרתו רגליו ,וכבר התרגל ללכת בעזרת קביים,
וכשמציעים לו רגליים ,הוא אומר שכבר התרגל
גם מבחינה ראלית ,אין ספק שאילו היו חכמי ישראל
מציבים את המקדש בראש מעייניהם ,היה המצב ללכת בלי רגליים.
שונה תכלית השינוי .אפשר שעל זה אמרו חז"ל
בחריפות" :אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם, הדבר המכאיב ביותר בעניין המקדש הוא חוסר הרצון
עד שיחזרו ויבקשו שלשתם :מלכות ה' ,מלכות בית שלנו ,עד כדי כך שנדמה לעתים שדיון במקדש כרוך
רק בקושי הלכתי .ולא היא .אין בעיה שההלכה אינה
דוד ובנין בית המקדש".13 יכולה לפתור אותה ,מלבד חוסר הרצון המוביל
לחרפה .מצבו של מקום המקדש בימינו קשה.
משום כך ,ראינו חובה להוסיף למהדורה זו נספחים ההצטופפות בכותל המערבי בלי שאת עינינו מעלה
מעשיים המעוררים את השאיפה לבניין הבית היא לדאבון לבנו תוצאה של מעשה ידנו ,תוצאה
של שכחה .והדבר הבלתי נתפס ,בכל מקום בעולם
ומקדמים את החזון לבניין בית מקדש.
הטהרה -לפרוץ לעולם נשגב ונעלם
ביותר ,דורשים התבוננות ושינון והבנה ,בעיקר דיני טומאה וטהרה למקדש נעשים מציאות חיה
בגלל ריחוק הדברים בימינו .ראוי לקרוא בעיון רב בספר טהרה .זהו הספר הארוך ביותר ב"משנה
את הנחיית הרמב"ם ללומד ,המובאת להלן בהקדמה תורה" ) 144פרקים( ,ובו הרמב"ם מסדר ומנפה
לספר זה .בספר זה נדרשנו יותר מכל להמחיש ומלטש ומגיש ללומד את כלל דיני טומאה וטהרה
את ההלכות במגוון דרכים ,בעיקר באיורים .כאן הסבוכים לפרטיהם אך בקיצור כפי שלא נעשה לפניו
המציאות החיה )הראליה( של חיי טהרה משתקפת וגם לא אחריו .החזון הגדול של המקדש ,המתואר
בפרטי פרטים של חיים שלמים בכל תופעות החיים. בשני הספרים הקודמים ,ספר עבודה וספר הקרבנות,
על הלכות רבות ,ראוי לומר את דברי הרמב"ם
בהקשר אחר" :צריך כל תלמיד חכמים ללמדו. בא לידי סיום בספר זה.
פרטי הטהרה והטומאה ,כולל הכללים היסודיים
