Page 29 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 29
פתח דבר | פתחו שערים | כג בסוגריים ,כיוון שמדובר במונח טכני שאין לו מקבילה
טובה בלשוננו21.
חלשה יותר ,המדריכה את הדעת לכיוון מסוים אך
לא באופן נחרץ .את הראשונה תרגמנו "הוכחה" ,ואת הכרעות נוספות שקיבלנו בתרגום:
השנייה "ראיה". תרגמנו את המילה "אללה" לעתים "ה'" ולעתים
"האל" ,בהתאם להקשר ,דתי־תורני ,כגון בעת עיסוק
את המילה "שבהיה" ,similarty ,תרגמנו "דֹומּות" ולא
"דמיון" ,כדי לבדל בין הוראה זו לבין "דמיון" במובן בפסוקי המקרא ,או פילוסופי.
של ,imaginationשגם הוא מונח יסודי בחיבור. את המילה הטעונה "אעתקאד" ,שהרמב"ם מגדיר
היטב בחיבורו (א,נ) ,ועניינה שכנוע פנימי בדבר מוגדר
תרגמנו את החיבור מן הנוסח הערבי שבמהדורת מונק־ היטב ,תרגמנו בדרך כלל " ַה ֲאמנה" .מצאנו כי השימוש
יואל בסיוע תרגומו של אבן תיבון ותרגומו לאנגלית על בשורש יד"ע אינו מתאים פעמים רבות ,משום שידיעה
ידי פינס .ביררנו את הלשון בסיוע מילונים ערביים22, חלה רק על ידיעות אמיתיות ,ואילו "אעתקאד" יכולה
וגם השווינו מונחים רבים במורה הנבוכים למקביליהם
בתוך החיבור ובחיבוריו האחרים של הרמב"ם23. לציין גם טענה שקרית (ראו א,נ בהרחבות).
הגהנו את הנוסח הערבי תוך עיון בכתבי יד ,כאמור
בפרק הקודם ,ואת נוסח התרגום בהשוואה לתרגומים זוג מונחים יסודי בחיבור הוא "ט'אהר" (נראה לעין)
החדשים .הגהנו את התרגום כמה פעמים כדי ללטש לעומת "באטן" (פנימי) .ט'אהר הוא הצד החיצוני של
את לשונו עד כמה שאפשר ,ומצד שני עשינו מאמץ הכתובים ,והמתרגמים תרגמוהו בדרך כלל "פשט" .גם
להקפיד על דיוק מרבי ,לשוני ופילוסופי .יבואו על אנו לא נמנענו מתרגום זה ,אך נקטנו בכל מקום שיכולנו
הברכה המגיהים החכמים המחוכמים ,שחלקם עברו את הלשון "חיצוניות" או "נגלה" ,כדי להדגיש את
על כל הנוסח וחלקם רק על חלקו :הרב ד"ר יוחאי ההבדל בינו לבין "באטן" ,שתרגמנוהו "תוך" ,והוא
מקבילי ,אלי שעובי ,שניר הראל ,ד"ר יחיאל קארה
וד"ר דורון יעקב .תודה גם לד"ר אריה צורף וד"ר הרובד הפנימי ,האמיתי יותר ,של הכתובים.
ירון סרי .וזאת למודעי שלא כל הצעותיהם התקבלו,
והאחריות לתרגום מוטלת כולה על כותב שורות אלה. הרמב"ם מבחין בין "ברהאן" ,שהיא הוכחה חזקה
(בדרך כלל :דמונסטרטיבית) ,ו"דלאלה" ,שהיא ראיה
ג .מאפייני הנוסח במהדורתנו ותועלותיו
נוסף על זה ,מספרנו את הפסקאות בכל פרק כדי נתנו את דעתנו גם לצורך בכלים ,הן חזותיים הן
לאפשר הפניה קלה ומהירה בתוך החיבור .כך למשל תוכניים ,ללוות את הקריאה הרהוטה ולסייע להבנה
חלק ג ,פרק נד ,פסקה ראשונה ,מסומנת ג,נד .1כך יודע
הקורא שמדובר בתחילת הפרק .וראוי לציין שההפניות טובה של החיבור .ואלו הם:
לפסקאות בשני החלקים האחרים של החיבור ,שעדיין
לא יצאו לאור ,נעשו לפי שעה על פי חלוקת הפסקאות מספור הפרקים וחלוקת הפסקאות
הרמב"ם לא ציין את פרקי הספר ,והסתפק בכתיבת
במהדורת שוורץ ,אף על פי שאין בה מספור. המילה "פצל" ,בערבית 'פרק' ,כלומר כאן מתחיל
פרק חדש ,ותו לא .מספור הפרקים במהדורה שלפנינו
מספרנו גם את משמעויותיו של מונח מסוים וכדומה כמספור הפרקים במהדורה המקובלת של אבן תיבון.
באות עילית בגופן הדסה (ראו למשל א,א ,)1ומספרנו סדר
נימוקים וטענות בתוך פסקה (כגון הקדמות ,פתיחה ,)16כדי כל פרק מחולק לפסקאות קצרות .בכתבי היד אין
חלוקה אחידה של הפסקאות ,והטקסט בא בהם כמעט
שיוכל הקורא להבחין בין הטענות. בלא הפסקות (החלוקה במהדורת שוורץ ומהדורת
קאפח נעשתה לפי שיקול דעתם) .חילקנו את הפסקאות
סימון מילות המקור לפי יחידות תוכן ,משום שביקשנו להקל על הקורא
הדגשנו מילים בעברית או בארמית המשובצות בנוסח מבחינה חזותית ,כגון ברישום כל אחת ממשמעויותיו
הערבי של החיבור .עלה בידנו לעשות זאת בצורה
מדויקת ביותר ,יותר ממה שעשו קודמינו .ציון התיבות של מונח מסוים בשורה חדשה.
