Page 20 - משנה תורה ספר המדע
P. 20
פתח דבר – בשערי החיים פרק א" :משנה תורה" יח
העולה מסיום ספר "מורה הנבוכים" ,המבוסס על רעיון כיצד יחשוב ישראל .משמעותה של ההכרעה בין דעות
נשגב במקרא )ירמיה ט,כב-כג(: החלוקות בדין ובמעשה ומבטאות גישות השקפתיות
מנוגדות זו לזו היא קביעת עדיפות להשקפה מסוימת
כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל בחיים .המשפט התלמודי המפורסם" ,אלו ואלו
הגבור בגבורתו ,אל יתהלל עשיר בעשרו .כי אם דברי אלהים חיים" ,אינו מסתיים באמירה זו בלבד
בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' אלא בהכרעה הברורה" :והלכה כבית הלל" )בבלי
ֹעשה חסד משפט וצדקה בארץ ,כי באלה חפצתי עירובין יג,ב( .כלומר ,אלו ואלו מציגים נקודות מבט
נכונות של החיים ,אך יש להכריע לטובת החשובה
נאם ה'. שבהן .הבנה זו היא המעניקה להלכה משמעות של
השקפה .אם נדע את ההלכה כולה על כל היבטיה,
והרמב"ם מפרש אותם על אתר .וזה לשונו: נוכל להבין את המארג ההשקפתי שהתורה ומוסריה
רוצה לומר ,מטרתי שיהא מכם חסד וצדקה ומשפט מנסים לטעת בנו.
בארץ ,שהמטרה להידמות בהן ושיהיו אלה
הליכותינו .נמצא כי התכלית אשר הזכיר בפסוק זה במכלול השלם של ציוויי התורה ,באים לידי הכרעה
היא ,שהוא ביאר כי שלמות האדם אשר בה יתפאר כל היבטי החיים .באמרנו "השלם" ,כוונתנו ל"תורה
באמת ,היא מי שהגיע להשגתו יתעלה כפי יכולתו, שבעל פה כולה" .לכל דין יש פנים אחרות המשתקפות
וידע השגחתו על ברואיו בהמצאתם והנהגתם היאך בו ,והאדם צריך לא רק לשנן את ההלכות ,לא רק
היא ,והיו הליכות אותו האדם אחר אותה ההשגה, לקיימן או לשאוף לקיימן ,ולא רק להבינן ,אלא
מתכוון בהן תמיד ,חסד צדקה ומשפט – להתדמות להכיר בהן ולחיות אותן .תביעה זו טומנת בחוּבה
מאמץ של לימוד ,של תיאום הדינים ושל העמקה
במעשיו יתעלה. גדולה במסקנותיהם .מבחינה זאת ,ספר "משנה תורה"
אינו רק חיבור הלכתי" ,לידע ביאור האסור והמותר
זו מטרת כל התורה כולה .מתחילים בספר המדע )"השכל וכיוצא בהם משאר המצוות" )הלכות יסודי התורה ד,יג(,
וידוע אותי"( ומסיימים בספר שופטים ,בהנהגה )"עושה אלא חיבור הכולל גם עניינים של השקפה ,לא רק
עקב שיבוץ דברי הגות ומוסר בו ,אלא בעיקר משום
חסד משפט וצדקה בארץ"(. שההלכה היא היא ביטוין של ההשקפה והדעה ,והקשר
האמיץ שבין ההלכה לבין ההגות יש בו כדי לסנן
יתרון המהדורה והנחיה ללומד
השקפות של הבל ורעות רוח.
כפי שנפרט להלן ,יצאו לאור בדורנו כמה מהדורות
מדויקות חשובות ששמו להן למטרה להביא לפני הלומד נמצא שיש תשובה לשאלה המנקרת בלומד שיש בו
את דברי רבנו במדויק ,ככתבם וכלשונם ,בצירוף שינויי דעת לשאול 'למה כל איש ואישה צריכים ללמוד את
הנוסחאות ושאר הוספות מועילות סביב לדברי רבנו. עבודת הקרבנות ,הרי לא כל אדם כהן ,ובוודאי לא
אולם דווקא מתוך ריבוי שינויי הנוסחאות וחיבורי כל אדם כהן גדול' .התשובה הפשוטה היא שאם לא
המפרשים שנדפסו במהדורות אלו ,מתקשה הלומד נלמד ,איך יתממש החלום? איך נבנה בית מקדש?
לרוץ בתורתו ולשננה בקריאה שוטפת ,ואף נמנעת והתשובה המתחדדת כאן היא גדולה יותר :כל אלו
ממנו ראיית דבריו בכללותם וסקירת נושאים שלמים מן מלמדים אותנו איך לחשוב כיהודים .אם אין האדם
יודע מה עושים בבית המקדש ובבית דין ,חסר לו דבר
החיבור במבט אחד.
מה גדול וחשוב.
יתרונו של החיבור במהדורה המדויקת שלפנינו ,שאין
בה פירוט של כל חילופי הנוסח ושאר הוספות ,הוא "משנה תורה" ו"מורה הנבוכים"
בעצם הנגישות בה גם לעיון ראשון ,בידיעה שלמה
שאין צורך לבדוק אם אלו דברי הרמב"ם ,בבחינת " ֵני ֵתי מבחינת קשר בל ינתק זה של הלכות והליכות ,במקום
ספר ונחזי" .עיון מעמיק יותר בנוסחאות כתבי היד שמסתיים "משנה תורה" ,מתחיל "מורה הנבוכים",
או בפירושים אחרים ,הלוא הוא מצוי ואפשרי על ידי ספר ההגות שכתב הרמב"ם ,ובמקום שמסתיים "מורה
המהדורות האחרות .יתרון נוסף של מהדורה זו הוא במתן
אפשרות ללומד להתרכז בדברי הרמב"ם ולא בפירושיהם הנבוכים" ,מתחיל "משנה תורה".
של אחרים. שני הספרים הם שני מבטים לאותו דבר .גם הספר הפותח
והספר המסיים את "משנה תורה" תואם את המסר הגדול
נוסף על כך ,במהדורה זו יכול הלומד ל"רוץ" על פני
הפרק ואף לסקור פרקים שלמים במבט אחד ,לעמוד
על מבנה ההלכות ,היקפן וסדרן ,ולחרוז הלכה להלכה