Page 17 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ג
P. 17
פתח דבר – בשערי המקדש יג
הנתפסים שלא כפי שהם 15עקב שונותם של מושגי ואי אפשר להודיע צורתו בכתב ,אלא בראיית
הטומאה בקרב העמים .אנו מקווים שפרצה זו העין" .14מאמץ גדול נעשה בתחום זה בעזרת מגוון
תועיל להוסיף צימאון ,להוסיף דעת ולהכיר את איורים .ברבים מהם נדרשנו לחקירה במאגרי ידע
התחום הזה ,לפי ש'דעת' הוא כינויו של סדר טהרות היסטורי וארכאולוגי כדי להעמיד תמונה חיה ככל
במשנה ,3וב'מי הדעות' חותם הרמב"ם את ספרו שידנו ,יד כהה ,משגת .אנו מקווים שפרצנו פרצה,
גם אם דחוקה ,בחלון הזכוכית בענייני טומאה,
זה.
ביאור ענייני הראליה בהלכות כלים
המקדש ויחולו שוב דיני הטהרה במלואם ,ויזדקקו מיוחדות הן הלכות כלים בשפע ענייני הראליה שבהן
חכמי הדור לחבר 'מסכת כלים' חדשה ,שתכלול את ובצורך להבין את מציאות החיים בעת שנתחברו.
דיני הכלים החדשים ,כגון הרדיו והרכב והמיקרוגל חכמי המשנה התייחסו לחפצים שהיו מוכרים
והמחשב ,תסייע להם הבנת דבריהם של קדמונינו בימיהם והאירו על פיהם את הלכות טומאה וטהרה.
והכלים שהיו בימיהם לקבוע דינים לכלים החדשים. בחלוף הזמן ,לא זו בלבד שהדינים נזנחו ונעשו
"הלכתא למשיחא" ,גם הכרת הכלים עצמם הלכה
ביאור הכלים נעשה במהדורתנו בשלוש דרכים: ונמוגה במציאות החיים שנשתנתה והפסקת הדיבור
תיאור מילולי ,איורים נלווים לביאור ,ותמונות בצבע בעברית בתקופת התלמוד עד לתחיית הלשון העברית
בנספח הכולל תמונות של ממצאים ארכאולוגיים או בעת החדשה .דבר זה נכון גם לגבי הזמן שחלף מיום
כלים בני ימינו הדומים לאלו שבהלכות או ששוחזרו חיבור המשנה ,במאה השנייה לספירה ,עד פירושה
על פי המחקר ,ואף קישורים לסרטונים המדגימים את על ידי הרמב"ם כעבור כאלף שנה .ועל אחת כמה
וכמה בימינו ,שרוב הכלים הללו אינם מוכרים ,ואף
השימוש בכלים. אלו הדומים להם כבר נשתנה שמם ,ובהרבה מן
המקרים ,גם שמותיהם החדשים ידועים רק לחוג
כדי להשיג את המטרה של החייאת הראליה ,טרחנו
טרחה רבה כדי להבין את מהות הכלים .נעזרנו בראש מצומצם של מומחים העוסקים בהם.
ובראשונה בפירוש המשנה לרמב"ם ,כדרכנו בביאור
"הרמב"ם על פי הרמב"ם" ,והוא היה לנו לעיניים. אמרה לגלגנית המיוחסת לעולם הישיבות אומרת:
הרמב"ם עצמו טרח וביאר את הראליה בפירושו "אנחנו תלמידי הישיבות רוצים לדעת מה אמרו אביי
לסדר טהרות יותר ממה שעשה בסדרים האחרים. ורבא ,והחוקרים באקדמיה רוצים לדעת מה לבשו".
מבחינה זו ,אחזנו בשיפולי גלימתו בעצם המאמץ ודאי שחשוב יותר לדעת מה אמרו ממה לבשו ,אך
לבאר את המציאות כבשאר הביאורים .ואולם כדי ברור גם שיש במחקר כדי להפרות את הלימוד .אבל
להבין את פירושו של הרמב"ם על בוריו ,היה עלינו לדידנו ,יש דבר חשוב משני אלה ,לחיות את עולמם
לפעמים לעיין בתרגומיהם השונים של דבריו שנכתבו של חכמינו זכרונם לברכה ,לדעת מה אמרו ואף מה
בלשון הערבית ,ובמידת הצורך אף במילונים .כמו לבשו ,ומתוך כך לחיות את חיינו ולדעת מה עלינו
כן נעזרנו בפירושיהם של תלמידי חכמים אחרים,
ראשונים ואחרונים ,להבנת ההלכות ,ובמיוחד הלכות לעשות ולאן עלינו לשאוף.
שמקורן אינו המשנה ,והרמב"ם אינו מפרש אותן. שמנו לנו למטרה להחיות בביאורנו את הדברים לנגד
עיניו של הלומד .מעט מעט אנו נחשפים לעוד כלי
אך גם בזאת לא היה די .לכן ,עייננו בספרים וברחבי ולעוד בגד ,ואנו נכנסים לבתיהם של חכמי המשנה,
המרשתת )האינטרנט( ,ונעזרנו בידיעותיהם של ממששים בחפציהם וחשים את עולמם .אל מול
מומחים לתקופות הקדומות ככל יכולתנו להבין עיניו של הלומד ,הולך ונגלה עולם שלם ועשיר
על בוריים את מבניהם וצורתם ומהותם של הכלים של כלים בשימוש יום יומי שרובם נתעלמו מאתנו.
והבגדים וחומרי הגלם מתקופת המשנה .ד"ר יחיאל ביארנו אותם עד כמה שידנו משגת ,כדי שלא נימצא
קארה ,עורך המשנה של המהדורה ,סייע לנו בביאור משננים את דבריהם בלא הבנה כפטפוט הזרזיר.
כמה מן המונחים בערבית .בפרט ייזכר לטוב הרב ד"ר מלבד זאת ,יש עוד תועלת בדברים ,שכשייבנה בית
נחום בן יהודה ,מומחה לטקסטיל בתקופה העתיקה,