Page 18 - השמיטה לאור המקורות - הלכות שמיטה ויובל
P. 18
16
עיונים במקרא
מתוך העיון במקראות ניווכח שדיני השמיטה כוללים ארבעה ציוויים עיקריים:
א .שביתת הארץ – שתשבות הארץ מעבודת השדה.
ב .השמטת היבול – להפקיר כל תנובת השדה והאילנות באותה שנה.
ג .קדושת הפירות – לנהוג קדושה בפירות וביבול.
ד .שמיטת כספים – לוותר בסוף השמיטה על החזר כספים המגיעים לך בעקבות הלוואות.
נבדוק כיצד ציוויים אלו משתקפים במקורות:
א -שביתת הארץ •
•
“ושבתה הארץ שבת לה’”. •
“ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה’ שדך לא תזרע”. •
“שנת שבתון יהיה לארץ”.
“בחריש ובקציר תשבות”.
ב -השמטת היבול •
•
“את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור”.
“והשביעית תשמטנה ונטשתה”.
ג -קדושת הפירות •
•
“והייתה שבת הארץ לכם לאכלה”.
“תהיה כל תבואתה לאכול” (לאכילה בלבד! ולא לסחורה ,ולא להפסד).
ד -שמיטת כספים
• “וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו ,לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי
קרא שמיטה לה’ “.
• “ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך”.
ארבעה ציוויים עיקריים אלו נחלקים לנושאי משנה,
הבאים לידי ביטוי בלשון הרמב”ם ב”מנין המצוות”,
בפתיחה להלכות שמיטה ויובל.
הרמב”ם מונה את הציוויים הבאים:
