Page 915 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 915
ספר זמנים הלכות קידוש החודש פרק יז 873
ג ֶשׁ ִאי ֶא ְפ ָשׁר ְלעוֹ ָלם ֶשׁ ֵיּ ָר ֶאה ַה ָיּ ֵר ַח ְבּ ָשֶׁוה אוֹ ָפּחוּת – ֵתּ ַדע ְבַּו ַדּאי ֶשׁ ִאי ֶא ְפ ָשׁר ְלעוֹ ָלם ֶשׁ ֵיּ ָר ֶאה
ַה ָיּ ֵר ַח ְבּאוֹתוֹ ַה ַלּ ְי ָלה ְבּ ָכל ֶאֶרץ ִי ְשָׂר ֵאלְ ,ו ֵאין ַא ָתּה ָצִרי
וכו' – משום שהירח החדש לא התרחק ֶח ְשׁבּוֹן ַא ֵחרְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ָהאֶֹרָ הִראשׁוֹן ָי ֵתר ַעל ָח ֵמשׁ ֶע ְשֵׂרה
דיו מן השמש ,ולכן הוא דק ביותר, ַמ ֲעלוֹת – ֵתּ ַדע ְבַּו ַדּאי ֶשׁ ַה ָיּ ֵר ַח ֵי ָר ֶאה ְבּ ָכל ֶאֶרץ ִי ְשָׂר ֵאלְ ,ו ֵאין
וקרבתו היתרה לאור השמש אינה ַא ָתּה ָצִריֶ ח ְשׁבּוֹן ַא ֵחרְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ָה ֹאֶרָ הִראשׁוֹן ִמ ֵתּ ַשׁע
מאפשרת לראות אותוְ .בַּו ַדּאי ֶשׁ ַה ָיּ ֵר ַח ַמ ֲעלוֹת ְו ַעד ֲח ֵמשׁ ֶע ְשֵׂרה – ִתּ ְצ ָטֵרִ ל ְדרֹׁש ְו ַל ֲח ֹקר ְבּ ֶח ְשׁבּוֹנוֹת
ֵי ָר ֶאה – המרחק הגדול מאפשר לראות
ָהְר ִא ָיּהַ ,עד ֶשׁ ֵתּ ַדע ִאם ֵי ָר ֶאה אוֹ א ֵי ָר ֶאה.
את הירח.
ד ַבּ ֶמּה ְדּ ָבִרים ֲאמוִּרים? ְבּ ֶשׁ ָה ָיה ְמקוֹם ַה ָיּ ֵר ַח ָה ֲא ִמ ִתּי
ד ַבּ ֶמּה ְדּ ָבִרים ֲאמוִּרים – האורך
ִמ ְתּ ִח ַלּת ַמ ַזּל ְגּ ִדי ַעד סוֹף ַמ ַזּל ְתּאוֹ ִמיםֲ .א ָבל ִאם ָה ָיה ְמקוֹם
הראשון נמדד לאורך קו המזלות )מסלול ַה ָיּ ֵר ַח ִמ ְתּ ִח ַלּת ַמ ַזּל ַסְר ָטן ַעד סוֹף ַמ ַזּל ֶק ֶשׁתְ ,ו ִי ְה ֶיה ָה ֹאֶר
השמש( .לעומת זאת ,הירח בתנועתו ָהִראשׁוֹן ֶע ֶשׂר ַמ ֲעלוֹת ְבּ ָשֶׁוה אוֹ ָפּחוּת – ֵתּ ַדע ֶשׁ ֵאין ַה ָיּ ֵר ַח
היומית לקראת השקיעה )להבדיל מן ִנְר ֶאה ְכּ ַלל ְבּאוֹתוֹ ַה ַלּ ְי ָלה ְבּ ָכל ֶאֶרץ ִי ְשָׂר ֵאלְ .ו ִאם ָה ָיה ָהאֶֹר
התנועה החודשית סביב כדור הארץ(, ָהִראשׁוֹן ָי ֵתר ַעל ַאְר ַבּע ְו ֶע ְשִׂרים ַמ ֲעלוֹת – ַו ַדּאי ֵי ָר ֶאה ְבּ ָכל
נע במקביל לקו המשווה השמימי ,ולא ְגּבוּל ִי ְשָׂר ֵאלְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ָה ֹאֶרָ הִראשׁוֹן ֵמ ֶע ֶשׂר ַמ ֲעלוֹת ַעד
בצמוד לגלגל המזלות ,ולפיכך גם אורך ַאְר ַבּע ְו ֶע ְשִׂרים – ִתּ ְצ ָטֵרִ ל ְדרֹׁש ְו ַל ֲחקֹר ְבּ ֶח ְשׁבּוֹנוֹת ָהְר ִא ָיּה,
זהה יכול לתאר בתקופות שונות זמנים
שונים עד לשקיעת הירחִ .מ ְתּ ִח ַלּת ַמ ַזּל ַעד ֶשׁ ֵתּ ַדע ִאם ֵי ָר ֶאה ִאם א ֵי ָר ֶאה.
ְגּ ִדי ַעד סוֹף ַמ ַזּל ְתּאוֹ ִמים – תקופת טבת
ותקופת ניסן ,כשהיום מתארך .בזמן זה, אורך שני ורוחב שני
קו ה ִמלקה נוטה בזווית גדולה מ58°-
מן האופק ,ולכן מסלול שקיעת הירח ה ְו ֵאלּוּ ֵהם ֶח ְשׁבּוֹנוֹת ָהְר ִא ָיּהִ :ה ְתבּוֹ ֵנן וְּר ֵאה ַה ָיּ ֵר ַח ְבּ ֵאי ֶזה
קצר יותר )ראה איורים בהקדמת הפרק ,וראה
הסבר לתזוזת קו ה ִמלקה בין העונות להלן יט,ד(. ַמ ָזּל הוּאִ .אם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל ָט ֶלה – ִתּ ְגַרע ִמן ָהאֶֹרָ הִראשׁוֹן
לעומת ַמ ַזּל ַסְר ָטן ַעד סוֹף ַמ ַזּל ֶק ֶשׁת – ִתּ ְשׁ ָעה ַו ֲח ִמ ִשּׁים ֲח ָל ִקיםְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל שׁוֹר – ִתּ ְגַרע ִמן
תקופת תמוז ותקופת תשרי .בזמן זה, ָה ֹאֶרַ מ ֲע ָלה ַא ַחתְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל ְתּאוֹ ִמים – ִתּ ְגַרע ִמן
זווית הנטייה של ה ִמלקה קטנה מ58°- ָה ֹאֶרְ שׁמוֹ ָנה ַו ֲח ִמ ִשּׁים ֲח ָל ִקיםְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל ַסְר ָטן –
מן האופק ,ולכן מסלול שקיעת הירח ִתּ ְגַרע ִמן ָהאֶֹרְ שׁ ַנ ִים ַו ֲח ִמ ִשּׁים ֲח ָל ִקיםְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל
ַאְר ֵיה – ִתּ ְגַרע ִמן ָה ֹאֶרְ שׁל ָשׁה ְו ַאְר ָבּ ִעים ֲח ָל ִקיםְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה
ארוך יותר. ְבּ ַמ ַזּל ְבּתוּ ָלה – ִתּ ְגַרע ִמן ָה ֹאֶרִ שׁ ְב ָעה וּ ְשׁל ִשׁים ֲח ָל ִקים.
ְו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל מֹא ְז ַנ ִים – ִתּ ְגַרע ִמן ָהאֶֹרַ אְר ָבּ ָעה וּ ְשׁל ִשׁים
ה עד עתה חישבנו את הזוויות ממרכז ֲח ָל ִקיםְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל ַע ְקָרב – ִתּ ְגַרע ִמן ָהאֶֹרַ אְר ָבּ ָעה
וּ ְשׁל ִשׁים ֲח ָל ִקיםְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל ֶק ֶשׁת – ִתּ ְגַרע ִמן ָה ֹאֶר
כדור הארץ .האורך השני והרוחב השני ִשׁ ָשּׁה וּ ְשׁל ִשׁים ֲח ָל ִקיםְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל ְגּ ִדיִ ,תּ ְגַרע ִמן ָהאֶֹר
הם תיקוני הזוויות של צפיית הירח כדי ַאְר ָבּ ָעה ְו ַאְר ָבּ ִעים ֲח ָל ִקיםְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל ְדּ ִלי – ִתּ ְגַרע ִמן
להתאימם לראיית הצופה הנמצא על ָה ֹאֶרְ שׁל ָשׁה ַו ֲח ִמ ִשּׁים ֲח ָל ִקיםְ .ו ִאם ִי ְה ֶיה ְבּ ַמ ַזּל ָדּ ִגים –
פני כדור הארץ .תיקון זה נקרא ִשׁנּוּי ִתּ ְגַרע ִמן ָה ֹאֶרְ שׁמוֹ ָנה ַו ֲח ִמ ִשּׁים ֲח ָל ִקיםְ .ו ַה ִנּ ְשׁ ָאר ִמן ָהאֶֹר,
ַא ַחר ֶשׁ ִתּ ְגַרע ִמ ֶמּנּוּ ֵאלּוּ ַה ֲח ָל ִקים – הוּא ַה ִנּ ְקָרא 'אֶֹרֵ שׁ ִני'.
ַה ַמְּר ֶאה .ראה איור.
β
צופה
α
מרכז כדור
הארץ
איור מבאר להלכה ה – תיקון ִשׁנּוּי הַמַּרְאֶה .באיור ניתן לראות שזווית הצפייה בירח משתנה ממרכז
כדור הארץ לצפייה על פני הכדור .חישובים אלו נעשים רק כלפי הירח .תיקוני שינויי המראה של
השמש זניחים למדי ,בגלל קוטנו של כדור הארץ לעומת השמש והמרחק העצום של השמש מן הארץ.
