Page 798 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 798

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות חמץ ומצה ‪ ‬נוסח ההגדה‬                                                          ‫‪756‬‬

‫] ֹנ ַסח ַה ַה ָּג ָדה[*‬  ‫נוסח ההגדה‬                                                             ‫נוסח ההגדה* – הכותרת אינה בכה"י‪.‬‬
                                                                                                 ‫מספור חלקי ההגדה אינו בדפוסים‪,‬‬
‫נֹ ַסח ַה ַה ָגּ ָדה ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ָבּהּ ִי ְשָׂר ֵאל ִבּ ְז ַמן ַה ָגּלוּת‪ָ ,‬כּ‪ ‬הוּא‪:‬‬                      ‫ונוסף כאן כדי להקל על ההפניה‪ִ .‬בּ ְז ַמן‬
                            ‫ַמ ְת ִחיל ַעל כּוֹס ֵשׁ ִני‪ְ ,‬ואוֹ ֵמר‪:‬‬                                 ‫ַה ָגּלוּת – וכן בארץ ישראל כשאין קרבן‬

‫א* ִבּ ְב ִהילוּ ָי ָצאנוּ ִמ ִמּ ְצַר ִים‪ָ .‬הא ַל ְח ָמא ַע ְנ ָיא ַדּ ֲא ַכלוּ‬                                                      ‫פסח‪.‬‬

‫ֲא ָב ָה ַת ָנא ִדּ ְנ ַפקוּ ֵמ ַאְר ָעא ְדּ ִמ ְצַר ִים‪ָ .‬כּל ִדּ ְכ ִפין ֵיי ֵתי ְו ֵייכוּל‪ְ ,‬ו ָכל‬  ‫א ִבּ ְב ִהילוּ וכו' – תרגום‪ :‬בחיפזון‬
‫ִדּ ְצִרי‪ְ ‬ל ַפ ַסּח ֵיי ֵתי ִוי ַפ ַסּח‪ַ .‬שׁ ָתּא ָה ָכא‪ַ ,‬ל ָשּׁ ָנה ַה ָבּ ָאה ְבּ ַאְר ָעא‬
                                                                                                 ‫יצאנו ממצרים‪ .‬הנה הלחם העני שאכלו‬
       ‫ְדּ ִי ְשָׂר ֵאל‪ַ .‬שׁ ָתּא ָה ָדא ַע ְב ֵדי‪ְ ,‬ל ַשׁ ָתּא ְדּ ָא ְת ָיא ְבּ ֵני חוֵֹרי‪.‬‬
                                                                                                 ‫אבותינו שיצאו מארץ מצרים‪ .‬כל הר ֵעב‪,‬‬
‫ב ַמה ִנּ ְשׁ ַתּ ָנּה ַה ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּה ִמ ָכּל ַה ֵלּילוֹת‪ֶ ,‬שׁ ְבּ ָכל ַה ֵלּילוֹת‬
                                                                                                 ‫יבוא ויאכל ]אתנו[‪ ,‬וכל הצריך ]למאכל[‬
‫ֵאין ָאנוּ ְמ ַט ְבּ ִלין ֲא ִפלּוּ ַפּ ַעם ַא ַחת ְו ַה ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּה ְשׁ ֵתּי ְפּ ָע ִמים‪,‬‬
‫ֶשׁ ְבּ ָכל ַה ֵלּילוֹת ָאנוּ אוֹ ְכ ִלים ָח ֵמץ וּ ַמ ָצּה ְו ַה ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּה ֻכּלּוֹ‬                  ‫הפסח‪ ,‬יבוא ויפסח )משום שבגלות אין‬
‫ַמ ָצּה‪ֶ ,‬שׁ ְבּ ָכל ַה ֵלּילוֹת ָאנוּ אוֹ ְכ ִלים ְשׁ ָאר ְיָרקוֹת ְו ַה ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּה‬
‫ְמרוִֹרים‪ֶ ,‬שׁ ְבּ ָכל ַה ֵלּילוֹת ָאנוּ אוֹ ְכ ִלים ֵבּין יוֹ ְשׁ ִבין ֵבּין ְמ ֻס ִבּין‬                    ‫קרבן המצריך התמנות מראש(‪ .‬השנה‬

                              ‫ְו ַה ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּה ֻכּ ָלּנוּ ְמ ֻס ִבּין?‬                         ‫כאן ]בגולה[‪ ,‬לשנה הבאה – בארץ‬

‫ג ֲע ָב ִדים ָה ִיינוּ ְל ַפְרעֹה ְבּ ִמ ְצַר ִים‪ַ ,‬ויּוֹ ִצי ֵאנוּ יי ֱא‪ֵ ‬הינוּ ִמ ָשּׁם‬               ‫ישראל‪ .‬השנה כאן – עבדים‪ .‬לשנה‬

‫ְבּ ָיד ֲח ָז ָקה וּ ִב ְזרוֹ ַע ְנטוּ ָיה‪ְ .‬ו ִאלּוּ ‪‬א הוֹ ִציא ַה ָקּדוֹשׁ ָבּרוּ‪ ‬הוּא‬                                      ‫הבאה – בני חורין‪.‬‬
‫ֶאת ֲאבוֹ ֵתינוּ ִמ ִמּ ְצַר ִים‪ֲ ,‬ע ַד ִין ָאנוּ וּ ָב ֵנינוּ וּ ְב ֵני ָבּ ֵנינוּ ְמ ֻשׁ ְע ָבּ ִדים‬
‫ָה ִיינוּ ְל ַפְרעֹה ְבּ ִמ ְצַר ִים‪ַ .‬ו ֲא ִפלּוּ ֻכּ ָלּנוּ ֲח ָכ ִמים‪ֻ ,‬כּ ָלּנוּ ְנבוֹ ִנים‪,‬‬            ‫ב ַמה ִנּ ְשׁ ַתּ ָנּה וכו' – אלו השאלות‪.‬‬
‫ֻכּ ָלּנוּ יוֹ ְד ִעים ֶאת ַהתּוָֹרה – ִמ ְצָוה ָע ֵלינוּ ְל ַס ֵפּר ִבּי ִצי ַאת‬
                                                                                                 ‫ותשובתן‪" :‬עבדים היינו" )להלן ג(‪,‬‬
    ‫ִמ ְצַר ִים‪ְ .‬ו ָכל ַה ַמּ ֲאִרי‪ִ ‬בּי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים – ֲהֵרי ֶזה ְמ ֻשׁ ָבּח‪.‬‬
                                                                                                 ‫והיציאה לחירות היא המיוחד בלילה‬
‫ד ַמ ֲע ֶשׂה ְבִּר ִבּי ֱא ִלי ֶע ֶזר ְוִר ִבּי ְיהוֹ ֻשׁ ַע ְוִר ִבּי ֶא ְל ָע ָזר ֶבּן ֲע ַזְר ָיה‬
                                                                                                                                ‫הזה‪.‬‬
‫ְוִר ִבּי ֲע ִקי ָבה ְוִר ִבּי ַטְרפוֹן ֶשׁ ָהיוּ ְמ ֻס ִבּין ִבּ ְב ֵני ְבַּרק ְו ָהיוּ ְמ ַס ְפִּרין‬
‫ִבּי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים ָכּל אוֹתוֹ ַה ַלּ ְי ָלה‪ַ ,‬עד ֶשׁ ָבּאוּ ַתּ ְל ִמי ֵדי ֶהן ְו ָא ְמרוּ‬

          ‫ָל ֶהן 'ַרבּוֹ ֵתינוּ‪ִ ,‬ה ִגּי ַע ְז ַמן ְקִר ַיּת ְשׁ ַמע ֶשׁ ַלּ ַשּׁ ֲחִרית'‪.‬‬

‫ה ָא ַמר ָל ֶהם ִר ִבּי ֶא ְל ָע ָזר ֶבּן ֲע ַזְר ָיה‪ֲ :‬הֵרי ֲא ִני ְכּ ֶבן ִשׁ ְב ִעים‬

‫ָשׁ ָנה ְו‪‬א ָז ִכי ִתי ֶשׁ ֵתּ ָא ֵמר ְי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים ַבּ ֵלּילוֹת‪ַ ,‬עד ֶשׁ ְדָּר ָשׁהּ‬
‫ֶבּן זוֹ ָמא‪ֶ ,‬שׁ ֶנּ ֱא ַמר‪ְ " :‬ל ַמ ַען ִתּ ְזכֹּר ֶאת יוֹם ֵצא ְת‪ֵ ‬מ ֶאֶרץ ִמ ְצַר ִים‬
‫ֹכּל ְי ֵמי ַח ֶיּי‪) "‬דברים טז‪,‬ג(‪ְ " :‬י ֵמי ַח ֶיּי‪ַ – "‬ה ָיּ ִמים; "כֹּל ְי ֵמי‬
‫ַח ֶיּי‪ַ – "‬ה ֵלּילוֹת‪ַ .‬ו ֲח ָכ ִמים אוֹ ְמִרים‪ְ " :‬י ֵמי ַח ֶיּי‪ָ – "‬העוֹ ָלם‬

         ‫ַה ֶזּה; " ָכּל ְי ֵמי ַח ֶיּי‪ְ – "‬ל ָה ִביא ֶאת ְימוֹת ַה ָמּ ִשׁי ַח‪.‬‬

‫ו ָבּרוּ‪ַ ‬ה ָמּקוֹם ֶשׁ ָנּ ַתן תּוָֹרה ְל ִי ְשָׂר ֵאל ַעמּוֹ‪ָ ,‬בּרוּ‪ ‬הוּא‪ְ .‬כּ ֶנ ֶגד‬

‫ַאְר ָבּ ָעה ָבּ ִנים ִדּ ְבָּרה תּוָֹרה‪ֶ :‬א ָחד ָח ָכם‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ָר ָשׁע‪ְ ,‬ו ֶא ָחד‬
                          ‫ָתּם‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ֶשׁ ֵאינוֹ יוֹ ֵד ַע ִל ְשׁאֹל‪.‬‬

‫ז ָח ָכם – ַמה הוּא אוֹ ֵמר? " ָמה ָה ֵעדֹת ְו ַה ֻח ִקּים ְו ַה ִמּ ְשׁ ָפּ ִטים‬
   793   794   795   796   797   798   799   800   801   802   803