Page 913 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 913

‫יז‬

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות קידוש החודש ‪ ‬פרק יז ‪871‬‬

                 ‫אפשרות ראיית הירח‪ :‬הקדמה לפרק יז‬

‫במהלך הלילה )עקב סיבוב כדור הארץ סביב צירו(‬            ‫בפרק זה באים לידי גמר חשבונות הראייה‪ ,‬וניתנת‬
‫ממזרח למערב‪ .‬כך למשל‪ ,‬באמצע החודש‪ ,‬יופיע‬               ‫תשובה לשאלה אם הירח החדש יכול להיראות )מבחינה‬
‫הירח המלא בתחילת הערב במזרח וינוע במשך הלילה‬           ‫אסטרונומית( בליל שלושים אם לאו‪ .‬וראוי לקרוא שוב‬
‫לכיוון מערב‪ .‬הופעתו של הירח נובעת מהתרחקותו מן‬         ‫את ההקדמות לפרק יא‪ .‬רבנו הרמב"ם מסביר את הסיבות‬
‫השמש‪ .‬בלילה הראשון‪ ,‬כשהירח מופיע כ‪ 20-‬דקות‬             ‫לתיקון החישוב ואת תוצאתו‪ ,‬אך לא את הדרך שמגיעים‬
‫לאחר שקיעת השמש‪ ,‬המרחק בינו לבין השמש קטן‪,‬‬
‫ולכן ייראה כקו דק וייעלם במערב )"ישקע"( לאחר‬                                          ‫בה לתוצאת תיקון זו‪.‬‬
‫זמן קצר‪ .‬מסלול שקיעת הירח יהיה במקביל לקו‬
‫המשווה השמימי )שבאופק ירושלים הוא קו דמיוני‬            ‫‪‬מסלולי השמש והירח לצופה מהארץ – אם נתעלם‬
‫בזווית של ‪ ,32°‬כמאויר בהקדמת פרק יא(‪ .‬הירח ייראה‬       ‫מתנועת הכוכבים במשך היום )ובכללם השמש והירח‪,‬‬
‫בליל שלושים שלאחר המולד רק אם הספיק להתרחק‬             ‫הנראים כנעים ממזרח למערב עקב תנועת כדור הארץ‬
‫מן השמש‪ .‬אם כן‪ ,‬המענה לשאלת ראיית הירח תלוי‬            ‫סביב צירו(‪ ,‬הרי שלאחר סיבוב יומי של כ‪ 24-‬שעות‪,‬‬
‫בעיקר בתשובה האם הירח רחוק מן השמש מרחק גדול‬           ‫מפת הכוכבים תיראה זהה ליום אתמול‪ ,‬מלבד מיקום‬
‫כדי שיהיה ניתן לראותו )דבר זה מחושב על מסלול‬           ‫השמש והירח )ככוכבי לכת(‪ :‬השמש תיראה במרחק‬
‫ה ִמלקה(‪ ,‬וכמה זמן יעבור עד שישקע )מחושב על‬            ‫כמעלה ממיקומה ביום שלפניו‪ ,‬והירח יראה במרחק‬
                                                       ‫כ‪ 12-‬מעלות ממיקומו אמש‪ .‬במשך השנה‪ ,‬השמש‬
             ‫מסלול המקביל לקו המשווה השמימי(‪.‬‬          ‫תיראה כמשלימה סיבוב על מסלול המזלות )ה ִמלקה(‪,‬‬
                                                       ‫והירח ייראה לעין הצופה מכדור הארץ כנע בכיפת‬
  ‫קו המשווה קו מקביל לקו‬                               ‫השמים קרוב למסלול השמש עד כדי סטייה של ‪.5°‬‬
‫השמימי המשווה השמימי‬                                   ‫כאמור בהקדמה לפרק יא‪ ,‬קיימים מספר מסלולים‪:‬‬
                                                       ‫א‪ .‬המסלול היומי שהשמש עוברת במשך היום‬
                                    ‫‪32°‬‬                ‫והמסלול שהירח עובר במשך היממה )במסלול המקביל‬
                                                       ‫לקו המשווה השמימי(‪ ,‬הנובע מסיבוב כדור הארץ‬
‫המילקה‬                                                 ‫סביב צירו‪ .‬ב‪ .‬המסלול שהשמש והירח מקיפים בו את‬
                                                       ‫כדור הארץ‪ :‬הירח – במשך חודש; והשמש – במשך‬
‫רוחרבאשון‬        ‫אורך ראשון‬                            ‫שנה‪ .‬מסלול השמש במשך השנה על כיפת השמים‪,‬‬
            ‫ירח‬                                        ‫ה ִמלקה‪ ,‬מסומן כקו העובר דרך קבוצות כוכבים ידועות‬
‫קו האופק‬             ‫השמש‬                              ‫)המזלות(‪ .‬הירח נראה נע על רקע קבוצות כוכבים אלו‪,‬‬
                   ‫השוקעת‬
                                                                ‫וסוטה ממסלול ה ִמלקה מעט‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬
      ‫איור מבאר‪ :‬צפיית הירח הראשון מארץ ישראל‪.‬‬
‫באיור ניתן לראות את שקיעת השמש בקו האופק המערבי‪.‬‬       ‫‪‬ירח ראש החודש – מיקום הירח והשמש נעשה‬
‫השמש נמצאת על מסלול ה ִמלקה )מסלול השמש השנתי(‪.‬‬        ‫על פי מיקום אורך )הזווית שהשלים במסלולו ממזרח‬
‫הירח במסלולו נמצא דרומית לקו ה ִמלקה‪ ,‬והוא עתיד‬        ‫למערב( ורוחב )ההבדל ממסלול המזלות‪ ,‬כלומר נטייתו‬
‫לשקוע במסלול המקביל לקו המשווה השמימי בזווית של‬        ‫לצפון או לדרום(‪ .‬רוחב השמש הוא תמיד ‪ ,0°‬מפני‬
‫‪) 32°‬מצד האופק זו זווית של ‪ ,58°‬שהרי ‪.(90°=32°+58°‬‬     ‫שהשמש נעה על מסלול ה ִמלקה )שהוא מישור הייחוס‬
‫מיקום הירח מצוין יחסית לקו ה ִמלקה על פי אורכו )על קו‬  ‫שלנו(‪ ,‬ורוחב הירח יכול להגיע עד כדי סטייה של ‪5°‬‬
‫ה ִמלקה( ועל פי רוחבו )גודל קטע האנך לקו ה ִמלקה(‪ .‬קו‬  ‫מן ה ִמלקה‪ .‬בזמן המולד האמתי‪ ,‬הירח והשמש נמצאים‬
‫המסלול המסומן )בנקודות( מן הירח אל האופק הוא מסלול‬     ‫בדיוק באותה זווית אורך על פני כדור השמים )היטל‬
‫השקיעה של הירח‪ ,‬והוא נקרא "קשת הראייה"‪ .‬הרוחב‬          ‫מיקום הירח על ה ִמלקה מתלכד עם השמש‪ .‬במילים‬
‫הראשון נשמר במהלך השקיעה מפני שכל הכוכבים )ובכללם‬      ‫אחרות‪ ,‬הירח נמצא בקרבה מרבית למלקה(‪ .‬במצב‬
                                                       ‫זה‪ ,‬הירח אינו נראה לחלוטין )ואם זווית הרוחב שלו‬
       ‫המזלות ב ִמלקה( "שוקעים" בכיוון קו המשווה‪.‬‬      ‫קרובה מאוד ל‪ ,0-‬מתרחש ליקוי חמה‪ ,‬מפני שהירח‬
                                                       ‫מסתיר את השמש באופן חלקי או מלא(‪ .‬הירח נע‬
                                                       ‫במסלולו סביב הארץ ומתקדם בכל יום כ‪ 12°-‬מזרחה‪.‬‬
                                                       ‫כלומר‪ ,‬בכל ערב‪ ,‬בשעה קבועה‪ ,‬ייראה הירח מתחיל‬
                                                       ‫את מסלולו מעט מזרחה מן היום שקדם לו‪ ,‬והוא נע‬
   908   909   910   911   912   913   914   915   916   917   918