Page 15 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ג

‫פתח דבר – בשערי המקדש יא‬

‫תורת חיים‪ .‬באין מקדש וטהרה‪ ,‬אין טעם החיים‬ ‫הללו שכללתי בדברי אלה אותם השמות‬
‫ניכר‪ ,‬והוא מוחלף במקסם שווא של דרישה אל‬ ‫המפורסמים בארץ ישראל ובבל שקוראין‬
‫המתים‪ .‬במקום לעלות לרגל לירושלים בטהרה מכל‬ ‫אנשים 'ראש ישיבה' ואחרים 'אב בית דין'‪,‬‬
‫הטומאות‪ ,‬ובייחוד מטומאת מת‪ ,‬ולהתחבר יחד עם‬ ‫ומבדילים בין 'ראש ישיבת גאון יעקב' ובין‬
‫כל ישראל לאלוהים חיים‪ ,‬נוהים רבבות ומאות אלפים‬ ‫'ראש ישיבה של גולה'‪ ,‬וכן כותבים לאנשים‬
‫לקברים‪ ,‬בין בטומאת ארץ העמים בין בארץ הקודש‬ ‫אשר לא ראו אותם 'ראש ישיבה' או זולת‬
‫שנטמאה מקברים המתגלים בה חדשים לבקרים‪ .‬עוד‬ ‫זה מן השמות‪ ,‬לפי שהדברים הללו פיטומי‬
‫רגע קט‪ ,‬ואיש לא יזכור שהמילה 'עלייה' מציינת‬ ‫שמא בעלמא ]הגדלת השם בלבד‪ ,‬בחינת תואר‬
‫התעלות על ידי הליכה למקום קדוש‪ ,‬לארץ ישראל‪,‬‬ ‫ריק מתוכן[‪ ,‬והרי הן כדרך הכינויים והחניכה‪.‬‬
‫שהיא מקום חיים‪ ,‬אל המקדש‪ ,‬שחייב האדם להיטהר‬ ‫וכבר ראיתי בארץ ישראל אנשים נקראים‬
‫מן הטומאה החמורה‪ ,‬טומאת מת‪ ,‬לפני העלייה אליו‪,‬‬ ‫'חברים'‪ ,‬ובמקומות אחרים מי שנקרא 'ראש‬
‫יהיה המת מי שיהיה‪ .‬וכבר ניטשטשו הדעות‪ ,‬עד‬ ‫ישיבה'‪ ,‬ואפילו בר בי רב דחד יומא ליתיה‬
‫שכבר אין האדם תמה על מי שאומר 'עליתי לרגל‬
‫ל‪...‬קבר הצדיק'‪ .‬ואולי יש נחמה קטנה בעובדה‬ ‫]ואפילו תלמיד בן יומו בבית המדרש איננו‪ ,‬כלומר‬
‫שאם כוחו של המוות כה גדול‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬
‫כוחם של החיים‪ .‬המקדש הוא טעם החיים‪ ,‬המקום‬ ‫שאינו ראוי לתואר פשוט מזה[‪ .‬ואנחנו לא דברנו‬
‫בשמות אלא בעניינים ]לא הגדרנו את האנשים‬
‫שמתמזגים בו המעשה והמחשבה‪ ,‬היחיד והיחד‪.‬‬
‫לפי התארים‪ ,‬אלא לפי התכונות[‪3.‬‬

‫ידיעת כל התורה כולה חיונית כדי שתהיה תורת אמת‪,‬‬

‫המקדש ‪ -‬במהרה בימינו‬

‫מעלינו את המחלצות הכבדות שאנו נושאים עמנו מן‬ ‫מצוות רבות נצטוו ישראל לעשות זכר למקדש‪ ,‬מעין‬
‫הגלות‪ ,‬ללבוש בגדי חג ולרוץ בשמחה אל המקדש‪,‬‬ ‫זיכרון לדמעות שכבר יבשו על אבדן המקדש‪ ,‬המסמל‬
‫אל החיים‪ .‬דרך משל‪ ,‬ההכנות הקדחתניות לפני חג‬ ‫את הקרבה המוחשית של היהודי אל ה' יתברך‪ ,‬של‬
‫המצות בימינו ובדורות הקודמים‪ ,‬שעיקרן הניקיון‪,‬‬ ‫טהרת הגוף והנפש ושל הכפרה והגאולה‪ .‬המקדש‪,‬‬
‫אינן אלא 'שומר מקום' להכנות הגדולות למקדש‬ ‫שמילא בעבר את חיינו הלאומיים תוכן ממשי‬
‫ולקרבנות ולטהרה הנדרשים בחג הפסח‪ .‬כל מי‬ ‫ומעשי‪ ,‬נעשה אט אט ציפייה מעורפלת שאינה‬
‫שמכין את עצמו ולומד את הלכות המקדש ומצייר‬ ‫ידועה אף בקרב רבים בציבור הדתי‪ ,‬ואנו מקווים‬
‫לעצמו את שמחת המקדש יודע שהתורה "לא באה‬ ‫שישוב המקדש להיות מקום שמחתנו ושהלימוד‬
‫אלא להקל את העבודות ולמעט את הטורח" )מו"נ‬ ‫בספר זה יזכיר לנו לא רק את העבר‪ ,‬אלא בעיקר‬
‫ג‪,‬מז(‪ ,‬למעט את הטורח המיותר‪ ,‬הבנוי על הבלים‬ ‫את העתיד‪ ,‬את החובה המוטלת עלינו לשרטט‬
‫חולפים‪ ,‬אדים עולים ומתפוגגים‪ ,‬ולבנות במקומו‬ ‫בבהירות את מעמדו של המקדש‪ ,‬תחילה לנו‪ ,‬ואחר‬
‫עולם של קודש‪ ,‬המקל על האדם להגיע לשלוות‬ ‫לכך לעולם כולו‪ ,‬ולשאוף להביא את הדברים לידי‬
‫הנפש ולהתעלות כוחותיו‪ ,‬כדברי הרמב"ם בספר‬
‫מימוש‪.‬‬
‫"מורה הנבוכים"‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬
‫בכל רחבי מעשינו‪ ,‬ניכר חסרונו של המקדש‪ .‬גלינו‬
‫ואין לשקול קלות התורה וקשייה לפי‬ ‫מארצנו ויצאנו מדעתנו‪ ,‬וכשחזרנו לארצנו עדיין לא‬
‫שאיפותיו של כל מושחת שפל בעל מגרעות‬ ‫שבנו מתעייתנו‪ .‬הריק שהותיר חורבן בית המקדש‬
‫מידותיות‪ ,‬אלא נבחנים לפי השלם שבבני‬ ‫בחיינו נתמלא עד מהרה בדברים אחרים‪ ,‬עד שאתה‬
‫אדם‪ ,‬אשר מטרת התורה הזו שיהיו כל בני‬ ‫מוצא היום ספר שלם עם מאות עמודים המוקדש‬
‫להלכות ספירת העומר‪ ,‬שהרמב"ם דן בהן בהלכות‬
‫אדם אותו האדם‪5.‬‬ ‫אחדות‪ .4‬והיכן ייכנסו הלכות המקדש בדוחק שנוצר‬
‫בעולם הספר היהודי? הנה ימים באים‪ ,‬שנוכל להשיל‬
‫המקדש והנגזר ממנו הם טעם החיים‪" .‬מיום שחרב‬
‫בית המקדש‪ ,‬אין לך יום שאין בו קללה‪ ,‬ולא ירד‬