Page 818 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 818

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות שופר וסוכה ולולב ‪ ‬פרק ד‬                                            ‫‪776‬‬

‫י ָמבוֹי וכו' – כדי להתיר טלטול י ִס ֵכּ‪ַ ‬על ַגּ ֵבּי ָמבוֹי ֶשׁ ֵיּשׁ לוֹ ֶל ִחי אוֹ ַעל ַגּ ֵבּי ְבּ ֵאר ֶשׁ ֵיּשׁ ָלהּ‬
                                                                                      ‫בשבת מן המבוי אל החצרות ולהפך‪,‬‬
‫ַפּ ִסּין – ֲהֵרי זוֹ ֻס ָכּה ְכּ ֵשָׁרה ְלאוֹ ָתהּ ַשׁ ָבּת ֶשׁ ְבּתוֹ‪ֶ ‬ה ָחג ִבּ ְל ַבד;‬         ‫תיקנו חכמים לתת בפתח המבוי לשם‬
‫ִמתּוֹ‪ֶ ‬שׁ ֶלּ ִחי ֶזה וּ ַפ ִסּין ֵאלּוּ ְמ ִחצּוֹת ְל ִע ְנ ַין ַשׁ ָבּת‪ַ ,‬נ ֲחשֹׁב אוֹ ָתן‬      ‫היכר ֶל ִחי – לוח או עמוד שגובהו‬

‫לפחות עשרה טפחים סמוך לפתח ִכּ ְמ ִחצּוֹת ְל ִע ְנ ַין ֻס ָכּה‪.‬‬
                                                                                      ‫המבוי‪ ,‬שדינו בשבת כמחיצה‪ ,‬משום‬
‫יא ָנ ַעץ ַאְר ָבּ ָעה ֻק ְנ ָדּ ִסין ַעל ַאְר ַבּע ָזִויּוֹת ַה ַגּג ְו ִס ֵכּ‪ַ ‬על ַגּ ָבּן‬  ‫שהוא סימן המראה שהמבוי סגור‬

‫– הוֹ ִאיל ְו ַה ִסּכּוּ‪ַ ‬על ְשׂ ַפת ַה ַגּג‪ְ ,‬כּ ֵשָׁרה‪ְ ,‬ורוֹ ִאין ֶאת ַה ְמּ ִחצּוֹת‬          ‫ודינו כרשות היחיד )ראה איור(‪ .‬הלכה‬
      ‫ַה ַתּ ְחתּוֹנוֹת ְכּ ִאלּוּ ֵהן עוֹלוֹת ְל ַמ ְע ָלה ַעל ְשׂ ַפת ַה ִסּכּוּ‪.‬‬               ‫זו עוסקת בשימוש בלחי כדופן לסוכה‪.‬‬
                                                                                      ‫ְבּ ֵאר – דין הוצאה מרשות היחיד לרשות‬

‫יב ֻס ָכּה ֶשׁ ֵיּשׁ ָלהּ ְפּ ָת ִחים ַהְר ֵבּה ְו ֵישׁ ִבּ ְכ ָת ֶלי ָה ַחלּוֹנוֹת ַהְר ֵבּה‬      ‫הרבים חל גם על בארות מים‪ ,‬שאסור‬
                                                                                      ‫לדלות מים מן הבאר )רשות היחיד( אל‬
‫– ֲהֵרי זוֹ ְכּ ֵשָׁרה‪ְ ,‬ו ַאף ַעל ִפּי ֶשׁ ָפּרוּץ ְמֻר ֶבּה ַעל ָהעוֹ ֵמד; וּ ִב ְל ַבד‬       ‫מחוץ לבאר )רשות הרבים(‪ .‬לבארות‬

‫ֶשֹּׁלא ִי ְה ֶיה ָשׁם ֶפּ ַתח ָי ֵתר ַעל ֶע ֶשׂר‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָה ָיה ָבּהּ ֶפּ ַתח ָי ֵתר‬    ‫כאלו בארץ ישראל‪ ,‬השייכות לרבים‪,‬‬
‫ַעל ֶע ֶשׂר – ַאף ַעל ִפּי ֶשׁ ֵיּשׁ לוֹ צוַּרת ֶפּ ַתח‪ָ ,‬צִרי‪ֶ ‬שֹּׁלא ִי ְה ֶיה‬
                                                                                      ‫תיקנו חכמים היתר מיוחד לדלות מהן‬
                               ‫ַה ָפּרוּץ ְמֻר ֶבּה ַעל ָהעוֹ ֵמד‪.‬‬                        ‫מים בשבת‪ :‬מסביב לבאר מקימים ַפּ ִסּין‬
                                                                                      ‫– עמודים שיש להם זוויות‪ ,‬ולכן הם‬

                                                                 ‫סוכה גבוהה‬           ‫נחשבים כמחיצה לעניין שבת ויום טוב‬

‫יג ֻס ָכּה ֶשׁ ֲאִויָרהּ ָגּבוֹ ַהּ ֵמ ֶע ְשִׂרים ַא ָמּה‪ ,‬וּ ִמ ֲע ָטהּ ְבּ ָכִרים‬                              ‫)שבת יז‪,‬כז(‪ .‬ראה איור‪.‬‬

                                                                                      ‫יא ֻק ְנ ָדּ ִסין – קורות או ענפים דקים‬
                                                                                      ‫)ראה פה"מ עירובין ג‪,‬ג(‪ַ .‬ה ַגּג – השטוח‬
‫שמעל לבית‪ַ .‬ה ְמּ ִחצּוֹת ַה ַתּ ְחתּוֹנוֹת – כותלי הבית‪ ,‬כאילו הן נמשכות עד הסכך ראה‬

                                                                                      ‫איור משמאל‪.‬‬

‫יב ָפּרוּץ ְמֻר ֶבּה ַעל ָהעוֹ ֵמד – השטח הפתוח בדפנות גדול מן השטח הסגור‪ֶ .‬פּ ַתח ָי ֵתר‬
‫ַעל ֶע ֶשׂר – אמות‪" ,‬עשר אמות ]=כחמישה מטרים[ הרי היא כפתח" )שבת טז‪,‬טז(‪ .‬פתח‬
‫גדול מעשר אמות נחשב פרצה‪ .‬צוּ ַרת ֶפּ ַתח – ראה לעיל איור הלכה ב‪.‬‬
‫יג וּ ִמ ֲע ָטהּ – מיעט מגובה הסוכה על ידי הגבהת קרקעיתה‪ָ .‬כִּרים – כריות‪.‬‬

                                                                                      ‫איורים מבארים‬
                                                                                      ‫להלכה י‬

‫מָבוֹי ֶשׁיֵּשׁ לוֹ לֶחִי – באיור ניתן לראות מכלול של בתים‪,‬‬
‫חצרות ומבוי )=מבוא( שיש לו שני כתלים‪ ,‬הנקרא מבוי‬
‫מפולש‪ .‬המבוי הוא מעבר כמין רחוב צר וקצר הפתוח לרשות‬
‫הרבים‪ ,‬ובכתליו פתחי בתים וחצרות‪ .‬החצרות משותפות לבתים‬
‫אחדים‪ .‬הפתח שבפתחו האחד של המבוי והלחי שבפתחו השני‬

            ‫מאפשרים להוציא מן החצרות למבוי ומן המבוי לחצרות‪.‬‬

‫בְּאֵר ֶשׁיֵּשׁ לָהּ פַּסִּין – באר מים מוקפת עמודי זוויות‬
‫)=פסים( המאפשרים לדלות מן הבאר אל מחוצה לה‬

                   ‫בשטח התחום על ידי הזוויות הללו‪.‬‬
   813   814   815   816   817   818   819   820   821   822   823