Page 871 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 871

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות קידוש החודש ‪ ‬פרק ו ‪829‬‬

‫'יום' )בשונה מן השימושים ההלכתיים במונח שעות‬            ‫פרק ו – הקדמה‪ :‬על דרך ביאור הפרקים הבאים עד סוף‬
‫זמניות‪ .‬ראה למשל קריית שמע א‪,‬ט‪-‬יא‪ ,‬שבהם משך‬             ‫הלכות קידוש החודש ראה מבוא לספר זמנים )עמ' ‪.(481‬‬
‫היום ומשך הלילה משתנים במהלך השנה(‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫"תחילת הלילה" הוא הזמן שבשעון הקבוע שלנו נקרא‬           ‫‪ ‬המולד האמתי והמולד הממוצע – על מהלכי הירח‬
‫שש בערב‪ ,‬שהוא זמן השקיעה הממוצע בשנה‪ ,‬ו"תחילת‬           ‫והיראותו ראה לעיל א‪,‬ג‪ .‬הזמן שהירח עובר דרך הקו‬
‫היום" היא בשעה שש בבוקר‪ .‬לפיכך "חצי הלילה" הוא‬          ‫הדמיוני בין כדור הארץ לבין השמש‪ ,‬מכונה 'התקבצות‬
‫בשעה ‪ 12‬בלילה‪ ,‬ו"חצי היום" הוא בשעה ‪ 12‬בצהריים‪,‬‬         ‫הירח עם החמה'‪ ,‬כי זהו הזמן ששניהם צמודים מבחינת‬
‫לאחר שעברו ‪ 18‬שעות מ"תחילת הלילה"‪" .‬שלש שעות‬            ‫הצופה מכדור הארץ‪ .‬השמש אינה מאירה את צד הירח‬
‫מן היום" הוא בחלוף ‪ 15‬שעות מ"תחילת הלילה" )‪12‬‬           ‫הפונה לכדור הארץ‪ ,‬ולכן אין הוא נראה כלל‪ ,‬ומכאן‬
‫שעות הלילה ועוד ‪ 3‬שעות מ"תחילת היום"(‪ .‬בהמרה‬            ‫ואילך הוא מתחיל "לגדול" מבחינת הצופה‪ .‬זמן זה נקרא‬
‫מדויקת יותר לשעות הצפייה בארץ ישראל בזמן הזה‪ ,‬יש‬        ‫גם "המולד האמתי" )מולד – מלשון 'לידה'(‪ .‬זמן מסוים‬
‫לקחת בחשבון שהשעות הקבועות נקבעו לפי שעון קהיר‬          ‫לאחר מכן ניתן לראות את הירח החדש‪ .‬מכאן מובן‬
‫שבמצרים‪ ,‬החל ‪ 21‬דקות אחר שעון ירושלים‪ .‬מתוך כך‪,‬‬         ‫שהמעבר הזה מתרחש סמוך לתחילת החודש העברי‪.‬‬
‫הזמן האסטרונומי של "תחילת הלילה" חל בשעה ‪.17:39‬‬         ‫חישוב מועד ההתקבצות במדויק על פי מסלולו של הירח‬
‫וראוי להעיר שבמולד המצוין בלוחות של ימינו ומוכרז‬        ‫הוא משימה מתמטית מורכבת‪ .‬משום כך הלוח שנתגבש‬
‫ברוב בתי הכנסת‪ ,‬שעות הלילה נספרות החל משעה שש‬           ‫על ידי חכמים קובע את ההתקבצות הממוצעת‪ ,‬שהיא‬
                                                        ‫פשוטה לחישוב‪ ,‬בהשוואה להתקבצות האמתית‪ ,‬כיסוד‬
             ‫בערב‪ ,‬וכל ‪ 18‬חלקים נחשבים דקה אחת‪.‬‬
                                                                                  ‫לחישוב קביעות החודשים‪.‬‬
‫‪ ‬סימונים מתמטיים – בציון זמנים )להלן ו‪,‬ג(‪ ,‬נסמן את‬
‫הימים‪ ,‬השעות והחלקים עם סימני נקודתיים ביניהם‪ ,‬כך‬       ‫‪ ‬הגדרת היום והלילה – היממה כוללת את הלילה והיום‬
‫"חלקים‪:‬שעות‪:‬ימים"‪ ,‬כגון‪ 354:8:876 :‬משמעו ‪354‬‬            ‫שלאחריו‪ .‬לצורך החישובים האסטרונומיים והמינוח‬
‫ימים‪ 8 ,‬שעות ועוד ‪ 876‬חלקים‪ .‬בציון זוויות )להלן יא‪,‬ז(‪,‬‬  ‫המשמש בהלכות אלו‪ ,‬קבענו את היממה כפרק זמן של‬
‫נסמן את המעלות )‪ ,(°‬את החלקים )'( ואת השניות )"(‪.‬‬       ‫‪ 24‬שעות קבועות המחולקות לשני חצאים קבועים בני‬
                                                        ‫‪ 12‬שעות כל אחד‪ ,‬הראשון נקרא 'לילה' והשני נקרא‬

                                                         ‫ּ ֶפ ֶרק ִׁש ִּׁשי‬  ‫‪‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫ו‬
                                                        ‫המולד ומחזור השנים‬

‫א ָהיוּ ְמ ַח ְשּׁ ִבין – בית דין‪ָ .‬שׁ ָעה‬                                                                                      ‫המולד‬

‫ֶשׁ ִיּ ְת ַק ֵבּץ ָבּהּ ַה ָיּ ֵר ַח ִעם ַה ַח ָמּה – זמן‬  ‫א ִבּ ְז ַמן ֶשׁעוֹ ִשׂין ַעל ָהְר ִא ָיּה‪ָ ,‬היוּ ְמ ַח ְשּׁ ִבין ְויוֹ ְד ִעין ָשׁ ָעה‬
‫"המולד האמתי" הנזכר בהקדמת‬
‫הפרק‪ְ .‬בּ ִד ְקדּוּק ַה ְר ֵבּה – בדיוק רב‪.‬‬              ‫ֶשׁ ִיּ ְת ַק ֵבּץ ָבּהּ ַה ָיּ ֵר ַח ִעם ַה ַח ָמּה ְבּ ִד ְקדּוּק ַהְר ֵבּה ְכּ ֶדֶר‪‬‬
‫ִא ְצ ַט ְג ִני ִנין – אסטרונומים‪ ,‬מחשבי‬             ‫ֶשׁ ָה ִא ְצ ַט ְג ִני ִנין עוֹ ִשׂין‪ְ ,‬כּ ֵדי ֵלי ַדע ִאם ֵי ָר ֶאה ַה ָיּ ֵר ַח אוֹ ‪‬א ֵי ָר ֶאה‪.‬‬
‫מהלכי הכוכבים‪ֶ .‬א ְמ ָצ ִעי – ממוצע‪.‬‬                 ‫וּ ְת ִח ַלּת אוֹתוֹ ַה ֶח ְשׁבּוֹן הוּא ַה ֶח ְשׁבּוֹן ֶשׁ ְמּ ַח ְשּׁ ִבין ְבּ ֵקרוּב‪,‬‬
‫מוֹ ָלד – "המולד הממוצע" או "הקיבוץ‬                   ‫ְויוֹ ְד ִעין ְשׁ ַעת ִקבּוּ ָצם ְבּ‪‬א ִדּ ְקדּוּק‪ .‬וּ ְשׁ ַעת ִקבּוּ ָצם ְבּ‪‬א ִדּ ְקדּוּק‪,‬‬
                                                     ‫ֶא ָלּא ְבּ ַמ ֲה ָל ָכם ָה ֶא ְמ ָצ ִעי‪ ,‬הוּא ַה ִנּ ְקָרא 'מוֹ ָלד'‪ְ .‬ו ִע ְקֵּרי ַה ֶח ְשׁבּוֹן‬
                ‫הממוצע"‪ .‬וכן להלן‪.‬‬                   ‫ֶשׁ ְמּ ַח ְשּׁ ִבין ִבּ ְז ַמן ֶשׁ ֵאין ָשׁם ֵבּית ִדּין ֶשׁ ִיּ ְק ְבּעוּ ַעל ָהְר ִא ָיּה‪ְ ,‬והוּא‬
                                                      ‫ֶח ְשׁבּוֹן ֶשׁ ָאנוּ ְמ ַח ְשּׁ ִבין ַהיּוֹם‪ ,‬הוּא ַה ִנּ ְקָרא ' ִעבּוּר'‪ְ .‬ו ֵאלּוּ ֵהן‪:‬‬
‫ב ְו ַה ָשּׁ ָעה ְמ ֻח ֶלּ ֶקת ְל ֶא ֶלף וּ ְשׁמוֹ ִנים‬
                                                     ‫ב ַהיּוֹם ְו ַה ַלּ ְי ָלה – ַאְר ַבּע ְו ֶע ְשִׂרים ָשׁעוֹת ְבּ ָכל ְז ַמן‪ְ ,‬שׁ ֵתּים‬
‫ֲח ָל ִקים – בהמרה למידות של ימינו‪,‬‬
‫כל דקה היא ‪ 18‬חלקים‪ ,‬ונמצא שכל‬                       ‫ֶע ְשֵׂרה ַבּיּוֹם וּ ְשׁ ֵתּים ֶע ְשֵׂרה ַבּ ַלּ ְי ָלה‪ְ .‬ו ַה ָשּׁ ָעה ְמ ֻח ֶלּ ֶקת ְל ֶא ֶלף‬
‫חלק הוא ⅓‪ 3‬שניות‪ְ .‬ל ִפי ֶשׁ ִמּ ְנ ָין ֶזה‬            ‫וּ ְשׁמוֹ ִנים ֲח ָל ִקים‪ְ .‬ו ָל ָמּה ִח ְלּקוּ ַה ָשּׁ ָעה ְל ִמ ְנ ָין ֶזה? ְל ִפי ֶשׁ ִמּ ְנ ָין‬
‫ֵישׁ בּוֹ – ניתן לחלק אותו בלא שארית‬                    ‫ֶזה – ֵישׁ בּוֹ ֵח ִצי וְּר ִבי ַע וּ ְשׁ ִמין וּ ְשׁ ִלישׁ וּ ְשׁתוּת וּ ְת ִשׁי ַע ְו ֹח ֶמשׁ‬
‫מספר רב של חלוקות‪ְ .‬שׁ ִמין – שמינית‪.‬‬
‫ְשׁתוּת – שישית‪ְ .‬תּ ִשׁי ַע – תשיעית‪ֹ .‬ח ֶמשׁ‬                         ‫ְו ִעשּׂוּר‪ְ ,‬ו ַהְר ֵבּה ֲח ָל ִקים ֵישׁ ְל ָכל ֵאלּוּ ַה ֵשּׁמוֹת‪.‬‬

        ‫– חמישית‪ִ .‬עשּׂוּר – עשירית‪.‬‬
   866   867   868   869   870   871   872   873   874   875   876