Page 892 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 892
ספר זמנים הלכות קידוש החודש פרק יא 850
ו ְו ֵכן ְכּ ֶשׁ ִיְּר ֶאה ְבּ ֶדֶרִ מן ַה ְדָּר ִכים ֶח ְסרוֹן ְמ ַעט ֵמ ֶח ְשׁבּוֹן ו ֶח ְסרוֹן ְמ ַעט – אי דיוק מזערי,
ָהָראוּי ְלאוֹ ָתהּ ַה ֶדֶּרְ – בּ ַכָוּ ָנה ָע ִשׂינוּ ֶזהְ ,ל ִפי ֶשׁ ֵיּשׁ ְכּ ֶנ ְגדּוֹ שהוא פחות מן המספר האמתי הנובע
ִי ְתרוֹן ְבּ ֶדֶרַ א ֶחֶרתַ ,עד ֶשׁ ֵיּ ֵצא ַה ָדּ ָבר ַל ֲא ִמתּוֹ ִבּ ְדָר ִכים ְקרוֹ ִבים, מעיגול המספרים כלפי מטהְ .ל ִפי ֶשׁ ֵיּשׁ
ְבּא ֶח ְשׁבּוֹן ָארְֹ ,כּ ֵדי ֶשֹּׁלא ִי ָבּ ֵהל ָה ָא ָדם ֶשׁ ֵאינוֹ ָר ִגיל ִבּ ְד ָבִרים ְכּ ֶנ ְגדּוֹ ִי ְתרוֹן ְבּ ֶדֶרַ א ֶחֶרת – הוא מתאזן
בעקבות תוספת הנוצרת על ידי עיגול
ֵאלּוּ ְבּרֹב ַה ֶח ְשׁבּוֹנוֹת ֶשׁ ֵאין מוֹ ִעי ִלין ִבְּר ִא ַיּת ַה ָיּ ֵר ַח.
מספרים כלפי מעלה.
גלגל המזלות
ז ָה ִע ָקִּרים וכו' – עיקרי הדברים
ז ָה ִע ָקִּרים ֶשׁ ָצִּריָ א ָדם ֵלי ַדע אוֹ ָתם ְתּ ִח ָלּה ְל ָכל ֶח ְשׁבּוֹנוֹת
מבוארים במבוא לפרק זה .להלן נציין
ָה ִא ְצ ַט ְג ִנינוּתֵ ,בּין ְל ַדְר ֵכי ֶח ְשׁבּוֹן ָהְר ִא ָיּה ֵבּין ִל ְשׁ ָאר ְדּ ָבִרים, את המעלות וחלקיהן על פי הציונים
ֵאלּוּ ֵהםַ :ה ַגּ ְל ַגּל ֻמ ְח ָלק ִבּ ְשׁלשׁ ֵמאוֹת ְו ִשׁ ִשּׁים ַמ ֲעלוֹתָ ,כּל המקובלים .המעלה מצוינת בעיגול
ַמ ָזּל וּ ַמ ָזּל – ְשׁל ִשׁים ַמ ֲעלוֹתְ .ו ַה ַה ְת ָח ָלה – ִמ ְתּ ִח ַלּת ַמ ַזּל זעיר מימין למספר ,החלק מצוין בגרש
ָט ֶלהְ .ו ָכל ַמ ֲע ָלה וּ ַמ ֲע ָלה – ִשׁ ִשּׁים ֲח ָל ִקיםְ ,ו ָכל ֵח ֶלק ָו ֵח ֶלק מימין לו ,והשנייה מצוינת בגרשיים
– ִשׁ ִשּׁים ְשׁ ִניּוֹתְ ,ו ָכל ְשׁ ִנ ָיּה וּ ְשׁ ִנ ָיּה – ִשׁ ִשּׁים ְשׁ ִלי ִשׁיּוֹתְ .ו ֵכן מימין לו ,כגון :מעלה ועוד שני חלקים
ועוד שלוש שניות – "ֻ .1°2'3מ ְח ָלק –
ְתּ ַד ְק ֵדּק ַה ֶח ְשׁבּוֹן וּ ְת ַח ֵלּק ָכּל ְז ַמן ֶשׁ ִתְּר ֶצה. מחולקַ .מ ֲעלוֹת – המעלות יסייעו לנו
למיקום על גבי כדור הארץ ,למיקום
ח ְל ִפי ָכִ ,אם ֵי ֵצא ְלַ בּ ֶח ְשׁבּוֹן ֶשׁכּוֹ ָכב ְפּלוֹ ִני ְמקוֹמוֹ השמש או הירח בכדור השמים ולציון
מרחקים בין השמש והירח על ידי
ַבּ ַגּ ְל ַגּל ְבּ ִשׁ ְב ִעים ַמ ֲעלוֹת וּ ְשׁל ִשׁים ֲח ָל ִקים ְו ַאְר ָבּ ִעים ְשׁ ִניּוֹת שימוש באורך זוויתי ,הזווית שהם
– ֵתּ ַדע ֶשׁכּוֹ ָכב ֶזה הוּא ְבּ ַמ ַזּל ְתּאוֹ ִמיםַ ,בּ ֲח ִצי ַמ ֲע ַלת ַא ַחת נראים בה על גבי כדור השמים לצופה
ֶע ְשֵׂרה ִמ ַמּ ָזּל ֶזה; ְל ִפי ֶשׁ ַמּ ַזּל ָט ֶלה ְשׁל ִשׁים ַמ ֲעלוֹת וּ ַמ ַזּל
שׁוֹר ְשׁל ִשׁיםִ ,נ ְשׁ ַאר ֶע ֶשׂר ַמ ֲעלוֹת וּ ֶמ ֱח ָצה ִמ ַמּ ַזּל ְתּאוֹ ִמים, מכדור הארץ .ראה איור.
ְו ַאְר ָבּ ִעים ְשׁ ִניּוֹת ֵמ ֲח ִצי ַה ַמּ ֲע ָלה ָה ַא ֲחרוֹן.
איור מבאר להלכה ז – אורך זוויתי ר ו ד כ
ש
השמים
י
α מסלול השמש
א
מסלול הירח
מבט על המרחק הזוויתי מנקודת מבטו של מבט על המרחק הזוויתי )=האורך הזוויתי או האורך( על
הצופה בשמים .הירח והשמש נמצאים על אותו גבי כדור השמים במיקומם של שני כוכבים )בדגם שלפנינו
מסלול )מסלול השמש נקרא ה ִמלקה( .זווית αהיא הירח והשמש נעים במסלולים מעגליים סביב מרכז כדור
המרחק הזוויתי בין השמש )מיקום לאחר שקיעתה הארץ המסומן באות א( .המרחק הזוויתי בין השמש ובין
במערב( לבין הירח .מרחק זה קובע את האפשרות הירח )מיקום הירח כפי שהוא נראה על כדור השמים מסומן
באות י והיטל השמש מסומן באות ש( הוא הזווית ) αהאות
לראות את הירח.
היוונית אלפא(.
