Page 797 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 797
ספר זמנים הלכות חמץ ומצה פרק ח 755
י נוֹ ֵטל ָי ָדיו – במים אחרונים )ברכות ו,ד(. י ְו ַא ַחר ָכּ נוֹ ֵטל ָי ָדיו ,וּ ְמ ָבֵרִ בְּר ַכּת ַה ָמּזוֹן ַעל כּוֹס ְשׁ ִלי ִשׁי,
ִבְּר ַכּת ַה ָמּזוֹן ַעל כּוֹס – כמנהג הראוי. ְושׁוֹ ֵתהוְּ ,ו ַא ַחר ָכּ מוֹ ֵזג כּוֹס ְר ִבי ִעיְ ,וגוֹ ֵמר ָע ָליו ֶאת ַה ַה ֵלּל,
ומחזיק את הכוס בידו בשעת הברכה, ְואוֹ ֵמר ָע ָליו ִבְּר ַכּת ַה ִשּׁירְ ,ו ִהיא " ְי ַה ְללוּ יי ֱאֵ הינוּ ָכּל
וכשמסיים את הברכה מברך "בורא ַמ ֲע ֶשׂיְ ,"...ו ֵאינוֹ טוֹ ֵעם ַא ַחר ָכְּ כּלוּם ָכּל ַה ַלּ ְי ָלה ,חוּץ ִמן
פרי הגפן" ושותהו )ראה ברכות ז,יד-טו(. ַה ַמּ ִיםְ .ו ֵישׁ לוֹ ִל ְמזֹג כּוֹס ֲח ִמי ִשׁי ְולוֹ ַמר ָע ָליו ַה ֵלּל ַה ָגּדוֹל,
ֵישׁ לוֹ – מותר לוַ .ה ֵלּל ַה ָגּדוֹל – פרק ְוהוּא ֵמ"הוֹדוּ ַליי ִכּי טוֹב" )תהילים קלו,א( ַעד " ַעל ַנ ֲהרוֹת ָבּ ֶבל"
קלו בתהילים ,שיש בו הודאה לה' וגם )שם קלז,א(ְ ,וכוֹס ֶזה ֵאינוֹ חוֹ ָבה ְכּמוֹ ַא ְר ָבּ ָעה כּוֹסוֹתְ .ו ֵישׁ לוֹ
נזכרות בו יציאת מצרים והמכות ,והוא ִל ְגמֹר ֶאת ַה ַה ֵלּל ְבּ ָכל ָמקוֹם ֶשׁ ִיְּר ֶצהַ ,אף ַעל ִפּי ֶשׁ ֵאינוֹ ְמקוֹם
נאמר "בנפש שבעה וכרס מלאה" )תעניות
ְסעוּ ָדה.
א,טז(.
יא ָמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ וכו' – שלושה סוגי אכילת צלי
צלי הם (1 :שה הצלוי כולו – אסור יא ָמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ֶל ֱא ֹכל ָצ ִלי ְבּ ֵלי ֵלי ְפּ ָס ִחים – אוֹ ְכ ִליןָ .מקוֹם
בכל מקום; (2שה צלוי כולו באחד
משלושת התנאים הנזכרים בהלכה זו ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ֶשֹּׁלא ֶל ֱאכֹל – ֵאין אוֹ ְכ ִליןְ ,גּ ֵז ָרה ֶשׁ ָמּא יֹא ְמרוְּ :בּ ַשׂר
)מחותך ,מחוסר אבר או שנשלק בו ַה ֶפּ ַסח הוּא .וּ ְב ָכל ָמקוֹם ָאסוּר ֶל ֱא ֹכל ֶשׂה ָצלוּי ֻכּלּוֹ ְכּ ֶא ָחד
אבר( – אכילתו תלויה במנהג )ראה פה"מ ְבּ ַל ִיל ֶזהִ ,מ ְפּ ֵני ֶשׁ ִנְּר ֶאה ְכּאוֹ ֵכל ָק ָד ִשׁים ַבּחוּץְ .ו ִאם ָה ָיה
פסחים ד,ד(; (3נתחי בשר צלוי ,בין בשר ְמ ֻח ָתּ ,אוֹ ֶשׁ ִח ֵסּר ִמ ֶמּנּוּ ֵא ֶבר ,אוֹ ָשׁ ַלק בּוֹ ֵא ֶבר ְוהוּא ְמ ֻח ָבּר –
בקר בין בשר צאן – אין אכילתם תלויה
במנהג ,ומותר לאכלם בכל מקום )ק'(, ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָתּר ְבּ ָמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ.
ולכן גם מגישים לשולחן הסדר נתחי
מי שאין לו
צלי )לעיל א(.
יב ִמי ֶשׁ ֵאין לוֹ ַי ִין ְבּ ֵלי ֵלי ַה ֶפּ ַסח – ְמ ַק ֵדּשׁ ַעל ַה ַפּתְ ,כּ ֶדֶר
יב ְכּ ֶדֶרֶ שׁעוֹ ֶשׂה ַבּ ַשּׁ ָבּת – בליל שבת
ֶשׁעוֹ ֶשׂה ַבּ ַשּׁ ָבּתְ ,ועוֹ ֶשׂה ָכּל ַה ְדּ ָבִרים ַעל ַה ֵסּ ֶדר ַה ֶזּהִ .מי ֶשׁ ֵאין
מותר לקדש על הפת )ראה שבת כט,ט(. לוֹ ָי ָרק ֶא ָלּא ָמרוֹר ִבּ ְל ַבד – ַבּ ְתּ ִח ָלּה ְמ ָבֵרַ על ַה ָמּרוֹר ְשׁ ֵתּי
ְבָּרכוֹת' ,בּוֵֹרא ְפִּרי ָה ֲא ָד ָמה' ְו' ַעל ֲא ִכי ַלת ָמרוֹר'ְ ,ואוֹ ֵכל,
יג ַמ ָצּה ְמ ֻשׁ ֶמּ ֶרת – משעת קצירה )ראה וּ ְכ ֶשׁגּוֹ ֵמר ַה ַה ָגּ ָדה – ְמ ָבֵרַ על ַה ַמּ ָצּה ְואוֹ ְכ ָלהְּ ,וחוֹ ֵזר ְואוֹ ֵכל
לעיל ה,ט(. ִמן ַה ָמּרוֹר ְבּא ְבָּר ָכה.
יג ִמי ֶשׁ ֵאין לוֹ ַמ ָצּה ְמ ֻשׁ ֶמֶּרת ֶא ָלּא ַכּ ַזּ ִית – ְכּ ֶשׁגּוֹ ֵמר ְסעוּ ָדתוֹ
ִמ ַמּ ָצּה ֶשׁ ֵאי ָנהּ ְמ ֻשׁ ֶמֶּרתְ ,מ ָבֵרַ ' על ֲא ִכי ַלת ַמ ָצּה'ְ ,ואוֹ ֵכל
אוֹתוֹ ַכּ ַזּ ִיתְ ,ו ֵאינוֹ טוֹ ֵעם ַא ֲחָריו ְכּלוּם.
שינה במהלך הסעודה
יד ִמי ֶשׁ ָיּ ַשׁן ְבּתוַֹ ה ְסּעוּ ָדה ְו ֵה ִקיץ – ֵאינוֹ חוֹ ֵזר ְואוֹ ֵכלְ .בּ ֵני יד ִנְר ְדּמוּ – ישנו שינה עמוקה.
ִנ ְת ַנ ְמ ְנמוּ – מתנמנם הוא "מי שאינו
לא ער ולא נרדם בשינה" )קריית שמע ֲחבוָּרה ֶשׁ ָיּ ְשׁנוּ ִמ ְק ָצ ָתן ְבּתוַֹ ה ְסּעוּ ָדה – חוֹ ְזִרין ְואוֹ ְכ ִלין.
ִנְר ְדּמוּ ֻכּ ָלּן ְו ֵנעוֹרוּ – א יֹא ְכלוִּ .נ ְת ַנ ְמ ְנמוּ ֻכּ ָלּן – יֹא ְכלוּ.
ב,יב( שהוא "ששומע מי שמדבר ועונה
לקורא לו" )פה"מ פסחים י,ח( ,אך אינו
מסוגל להשיב על שאלה המצריכה ריכוז של המחשבה ,אך אם יזכירו לו את התשובה ,ייזכר בה )בבלי מגילה יח,ב(.
