Page 792 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 792
ספר זמנים הלכות חמץ ומצה פרק ז 750
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִבי ִעי ז
סיפור יציאת מצרים וזכירתה
סיפור יציאת מצרים אְ 1כּ ָמה ֶשׁ ֶנּ ֱא ַמר – בשבת .ומצוה
אִ 1מ ְצַות ֲע ֵשׂה ֶשׁ ַלּתּוָֹרה ְל ַס ֵפּר ְבּ ִנ ִסּים ְו ִנ ְפ ָלאוֹת ֶשׁ ַנּ ֲעשׂוּ לקדש את השבת באמירה ,שהיא
הקידוש )שבת כט,א( .ו"זכור" פירושו
ַל ֲאבוֹ ֵתינוּ ְבּ ִמ ְצַר ִים ְבּ ֵליל ֲח ִמ ָשּׁה ָע ָשׂר ְבּ ִני ָסןֶ ,שׁ ֶנּ ֱא ַמרָ " :זכוֹר
ֶאת ַהיּוֹם ַה ֶזּה ֲא ֶשׁר ְי ָצא ֶתם ִמ ִמּ ְצ ַר ִים" )שמות יג,ג(ְ ,כּ ָמה ֶשׁ ֶנּ ֱא ַמר: להזכיר.
" ָזכוֹר ֶאת יוֹם ַה ַשּׁ ָבּת ְל ַק ְדּשׁוֹ" )שם כ,ז( .וּ ִמ ַנּ ִין ֶשׁ ְבּ ֵליל ֲח ִמ ָשּׁה
ָע ָשׂר? ַתּ ְלמוּד לוֹ ַמרְ" :ו ִה ַגּ ְד ָתּ ְל ִב ְנַ בּיּוֹם ַההוּא ֵלאמֹר ַבּ ֲעבוּר אְ 2ו ָכל ַה ַמּ ֲאִריַ בּ ְדּ ָבִרים – "כפי צחות
ֶזה" )שם יג,ח( – ְבּ ָשׁ ָעה ֶשׁ ֵיּשׁ ַמ ָצּה וּ ָמרוֹר ֻמ ָנּ ִחים ְל ָפ ֶני. לשון המספר ,וכל מה שיוסיף בדיבור
ובתיאור המצב בהגדלת מה שעשו
אְ 2ו ַאף ַעל ִפּי ֶשׁ ֵאין לוֹ ֵבּןֲ ,א ִפלּוּ ֲח ָכ ִמים ְגּדוֹ ִלים ַח ָיּ ִבין והעוול שעשו לנו המצרים והיאך נפרע
לנו ה' מהם ,ובהודאה לו יתעלה על כל
ְל ַס ֵפּר ִבּי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִיםְ .ו ָכל ַה ַמּ ֲאִריַ בּ ְדּ ָבִרים ֶשׁ ֵאְרעוּ ְו ֶשׁ ָהיוּ
– ֲהֵרי ֶזה ְמ ֻשׁ ָבּח. החסד אשר גמלנו" )סה"מ עשה קנז(.
ב ִמ ְצָוה ְלהוֹ ִדי ַע ַל ָבּ ִנים ַו ֲא ִפלּוּ א ָשׁ ֲאלוֶּ ,שׁ ֶנּ ֱא ַמרְ" :ו ִה ַגּ ְד ָתּ גְ 2ק ָליוֹת – גרעינים קלויים .עוֹ ְקִרים
ְל ִב ְנ) "שם(ְ .ל ִפי ַדּ ְעתּוֹ ֶשׁ ַלּ ֵבּן ָא ִביו ְמ ַל ְמּדוֵֹ .כּי ַצד? ִאם ָה ָיה ַה ֻשּׁ ְל ָחן – מזיזים את השולחן מלפניהם
ָק ָטן אוֹ ִט ֵפּשׁ – אוֹ ֵמר לוֹ ' ְבּ ִניֻ ,כּ ָלּנוּ ָה ִיינוּ ֲע ָב ִדים ְכּמוֹ ִשׁ ְפ ָחה קודם שיאכלו ,כדי להדגיש את סיפור
זוֹ' אוֹ ' ְכּמוֹ ֶע ֶבד ֶזה' ' ְבּ ִמ ְצַר ִים ,וּ ַב ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּה ָפּ ָדה אוֹ ָתנוּ ההגדה קודם לאכילה .בזמנם כל סועד
ַה ָקּדוֹשׁ ָבּרוּ הוּאְ ,ו ָי ָצאנוּ ְל ֵחרוּת'ְ .ו ִאם ָה ָיה ַה ֵבּן ָגּדוֹל ְו ָח ָכם הסב על מצעים והמאכל הונח לפניהם
– מוֹ ִדיעוֹ ַמה ֶשּׁ ֵאַרע ָלנוּ ְבּ ִמ ְצַר ִים ְו ִנ ִסּים ֶשׁ ַנּ ֲעשׂוּ ָלנוּ ַעל ְי ֵדי על שולחן קטן שניתן לסלקו בקלות,
כפי שהיום מסלקים את קערת ההגשה.
מֹ ׁ ֶשה ַר ֵבּנוְּ ,ל ִפי ַדּ ְעתּוֹ ֶשׁ ַלּ ֵבּן. ְוחוֹ ְט ִפין ַמ ָצּה ֶזה ִמ ַיּד ֶזה – ובכך מראים
שמחבבים את המצוהִ .א ְשׁתּוֹ שׁוֹ ַא ְלתּוֹ
גְ 1ו ָצִריַ ל ֲעשׂוֹת ִשׁנּוּי ַבּ ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּהְ ,כּ ֵדי ֶשׁ ִיְּראוּ ַה ָבּ ִנים, – שהאישה חייבת בהגדה כמו האיש.
ְו ִי ְשׁ ֲאלוּ ְויֹא ְמרוּ ' ַמה ִנּ ְשׁ ַתּ ָנּה ַה ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּה ִמ ָכּל ַה ֵלּילוֹת?'ַ ,עד ד ֶתַּרח – אבי אברהםְ .ל ִיחוּדוֹ – שה'
ֶשׁ ָיּ ִשׁיב ָל ֶהםְ ,ויֹא ַמר ָל ֶהם ' ָכְּ ו ָכֵ אַרעְ ,ו ָכְ ו ָכָ ה ָיה'.
יחיד מיוחד ,ואין זולתו )ראה יסודי התורה
גְ 2ו ֵכי ַצד ְמ ַשׁ ֶנּה? ְמ ַח ֵלּק ָל ֶהם ְק ָליוֹת ֶו ֱאגוֹ ִזיםְ ,ועוֹ ְקִרים א,ז(.
ַה ֻשּׁ ְל ָחן ִמ ִלּ ְפ ֵני ֶהן קֹ ֶדם ֶשׁיֹּא ְכלוְּ ,וחוֹ ְט ִפין ַמ ָצּה ֶזה ִמ ַיּד ֶזה,
ְו ַכיּוֹ ֵצא ַבּ ְדּ ָבִרים ָה ֵאלּוֵּ .אין לוֹ ֵבּן – ִא ְשׁתּוֹ שׁוֹ ַא ְלתּוֹ; ֵאין לוֹ
ִא ָשּׁה – שׁוֹ ֲא ִלין ֶזה ֶאת ֶזה ' ַמה ִנּ ְשׁ ַתּ ָנּה ַה ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּה'ַ ,ו ֲא ִפלּוּ
ָהיוּ ֻכּ ָלּן ֲח ָכ ִמיםָ .ה ָיה ְל ַבדּוֹ – שׁוֹ ֵאל ְל ַע ְצמוֹ ' ַמה ִנּ ְשׁ ַתּ ָנּה
ַה ַלּ ְי ָלה ַה ֶזּה'.
ד ְו ָצִריְ ל ַה ְת ִחיל ִבּ ְגנוּת וּ ְל ַס ֵיּם ְבּ ֶשׁ ַבחֵ .כּי ַצד? ַמ ְת ִחיל
וּ ְמ ַס ֵפּר ֶשׁ ַבּ ְתּ ִח ָלּה ָהיוּ ֲאבוֹ ֵתינוִּ ,בּי ֵמי ֶתַּרח וּ ִמ ְלּ ָפ ָניו ,כּוֹ ְפִרין,
ְוטוֹ ִעין ַא ֲחֵרי ַה ֶה ֶבל ְורוֹ ְד ִפין ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה ,וּ ְמ ַס ֵיּם ְבּ ַדת ָה ֱא ֶמת
ֶשׁ ֵקְּר ָבנוּ ַה ָקּדוֹשׁ ָבּרוּ הוּא ָלהְּ ,ו ִה ְב ִדּי ָלנוּ ִמן ַהתּוֹ ִעים ְו ֵקְר ָבנוּ
ְל ִיחוּדוְֹ .ו ֵכן ַמ ְת ִחיל וּמוֹ ִדי ַע ֶשׁ ֲע ָב ִדים ָה ִיינוּ ְל ַפְרעֹה ְבּ ִמ ְצַר ִים,
ְו ָכל ָהָר ָעה ֶשׁ ְגּ ָמלוּנוּ ,וּ ְמ ַס ֵיּם ְבּ ִנ ִסּים ְו ִנ ְפ ָלאוֹת ֶשׁ ַנּ ֲעשׂוּ ָלנוּ
