Page 828 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 828
ספר זמנים הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ו-ז 786
טז ְו ֵכן אֹ ָכ ִלין וּ ַמ ְשׁ ִקין ֶשׁתּוֹ ִלין ַבּ ֻסּ ָכּה ְכּ ֵדי ְל ָנאוֹ ָתהּ – ָאסוּר טז ְל ִה ְס ַתּ ֵפּק – להשתמש .בּוֹ ֵדל –
ְל ִה ְס ַתּ ֵפּק ֵמ ֶהן ָכּל ְשׁמוֹ ָנה; ְו ִאם ִה ְת ָנה ֲע ֵלי ֶהן ְבּ ָשׁ ָעה ֶשׁ ְתּ ָל ָין, פורש ,שאומר שבכניסת היום לא יוקצו
ְו ָא ַמר ' ֵאי ִני בּוֹ ֵדל ֵמ ֶהן ָכּל ֵבּין ַה ְשּׁ ָמשׁוֹת' – ֲהֵרי ֶזה ִמ ְס ַתּ ֵפּק
ֵמ ֶהן ְבּ ָכל ֵעת ֶשׁ ִיְּר ֶצהֶ ,שׁ ֲהֵרי א ִה ְק ָצה אוֹ ָתןְ ,וא ָח ָלה למצוה ,וממילא הם מותרים גם לשאר
הזמןְ .וא ֶנ ְח ְשׁבוּ ְכּמוֹ ָתהּ – מפני שלא
ֲע ֵלי ֶהן ְק ֻד ַשּׁת ַה ֻסּ ָכּהְ ,וא ֶנ ְח ְשׁבוּ ְכּמוֹ ָתהּ.
הקצה אותן לה.
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִבי ִעי ז
ארבעת המינים ונטילתם
ארבעת המינים א ֲחִריּוֹת – ענפי הדקלַ .שְׁר ִביט – מקל
א ' ַכּפֹּת ְתּ ָמ ִרים' ָה ֲאמוּ ִרים ַבּתּוֹ ָרה )ויקרא כג,מ( ֵהן ֲח ִריּוֹת ארוך.
ֶשׁ ְלּ ֶד ֶקל ְכּ ֶשׁ ִיּ ְצ ְמחוּ קֹ ֶדם ֶשׁ ִיּ ְת ָפְּרדוּ ֶה ָע ִלין ְל ָכאן וּ ְל ָכאןֶ ,א ָלּא ב חוֹ ִפין ֶאת ֵעצוֹ – מכסין את גבעולו.
ְכּ ֶשׁ ִיּ ְה ֶיה ְכּמוֹ ַשְׁר ִביטְ ,והוּא ַה ִנּ ְקָרא 'לוּ ָלב'. ְבּ ִג ְבעוֹל ֶא ָחד – שיוצאים שלושה עלים
ממקום צמיחה אחד בגבעול ,והוא
ב ' ְפִּרי ֵעץ ָה ָדר' ָה ָאמוּר ַבּתּוָֹרה )שם( הוּא ֶא ְתרוֹג; ַו' ֲע ַנף
ה'גבעול' בלשון רבנו.
ֵעץ ָעבֹת' ָה ָאמוּר ַבּתּוָֹרה )שם( הוּא ַה ֲה ַדס ֶשׁ ָע ָליו חוֹ ִפין ֶאת
ֵעצוְֹ ,כּגוֹן ֶשׁ ִיּ ְהיוּ ְשׁל ָשׁה ָע ִלין אוֹ ָי ֵתר ַעל ֵכּן ְבּ ִג ְבעוֹל ֶא ָחד. ג ָמשׁוּ – ארוך .וּ ִפיו – שפת העלה.
ֲא ָבל ִאם ָהיוּ ְשׁ ֵני ֶה ָע ִלין ְבּ ָשֶׁוה ֶזה ְכּ ֶנ ֶגד ֶזה ְו ֶה ָע ֶלה ַה ְשּׁ ִלי ִשׁי
ד ַמ ָסּר – מסור ,שהוא משונן ויש
ְל ַמ ְע ָלה ֵמ ֶהן – ֵאין ֶזה ' ָעבוֹת'ֶ ,א ָלּא ִנ ְקָרא ' ֲה ַדס שׁוֹ ֶטה'.
בו פגימות כפגימות שבמגל הגדול.
ג ' ַעְר ֵבי ָנ ַחל' ָה ֲאמוּרוֹת ַבּתּוָֹרה )שם( ֵאי ָנן ָכּל ָדּ ָבר ַה ָגּ ֵדל ַעל ַצ ְפ ָצ ָפה – העץ נקרא בימינו צפצפת
הפרת ) ,(Populus euphraticaשהוא
ַה ַנּ ַחלֶ ,א ָלּא ִמין ָידוּ ַע הוּא ַה ִנּ ְקָרא ' ַעְר ֵבי ַנ ַחל'ָ :ע ֶלה ֶשׁלּוֹ ממשפחת הערבתיים .עליו הצעירים של
ָמשׁוּ ,וּ ִפיו ָח ָלקְ ,ו ָק ֶנה ֶשׁלּוֹ ָאדֹםְ ,ו ֶזה הוּא ַה ִנּ ְקָרא ' ֲעָר ָבה'. עץ זה מאורכים ודומים לערבה ,ואילו
ְורֹב ִמין ֶזה ָגּ ֵדל ַעל ַה ְנּ ָח ִליםְ ,ל ָכֶ נ ֱא ַמר ' ַעְר ֵבי ָנ ַחל'; ַו ֲא ִפלּוּ עליו הבוגרים רחבים או בצורת מעוין.
ִמ ִפּי ַה ְשּׁמוּ ָעה – כפי ששמעו איש מפי
ָה ָיה ָגּ ֵדל ַבּ ִמּ ְד ָבּר אוֹ ֶבּ ָהִרים – ָכּ ֵשׁר. רבו במסורת שבעל פה כיצד להבין את
ד ְו ֵישׁ ִמין ַא ֵחר דּוֹ ֶמה ָל ֲעָר ָבהֶ ,א ָלּא ֶשׁ ָע ֶלה ֶשׁלּוֹ ָע ֹגל ,וּ ִפיו פסוקי המקרא )ק'(.
דּוֹ ֶמה ְל ַמ ָסּרְ ,ו ָק ֶנה ֶשׁלּוֹ ֵאינוֹ ָאדֹםְ ,ו ֶזה הוּא ַה ִנּ ְקָרא ' ַצ ְפ ָצ ָפה', ה וּ ְמ ַע ְכּ ִבין ֶזה ֶאת ֶזה – קיום המצוה
ְו ִהיא ְפּסוּ ָלהְ .ו ֵישׁ ָשׁם ִמין ֲעָר ָבה ֶשׁ ֵאין ִפּי ֶה ָע ֶלה ֶשׁ ָלּהּ ָח ָלק,
ְו ֵאינוֹ ְכּ ַמ ָסּרֶ ,א ָלּא ֵישׁ בּוֹ ְתּ ָל ִמים ְק ַט ִנּים ַעד ְמ ֹאד ְכּמוֹ ִפּי ַמ ָגּל אינו יכול להיעשות מבלעדי אחד המינים.
ָק ָטןְ ,ו ֶזה ָכּ ֵשׁרְ .ו ָכל ַה ְדּ ָבִרים ָה ֵאלּוּ – ִמ ִפּי ַה ְשּׁמוּ ָעה ִמ ֹמּ ׁ ֶשה
ַר ֵבּנוּ ִנ ְת ָפְּרשׁוּ.
נטילת לולב
ה ַאְר ָבּ ָעה ִמי ִנין ֵאלּוּ – ִמ ְצָוה ַא ַחת ֵהן ,וּ ְמ ַע ְכּ ִבין ֶזה ֶאת ֶזה,
ְו ֻכ ָלּן ִנ ְקָר ִאין ' ִמ ְצַות לוּ ָלב'ְ ,ו ֵאין פּוֹ ֲח ִתין ֵמ ֶהן ְו ֵאין מוֹ ִסי ִפין
ֲע ֵלי ֶהןְ ,ו ִאם א ִנ ְמ ָצא ֶא ָחד ֵמ ֶהן – ֵאין ְמ ִבי ִאין ַתּ ְח ָתּיו ִמין
ַא ֵחר ַהדּוֹ ֶמה לוֹ.

