Page 890 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות קידוש החודש ‪ ‬פרק יא‬ ‫‪848‬‬

‫הייתה שהירח נע במסלול מעגלי שמרכזו נע על גבי‬ ‫‪‬מהלך הפרקים – 'מבנה ההלכות' שבפתח חטיבת‬
‫מעגל המקיף את כדור הארץ )'שני מהלכים אמצעיים'‬ ‫הלכות זו )עמ' ‪ (810‬מספק מבט רחב וחשוב להבנת‬
‫של הירח(‪ .‬בפרק יד מתוארת הנחה זו‪ ,‬ומוצגים בה‬ ‫מהלך הפרקים הבאים‪ .‬מטרתנו לדעת אם ייראה הירח‬
‫התיקונים הנדרשים לחישוב מדויק של שעת הראייה‪ .‬עד‬ ‫בליל שלושים של החודש הקודם בשעת הראיה )‪20‬‬
‫כה חושבה שעת הראייה כשאורך היום והלילה זהים‪ ,‬ויש‬ ‫דקות לאחר שקיעת השמש(‪ .‬היראות הירח לאחר המולד‬
‫לבצע תיקוני חישוב לפי שעת השקיעה המשתנה במשך‬ ‫תלויה במרחק שבין הירח לבין השמש בזמן שקיעתה‪.‬‬
‫השנה‪ .‬בפרק טו מתוארים תיקונים להנחה בדבר מסלול‬ ‫לאחר מבוא קצר )פרק יא(‪ ,‬נחשב את מקומה של השמש‬
‫הירח‪ ,‬כאשר לקורא תוצג רק תוצאת החישובים הנדרשים‬ ‫)פרקים יב‪-‬יג(‪ ,‬את מקומו של הירח )פרקים יד‪-‬טז(‪,‬‬
‫לדעת את מקום הירח כפי שהוא נראה לעין הצופה מכדור‬ ‫ומתוך כך את המרחק ביניהם )פרק יז(‪ .‬שני הפרקים‬
‫הארץ‪ .‬עד כאן בהנחה שהמסלול השנתי של השמש‬ ‫האחרונים מתארים מרכיבים נוספים בראיית הירח‪ ,‬כגון‬
‫והמסלול החודשי של הירח על גבי כדור השמים הוא‬ ‫מקום הצפייה או אובך האוויר‪ ,‬ומתוך כך שילובו של‬
‫אותו מסלול‪ .‬המרחק בין השמש לבין הירח מחושב‬ ‫החשבון האסטרונומי עם ראיית הירח )פרק יח(‪ ,‬ולבסוף‬
‫אם כן על גבי ישר )'אורך' או 'אורך ראשון'(‪ .‬בפרק טז‬
‫נגלה שהמסלולים אינם מתלכדים‪ ,‬והם רחוקים זה מזה‬ ‫חישוב זווית הנטייה של הירח )פרק יט(‪.‬‬
‫עד כדי ‪ .5°‬מיקומו של הירח מורכב מהיטל על מסלול‬
‫השמש )האורך( ואנך למסלול השמש )'רוחב הירח'(‪.‬‬ ‫תיאור מפורט יותר של פרקים יב‪-‬יז‪:‬‬
‫בפרק יז‪ ,‬נסתייע בחישובים שנעשו בפרקים הקודמים‬
‫בדבר מיקום השמש והירח ונחשב האם אפשרי שהירח‬ ‫ההנחה הראשונית היא שהכוכבים‪ ,‬ובכללם השמש‪,‬‬
‫ייראה‪ .‬בפרק יז‪ ,‬נביא הקדמה שנבאר בה את הדברים‬ ‫נעים במסלולים מעגליים‪ .‬התצפיות המרובות הראו‬
‫שכדור הארץ אינו במרכז המעגל של השמש‪ .‬נוסף על‬
‫בהרחבה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬מרכז מעגל השמש משתנה בחלל בקצב אטי מאוד‬
‫)הקשור למושג 'הגובה' הנזכר בפרק יב(‪ .‬תנועת השמש‬
‫הערה‪ :‬הבנה מלאה של כל מהלכי השמש והירח מלאכה‬ ‫במעגלה )'מהלך השמש האמצעי'( עומדת במוקד הדיון‬
‫גדולה היא‪ ,‬כאן באו הדברים בתמצית המתבקשת מקוצר‬ ‫בפרק יב‪ .‬בפרק יג נחשב כיצד נראית השמש לצופה‬
‫מכדור הארץ בעת שקיעתה )'המקום האמתי'(‪ .‬מסלולו‬
‫המצע‪.‬‬ ‫של הירח מורכב יותר‪ .‬ההנחה היסודית של האסטרונומים‬

‫היררוחחב‬ ‫מסלול הירח‬
‫מסלול השמש‬

‫מזרח‬

‫אוהרמךילהיקרהח‬

‫מערב‬ ‫מערב‬

‫התמקדות על מקום השקיעה‬ ‫מסלולי השמש והירח על פני כדור השמים לצד‬
‫בהגדלה‪ ,‬מנקודת מבטו של הצופה‬ ‫מיקומי השמש והירח בשעת השקיעה‪ .‬המרחקים‬
‫בין מסלולי השמש לבין מסלולי הירח הוגדלו‬
‫תוך ציון אורך הירח ורוחבו‪.‬‬
‫לצורך ההמחשה‪.‬‬