Page 833 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 833
ספר זמנים הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח 791
ב ָעְר ָלה – בשלוש שנותיו הראשונות ִבּ ְשׁ ַעת ַה ַסּ ָכּ ָנה לוּ ָלב ַה ָיּ ֵבשׁ ָכּ ֵשׁרֲ ,א ָבל א ְשׁ ָאר ַה ִמּי ִנין.
של אילן המאכל ,פירותיו אסורים
באכילה ובהנאה )מאכלות אסורות י,ט(. ב ֶא ְתרוֹג ֶשׁ ְלּ ָעְר ָלה ְו ֶשׁ ִלּ ְתרוּ ָמה ְט ֵמ ָאה ְו ֶשׁ ְלּ ֶט ֶבל – ָפּסוּל;
ֶשׁ ִלּ ְד ַמאי – ָכּ ֵשׁרֶ ,שׁ ֶא ְפ ָשׁר ֶשׁ ַיּ ְפ ִקיר ְנ ָכ ָסיו ְו ִי ְה ֶיה ָע ִניֶ ,שׁ ֻמּ ָתּר ְתּרוּ ָמה ְט ֵמ ָאה – שנטמאה ,שהיא חייבת
שרפה )תרומות ב,יד(ֶ .ט ֶבל – פירות שלא
הפרישו מהן תרומות ומעשרות ,שהם לוֹ ֶל ֱאכֹל ְדּ ַמאיֶ .א ְתרוֹג ֶשׁ ִלּ ְתרוּ ָמה ְטהוָֹרה ְו ֶשׁ ְלּ ַמ ֲע ֵשׂר ֵשׁ ִני
ִבּירוּ ָשׁ ַ ִלם – א ִי ֹטּלֶ ,שׁ ָמּא ַי ְכ ִשׁירוֹ ַל ֻטּ ְמ ָאה; ְו ִאם ָנ ַטל – ָכּ ֵשׁר.
אסורים באכילה .מילה ארמית שפירשו
אותה בלשון נוטריקון כמורכבת משתי ג לוּ ָלב ֶשׁ ִנּ ְק ַטם רֹאשׁוֹ – ָפּסוּלִ .נ ְס ַדּק – ִאם ִנ ְתַר ֲחקוּ ְשׁ ֵני
מילים' ,טב לא' ,כלומר 'לא טוב' )פה"מ ְס ָד ָקיו ֶזה ִמ ֶזּה ַעד ֶשׁ ֵיּ ָראוּ ִכּ ְשׁ ַנ ִיםָ ,פּסוּלָ .ה ָיה ָע ֹקם ְל ָפ ָניו,
ברכות ז,א(ְ .דּ ַמאי – פירות שיש ספק אם
נתעשרו אם לאו )מעשר ט,א( .מילה ארמית ֶשׁ ֲהֵרי ִשׁ ְדרוֹ ְכּ ַגב ַבּ ַעל ֲחטֶֹרת – ָפּסוּלָ .ה ָיה ָע ֹקם ְל ַא ֲחָריו –
המורכבת משתי מילים' ,דא מאי' ,כלומר ָכּ ֵשׁרֶ ,שׁזּוֹ ִהיא ְבִּר ָיּתוֶֹ .נ ֱע ַקם ְל ֶא ָחד ִמ ְשּׁ ֵני ְצ ָד ָדיו – ָפּסוּל.
'זה – מהו' .יש להפריש מהם מספק ,ורק ִנ ְפְרדוּ ָע ָליו ֶזה ִמ ֶזּה ְוא ִנ ַדּ ְל ְדּלוּ ַכּ ֲע ֵלי ַה ֲחִריּוֹת – ָכּ ֵשׁרִ .נ ְפְרצוּ,
לעניים מותר לאכול מהם בלי להפריש
מהם תרומות ומעשרותְ .תּרוּ ָמה ְטהוָֹרה ְוהוּא ֶשׁ ִיּ ַדּ ְל ְדּלוּ ִמ ִשּׁ ְדרוֹ ֶשׁ ַלּלּוּ ָלב ַכּ ֲע ֵלי ַה ֲחִריּוֹת – ָפּסוּל.
– הנאכלת בטהרה על ידי הכהןַ .מ ֲע ֵשׂר ד ְבִּר ַיּת ָע ִלין ֶשׁ ַלּלּוּ ָלב ָכִּ היאְ :כּ ֶשׁ ֵהם ְגּ ֵד ִלין – ְגּ ֵד ִלין ְשׁ ַנ ִים
ֵשׁ ִני – המופרש ונאכל בירושלים בטהרה
על ידי בעליוַ .י ְכ ִשׁירוֹ ַל ֻטּ ְמ ָאה – יעשה ְשׁ ַנ ִים וּ ְדבוּ ִקין ִמ ַגּ ָבּןְ ,ו ַגב ָכּל ְשׁ ֵני ָע ִלין ַה ְדּבוּ ִקין הוּא ַה ִנּ ְקָרא
' ְתּיוֹ ֶמת'ֶ .נ ְח ְל ָקה ַה ְתּיוֹ ֶמת – ָפּסוּל; ָהיוּ ָע ָליו ַא ַחת ַא ַחת ִמ ְתּ ִח ַלּת מעשים שיכשירו את הפרי לקבל טומאה.
המאכל אינו יכול לקבל טומאה אם לא
נרטב באחד משבעה משקין )מים ,טל, ְבִּר ָיּתוֹ ְוא ָה ָיה ָל ֶהן ְתּיוֹ ֶמת – ָפּסוּל .א ָהיוּ ָע ָליו ֶזה ַעל ַגּב ֶזה
שמן ,יין ,חלב ,דם או דבש( ,וזה נקרא ְכּ ֶדֶרָ כּל ַהלּוּ ָל ִביןֶ ,א ָלּא ֶזה ַתּ ַחת ֶזהִ :אם רֹאשׁ ֶזה ַמ ִגּי ַע ְל ִע ַקּר
ֶשׁ ְלּ ַמ ְע ָלה ִמ ֶמּנּוֶּ ,שׁ ִנּ ְמ ָצא ָכּל ִשׁ ְדרוֹ ֶשׁ ַלּלּוּ ָלב ְמ ֻכ ֶסּה ְבּ ָע ָליו – ֶהכ ֵשר לטומאה )ראה טומאת אוכלין א,א-ב(.
וכאן האתרוג מוצמד ללולב הרטוב
לאחר שהוצא מן המים )ראה לעיל ז,כד(, ָכּ ֵשׁר; ְו ִאם ֵאין רֹאשׁוֹ ֶשׁ ָלּ ֶזה ַמ ִגּי ַע ְל ַצד ִע ָקּרוֹ ֶשׁ ָלּ ֶזה – ָפּסוּל.
והרי "אסור לטמא את התרומה של ארץ ישראל ,כשאר הקודשים ,ולא יביא אותה לידי טומאה" )תרומות יב,א(.
ג ִנ ְס ַדּק – שנסדקה שדרתו מתחת לעלה העליון ,אם נתרחקו שני סדקיו זה מזהַ .עד ֶשׁ ֵיּ ָראוּ ִכּ ְשׁ ַנ ִים – כמזלג בעל
שתי שינייםַ .בּ ַעל ֲח ֹט ֶרת – גיבנת ,והלולב נראה כאדם המתכופף כלפי בטנו מחמת זקנה )ר' מנוח(ָ .עקֹם ְל ַא ֲח ָריו – לצד
שדרתו )היינו שהשדרה בצדו הפנימי של הכיפוף( .ראה איור בתחתית העמודִ .נ ַדּ ְל ְדּלוּ – נתרפו כלפי מטה ,וכבר אינם
קרובים לשדרה .ראה איור בתחתית העמוד.
ד ְבִּר ַיּת – בריאת ,גדילת .וּ ְדבוּ ִקין ִמ ַגּ ָבּן – של העליםְ .תּיוֹ ֶמת – מלשון תאוםַ .מ ִגּי ַע ְל ִע ַקּר – כלומר ל'שורש' העלה
שלמעלה ממנו.
איורים מבארים
להלכה ג
נִפְרְצוּ – על פי פה"מ סוכה ג,א. מימין :לוּלָב ...עָקֹם לְפָנָיו .באמצע :לולב ישר.
משמאל :לוּלָב ...עָקֹם לְאַחֲרָיו .הלולב מימין פסול.
