Page 821 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 821
ספר זמנים הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ה 779
ֻט ְמ ָאהְ .ו ֵכן ִאם ִס ְכּ ָכהּ ְבּ ִשׁ ְב ֵרי ֵכּ ִליםוּ ְב ָליוֹ ֵתי ֶהן– ְפּסוּ ָלה;הוֹ ִאיל ֵכּ ִלים – חפצים או בגדים .וּ ְב ָליוֹ ֵתי ֶהן
– בגדים שבלו ונקרעו .כלי שנשבר
ובגד שנקרע בשיעור מסוים כבר אינם ְו ָהיוּ ְמ ַק ְבּ ִלין ֻט ְמ ָאהֶ ,שׁ ָמּא ְי ַס ֵכִּ בּ ְשׁ ָבִרים ֶשׁ ֲע ַד ִין א ָט ֲהרוּ.
מטמאים ,משום שכבר אינם בגדר כלי ג ִס ְכּ ָכהּ ְבּ ֹא ָכ ִלין – ְפּסוּ ָלהִ ,מ ְפּ ֵני ֶשׁ ֵהן ְמ ַק ְבּ ִלין ֻט ְמ ָאה .סוֹ ֵכי
או בגדִ .בּ ְשׁ ָבִרים ֶשׁ ֲע ַד ִין א ָט ֲהרוּ
– כלומר מחשש שיסכך בכלי טמא ְתּ ֵא ִנים וּ ָב ֶהן ְתּ ֵא ִניםַ ,פְּר ִכּי ִלין וּ ָב ֶהן ֲע ָנ ִביםַ ,מ ְכ ֵבּדוֹת וּ ָב ֶהן
שנשבר ,אך גודל השבר אין בו כדי ְתּ ָמִריםְ ,ו ֵכן ָכּל ַכּיּוֹ ֵצא ָבּ ֶהן – רוֹ ִאיןִ :אם ְפּסֹ ֶלת ְמֻר ָבּה ַעל
לטהרו מטומאתו )ראה כלים יט,א(. ָה ֹא ָכ ִלין – ְמ ַס ְכּ ִכין ָבּ ֶהן; ְו ִאם ָלאו – ֵאין ְמ ַס ְכּ ִכין ָבּ ֶהןִ .ס ֵכּ
ִבּיָרקוֹתֶ ,שׁ ִאם ִיי ְבשׁוּ ִיבֹּלוּ ְוא ִי ָשּׁ ֵאר ָבּ ֶהן ַמ ָמּשׁ – ַאף ַעל ִפּי
ג סוֹ ֵכי – ענפיַ .פְּר ִכּי ִלין – "הפרכיל ֶשׁ ֵהם ַע ָתּה ַל ִחיםֲ ,הֵרי ְמקוֹ ָמן ֶנ ֱח ָשׁב ְכּ ִאלּוּ הוּא ֲאִויר ,וּ ְכ ִאלּוּ
הוא השריג ]הענף הדק[ שהאשכולות ֵאי ָנם.
תלויין בו" )טומאת אוכלין ה,כ(ַ .מ ְכ ֵבּדוֹת
– הענף האדום של עץ התמר שיוצאים
ממנו הענפים הדקים שתלויים בהם ד ִס ְכּ ָכהּ ְבּ ִפ ְשׁ ֵתּי ָה ֵעץ ֶשֹּׁלא ָדּק אוֹ ָתן ְוא ִנ ְפּ ָצן – ְכּ ֵשָׁרה,
התמרים )שם(ִ .ס ֵכִּ בּי ָרקוֹת – שאינם
ֶשׁ ֲע ַד ִין ֵעץ הוּאְ .ו ִאם ָדּק ְו ִנ ֵפּץ אוֹתוֹ – ֵאין ְמ ַס ְכּ ִכין בּוֹ ,ראויים למאכל אדם ,ולכן אינם מקבלים
טומאהֲ .א ִויר – לדין מקום האוויר
ִמ ְפּ ֵני ֶשׁ ִנּ ְשׁ ַתּ ָנּת צוָּרתוֹ ,וּ ְכ ִאלּוּ ֵאינוֹ ִמ ִגּדּוּ ֵלי ַקְר ַקעְ .מ ַס ְכּ ִכין
בסוכה ראה להלן כ-כא. ַבּ ֲח ָב ִלים ֶשׁ ְלּ ִסיב ְו ֶשׁ ְלּ ֵח ֶלף ְו ַכיּוֹ ֵצא ָבּ ֶהןֶ ,שׁ ֲהֵרי צוָּר ָתן עוֹ ֶמ ֶדת,
ד ְבּ ִפ ְשׁ ֵתּי ָה ֵעץ – בגבעולי הפשתן, ְו ֵאין ַה ֲח ָב ִלים ֵכּ ִלים.
במראה הטבעי שלהם )כביהושע ב,ו(.
ָדּק – כתשִ .נ ֵפּץ – סרק את הפשתן )ר'
תנחום( .כתוצאה משתי פעולות אלה ה ִס ְכּ ָכהּ ְבּ ִח ִצּיןִ :בּ ְז ָכִרים – ְכּ ֵשָׁרה; ִבּ ְנ ֵקבוֹת – ְפּסוּ ָלה; ַאף
ַעל ִפּי ֶשׁהוּא ָעשׂוּי ְל ִה ְת ַמֹּלאות ְבּ ַב ְר ֶזל – ֵבּית ִקבּוּל הוּא ,נוצרים סיבי )"אניצי"( פשתן אשר
אינם נראים כגידולי קרקע ,ולכן פסולים
לסכך מדרבנן .סדר הפעולות של יצור וּ ְמ ַק ֵבּל ֻט ְמ ָאה ְכּ ָכל ְכּ ִלי ִקבּוּל.
סיבי פשתן הינו :תלישת הצמחים ו ַמ ְח ֶצ ֶלת ָק ִנים אוֹ ַמ ְח ֶצ ֶלת ְגּ ִמי אוֹ ֵח ֶלףְ :ק ַט ָנּה – ְס ָת ָמהּ
)"הוצנים"( מן הקרקע ,שרייתם
במים ,ייבושם ,כתישתם וסירוקם. ִל ְשׁ ִכי ָבהְ ,ל ִפי ָכֵ אין ְמ ַס ְכּ ִכין ָבּהֶּ ,א ָלּא ִאם ֵכּן ָע ָשׂה אוֹ ָתהּ
ִסיב – הצומח סביבות עץ הדקל.
ְל ִסכּוְּ ;גּדוֹ ָלה – ְס ָת ָמהּ ְל ִסכּוְּ ,ל ִפי ָכְ מ ַס ְכּ ִכין ָבּהֶּ ,א ָלּא
ֵח ֶלף – חילף החולות (Desmostachya ִאם ֵכּן ָע ָשׂה אוֹ ָתהּ ִל ְשׁ ִכי ָבהְ .ו ִאם ֵישׁ ָלהּ ִקיר – ֲא ִפלּוּ ְגּדוֹ ָלה
) .(=eragrostis) bipinnataצמח דגני ֵאין ְמ ַס ְכּ ִכין ָבּהֶּ ,שׁ ֲהֵרי ִהיא ִכּ ְכ ִלי ִקבּוּל; ַו ֲא ִפלּוּ ִנ ַטּל ַה ִקּיר
הצומח בצפיפות ,שגובהו כמטר, ֶשׁ ָלּהּ ֵאין ְמ ַס ְכּ ִכין ָבּהִּ ,מ ְפּ ֵני ֶשׁ ִהיא ְכּ ִשׁ ְבֵרי ֵכּ ִלים.
המשמש לעשיית מחצלות וחבלים.
ה ִח ִצּין – גופי חצים .החצים היו ז ְנ ָסִרים ֶשׁ ֵאין ְבָּר ְח ָבּן ַאְר ָבּ ָעה ְט ָפ ִחים – ְמ ַס ְכּ ִכין ָבּ ֶהןַ ,אף ַעל
מורכבים מראש מתכתי ומגוף עשוי עץ. ִפּי ֶשׁ ֵהן ְמ ֻשׁ ִפּיןְ .ו ִאם ֵישׁ ְבָּר ְח ָבּן ַאְר ָבּ ָעה – ֵאין ְמ ַס ְכּ ִכין ָבּ ֶהן,
את ראש החץ חיברו לגופו באחת משתי
ְו ַאף ַעל ִפּי ֶשׁ ֵאי ָנן ְמ ֻשׁ ִפּיןְ ,גּ ֵז ָרה ֶשׁ ָמּא ֵי ֵשׁב ַתּ ַחת ִתּ ְק ָרה ִוי ַד ֶמּה דרכים ,על ידי תחיבת בליטה בקצה גוף
החץ )חץ זכר( לתוך מגרעת בראש החץ
או על ידי תחיבת בליטה בראש החץ לתוך מגרעת בגוף החץ )חץ נקבה(.
ו ָק ִנים – הקנה ) (Phargmites australisהוא צמח בעל גבעולים גבוהים חלולים ותפרחת דמוית נברשת ,הגדל על
גדות נחלים .הקנה שימש לעשיית משענות ,למדידה ,לקליעת סלים ומחצלות ,לבניית גדרות וגגות ולעשיית חצים
וחליליםְ .גּ ִמי – גומא הפפירוס ) .(Cyperus papyrusמליבת הגבעול של הגומא עשו בימי קדם נייר וחבלים ,ואף קלעו
ממנו מחצלותִ .קיר – דופן הגבוהה מסביב כמסגרת העושה את המחצלת כלי קיבול.
ז ְנ ָסִרים – לוחות עץְ .מ ֻשׁ ִפּין – משויפים וחלקיםֶ .שׁ ָמּא ֵי ֵשׁב ַתּ ַחת ִתּ ְקָרה – העשויה עץ ,ויחשיב אותה כסוכה.
