Page 790 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 790
ספר זמנים הלכות חמץ ומצה פרק ו 748
חומרי המצה ואפייתה ד ֵמ ֲח ֵמ ֶשׁת ַה ִמּי ִנין – לפירוטן ראה
ד ֵאין ָא ָדם יוֹ ֵצא ְי ֵדי חוֹ ַבת ֲא ִכי ַלת ַמ ָצּה ֶא ָלּא ִאם ֵכּן ֲא ָכ ָלהּ לעיל ה,א .וראה שם לעניין אורז ודוחן
וקטניות.
ֵמ ֶא ָחד ֵמ ֲח ֵמ ֶשׁת ַה ִמּי ִניןֶ ,שׁ ֶנּ ֱא ַמרְ]" :ו[א ֵי ָא ֵכל ָח ֵמץ" )שם
יג,ג(ְ ,ו ֶנ ֱא ַמרֹ " :תּא ְכלוּ ַמצֹּת" )שם יב,יח(ְ :דּ ָב ִרים ַה ָבּ ִאים ִלי ֵדי הִ 1ע ַסּת ַה ְכּ ָל ִבים – עיסה שנילושה
ִחמּוּץ – ִאם ֲא ָכ ָלן ַמ ָצּהָ ,י ָצא ָבּ ֶהן ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ; ֲא ָבל ְשׁ ָאר
ַה ְדּ ָבִריםְ ,כּגוֹן ֹאֶרז ְודֹ ַחן ְו ִק ְט ִניּוֹת – ֵאין ָבּ ֶהן ַמ ָצּהְ ,ל ִפי ֶשׁ ֵאין במורסן )קליפות החיטה( ,שהיא ראויה
לכלבים ולבעלי חיים אחרים )פה"מ חלה
ָבּ ֶהן ָח ֵמץ. א,ח(ִ .בּ ְז ַמן ֶשׁ ָהרוֹ ִעים אוֹ ְכ ִלין ִמ ֶמּ ָנּה –
חשב עליה לאכילת בני אדם ולאכילת
הָ 1העוֹ ֶשׂה ִע ָסּה ִמן ַה ִח ִטּים וּ ִמן ָה ֹאֶרז – ִאם ֵישׁ ָבּהּ ַט ַעם בעלי חיים )שם(ֶ .שׁ ֵאין זוֹ ְמ ֻשׁ ֶמּ ֶרת ְל ֵשׁם
ַמ ָצּה – השימור צריך להיות לשם מצה,
ָדּ ָגן ,יוֹ ֵצא ָבּהּ ְי ֵדי חוֹ ָבתוִֹ .ע ַסּת ַה ְכּ ָל ִביםִ :בּ ְז ַמן ֶשׁ ָהרוֹ ִעים אף על פי שאינו חייב להיות לשם מצת
אוֹ ְכ ִלין ִמ ֶמּ ָנּה – יוֹ ֵצא ָבּהּ ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ; ֵאין ָהרוֹ ִעים אוֹ ְכ ִלין
מצוה )לעיל ה,ט; להלן ט(.
ִמ ֶמּ ָנּה – ֵאינוֹ יוֹ ֵצא ָבּהֶּ ,שׁ ֵאין זוֹ ְמ ֻשׁ ֶמֶּרת ְל ֵשׁם ַמ ָצּה.
הֵ 2אין ָל ִשׁין אוֹ ָתהּ ְבּ ַי ִין אוֹ ֶשׁ ֶמן אוֹ
הַ 2מ ָצּה ֶשׁ ָלּ ָשׁהּ ְבּ ֵמי ֵפּרוֹת – יוֹ ֵצא ָבּהּ ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ ַבּ ֶפּ ַסח;
ְדּ ַבשׁ אוֹ ָח ָלב – והיא הנקראת 'מצה
ֲא ָבל ֵאין ָל ִשׁין אוֹ ָתהּ ְבּ ַי ִין אוֹ ֶשׁ ֶמן אוֹ ְדּ ַבשׁ אוֹ ָח ָלבִ ,משּׁוּם עשירה'ֻ .מ ְר ָסן – הפסולת היוצאת
" ֶל ֶחם עֹ ִני" )דברים טז,ג(ְ ,כּמוֹ ֶשׁ ֵבּ ַא ְרנוּ )לעיל ה,כ(ְ ,ו ִאם ָלשׁ ְו ָא ַכל בניפוי הקמח ,שמקורה בקליפות גרגרי
– א ָי ָצא ְי ֵדי חוֹ ָבתוְֹ .ו ֵאין יוֹ ְצ ִאין א ְבּ ַפת ֻמְר ָסן ְוא ְבּ ַפת החיטים .המורסן הוא הפסולת הגסה
ֻס ִבּיןֲ ,א ָבל ָלשׁ הוּא ֶאת ַה ֶקּ ַמח ַבּ ֻסּ ִבּין ֶשׁלּוֹ וּ ְב ֻמְר ָסנוֹ ְועוֹ ֵשׂהוּ היוצאת בתחילת הניפוי ,והסובין הוא
ַפּת ְויוֹ ֵצא ָבּהּ ְי ֵדי חוֹ ָבתוְֹ .ו ֵכן ַפּת סֹ ֶלת ְנ ִק ָיּה ְבּיוֹ ֵתר – ֲהֵרי זוֹ שאר הפסולת )פה"מ :שבת ז,ד; פסחים ב,ז(.
ֻמ ֶתֶּרתְ ,ויוֹ ֵצא ָבּהּ ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ ַבּ ֶפּ ַסחְ ,ו ֵאין אוֹ ְמִרין ָבּהֵּ :אין ֶזה
ִא ְל ָפס – מחבת )פה"מ :כלים ב,ה; טבולו
" ֶל ֶחם ֹע ִני".
יום ג,ג(ְ .ויוֹ ְצ ִאין ְבּ ָר ִקיק ַה ָשּׁרוּי – במצה
ו ֶא ָחד ַמ ָצּה ֶשׁ ֶנּ ֱא ָפת ַבּ ַתּנּוּר אוֹ ָבּ ִא ְל ָפסֵ ,בּין ֶשׁ ִה ְד ִבּיק ַה ָבּ ֵצק השרויה במים עבור חולה )להלן י(ִ .נמּוֹ ַח
– נמסֵ .אין ָבּהּ ַט ַעם ַפּת – פת בטעם
ָבּ ִא ְל ָפס ְו ַא ַחר ָכִּ הְר ִתּי ַחֵ ,בּין ֶשׁ ִהְר ִתּי ַח ְו ַא ַחר ָכִּ ה ְד ִבּיק,
ֲא ִפלּוּ ֲא ָפ ָיהּ ַבּ ַקְּר ַקע – ֲהֵרי ֶזה יוֹ ֵצא ָבּהּ ְי ֵדי חוֹ ָבתוְֹ .ו ֵכן טבעי ורגיל.
ִאם א ֶנ ֱא ָפת ֲא ִפ ָיּה ְגּמוָּרה – יוֹ ְצ ִאין ָבּהְּ ,והוּא ֶשֹּׁלא ִי ְהיוּ
חוּ ִטין ֶשׁ ְלּ ָב ֵצק ִנ ְמ ָשׁ ִכין ִמ ֶמּ ָנּה ְבּ ֵעת ֶשׁפּוְֹר ָסהְּ .ויוֹ ְצ ִאין ְבָּר ִקיק ז ַבּ ֲא ִכי ַלת ַמ ָצּה ֶשׁ ִהיא ֲאסוָּרה לוֹ –
ַה ָשּׁרוּיְ ,והוּא ֶשֹּׁלא ִנמּוֹ ַחֲ .א ָבל ַמ ָצּה ֶשׁ ִבּ ְשּׁ ָלהּ – ֵאינוֹ יוֹ ֵצא
מפני שהיא מצוה הבאה בעברה )פה"מ
ָבּהּ ְי ֵדי חוֹ ָבתוֶֹ ,שׁ ֲהֵרי ֵאין ָבּהּ ַט ַעם ַה ַפּת. נדרים ב,ב(ֶ .ט ֶבל – יבול שלא הופרשו
ממנו תרומות ומעשרות .מילה ארמית
מצה האסורה שפירשו אותה בלשון נוטריקון
כמורכבת משתי מילים' ,טב לא' ,כלומר
ז ֵאין ָא ָדם יוֹ ֵצא ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ ַבּ ֲא ִכי ַלת ַמ ָצּה ֶשׁ ִהיא ֲאסוָּרה לוֹ, 'לא טוב' )פה"מ ברכות ז,א(ַ .מ ֲע ֵשׂר ִראשׁוֹן
ֶשֹּׁלא ִנ ְטּ ָלה ְתּרוּ ָמתוֹ – מעשר ראשון ניתן
ְכּגוֹן ֶשׁ ֲא ָכ ָלהּ ֶט ֶבל אוֹ ַמ ֲע ֵשׂר ִראשׁוֹן ֶשֹּׁלא ִנ ְטּ ָלה ְתּרוּ ָמתוֹ ,אוֹ ללוי ,והוא מפריש ממנו לכהן תרומת
ֶשׁ ְגּ ָז ָלהֶּ .זה ַה ְכּ ָללָ :כּל ֶשׁ ְמּ ָבְר ִכין ָע ָליו ִבְּר ַכּת ַה ָמּזוֹן – יוֹ ֵצא מעשר .וכאן מדובר בשלא הופרשה
בּוֹ ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ; ְו ָכל ֶשׁ ֵאין ְמ ָבְר ִכין ָע ָליו ִבְּר ַכּת ַה ָמּזוֹן – ֵאינוֹ ממנו תרומת מעשרֶ .שׁ ֵאין ְמ ָבְר ִכין ָע ָליו
ִבְּר ַכּת ַה ָמּזוֹן – כיוון שאכל דבר אסור,
יוֹ ֵצא בּוֹ ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ. בין בזדון בין בשוגג ,בין מן התורה בין
ח ַה ֹכּ ֲה ִנים יוֹ ְצ ִאין ַבּ ַח ָלּה וּ ַב ְתּרוּ ָמהַ ,אף ַעל ִפּי ֶשׁ ִהיא מדבריהם )ראה ברכות א,יט-כ(.
ַמ ָצּה ֶשׁ ֵאי ָנהּ ְראוּ ָיה ְל ָכל ָא ָדםְ .ו ֵכן יוֹ ְצ ִאין ְבּ ַמ ָצּה ח ַח ָלּה – החלק המופרש מן העיסה
וניתן לכהןְ .תּרוּ ָמה – תרומה גדולה.
ההפרשה הראשונה מן היבול ,הניתנת
לכהן )תרומות ג,א-ב; ו,א( .והחלה והתרומה,
שהן קודש ,נאכלות רק לכהנים.
