Page 814 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 814
ספר זמנים הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ג-ד 772
ֻכּ ָלּן ַעל ֵס ֶדר ְבָּרכוֹתֶ ,א ָלּא ַדּי ָל ֶהן ָבּ ָבא ַא ַחת ַעל ָכּל ְבָּר ָכה, יג ֵאי ָנן ְמ ַע ְכּבוֹת – המצוה מתקיימת
ְכּ ֵדי ֶשׁ ִיּ ְשׁ ְמעוּ ְתּ ִקיעוֹת ַעל ֵס ֶדר ְבָּרכוֹתְ .ו ָכל ַה ְדּ ָבִרים ָה ֵאלּוּ –
ַבּ ִצּבּוּר; ֲא ָבל ַבּ ָיּ ִחיד – ֵבּין ֶשׁ ָשּׁ ַמע ַעל ֵס ֶדר ְבָּרכוֹת ֵבּין ֶשֹּׁלא גם על ידי קיום אחת מהן בלא לקיים את
השנייה ,כיוון שהן שתי חובות נפרדות.
ָשׁ ַמע ַעל ַה ֵסּ ֶדרֵ ,בּין ֵמעוֹ ֵמד ֵבּין ִמיּוֹ ֵשׁבְ ,ו ֵאין ָבּ ֶזה ִמ ְנ ָהג.
ַה ְבָּרכוֹת – ברכות תפילת המוסף.
חשיבות התקיעות
יג ַה ְתּ ִקיעוֹת ֵאי ָנן ְמ ַע ְכּבוֹת ֶאת ַה ְבָּרכוֹתְ ,ו ַה ְבָּרכוֹת ֵאי ָנן
ְמ ַע ְכּבוֹת ֶאת ַה ְתּ ִקיעוֹתְ .שׁ ֵתּי ֲע ָירוֹתְ ,בּ ַא ַחת יוֹ ֵד ַע ְבַּו ַדּאי ֶשׁ ֵיּשׁ
ָשׁם ִמי ֶשׁ ְיּ ָבֵרָ ל ֶהן ֵתּ ַשׁע ְבָּרכוֹת ְו ֵאין ָשׁם תּוֹ ֵק ַע ,וּ ַב ְשּׁ ִנ ָיּה
ָס ֵפק ֵישׁ ָשׁם תּוֹ ֵק ַע ָס ֵפק ֵאין ָשׁם – הוֹ ֵלַ ל ְשּׁ ִנ ָיּה; ֶשׁ ַה ְתּ ִקי ָעה
ִמ ִדּ ְבֵרי תּוָֹרהְ ,ו ַה ְבָּרכוֹת ִמ ִדּ ְבֵרי סוֹ ְפִרים.
ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי ֶט ַפח – כ 8-ס"מ )ראה נספח מידותא
ומשקלות(ֶ .ע ְשׂ ִרים ַא ָמּה – כעשרה ד
הסוכה מטרים ,כיוון שהאמה שישה טפחים.
שיעור הסוכה אמרה תורה' :כל שבעת הימים צא
מדירת קבע ושב בדירת עראי' ,ולמעלה
א ִשׁעוּר ַה ֻסּ ָכּהָ :גּ ְב ָההּ – ֵאין ָפּחוּת ֵמ ֲע ָשָׂרה ְט ָפ ִחים ְוא מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו
דירת עראי אלא דירת קבע )בבלי סוכה
ָי ֵתר ַעל ֶע ְשִׂרים ַא ָמּה; ְוָר ְח ָבּהּ – ֵאין ָפּחוּת ִמ ִשּׁ ְב ָעה ְט ָפ ִחים ב,א(ִ .מ ִשּׁ ְב ָעה ְט ָפ ִחים ַעל ִשׁ ְב ָעה ְט ָפ ִחים
– השיעור המזערי של סוכה המחזקת
ַעל ִשׁ ְב ָעה ְט ָפ ִחיםְ ,ו ֵישׁ לוֹ ְלהוֹ ִסיף ְבָּר ְח ָבּהּ ֲא ִפלּוּ ַכּ ָמּה ִמי ִלין.
ָה ְי ָתה ְפּחוּ ָתה ֵמ ֲע ָשָׂרה אוֹ ִמ ִשּׁ ְב ָעה ַעל ִשׁ ְב ָעה אוֹ ְגּבוֹ ָהה ַעל ראשו ורובו ושולחנו של אדם ,שקיבלו
ֶע ְשִׂרים ַא ָמּה ָכּל ֶשׁהוּא – ֲהֵרי זוֹ ְפּסוּ ָלה. חכמים ששיעור ישיבתו של אדם שישה
ב ֻס ָכּה ֶשׁ ֵאין ָלהּ ָשׁלשׁ ְדּ ָפנוֹת – ְפּסוּ ָלהָ .היוּ ָלהּ ְשׁ ֵתּי טפחים על שישה טפחים ,ושולחן
מזערי הוא טפחִ .מיל – אלפיים אמה,
ְדּ ָפנוֹת ְגּמוּרוֹת ֶזה ְבּ ַצד ֶזה ְכּ ִמין ַגּ"ם – עוֹ ֶשׂה דֹּ ֶפן ֶשׁ ֵיּשׁ
כקילומטר.
ב ְדּ ָפנוֹת ְגּמוּרוֹת – שיש בכל דופן
שבעה טפחיםַ .גּם – האות גמא ביוונית
),(Γהדומהלאותרי"שבכתבהעבריְ .בּ ָפחוּת ִמ ְשּׁל ָשׁה
– זהו דין לבוד ]=מחובר[" ,שכל פחות משלושה
]טפחים[ הריהו כדבוק" )להלן יד( ,משום שרווח של
שלושה טפחים בגדרות צאן אינו מאפשר את יציאתם
של גדיים מן הדיר ,והוא נחשב כצמוד .בהלכה זו דופן
טפח במרחק לבוד יוצרת דופן של ארבעה טפחים,
שהוא שיעור קטן של מקום )הנקבע על פי המקום
המזערי שהאדם יכול לעמוד בו( .ראה איור.
איור מבאר להלכה ב – דופן הטפח וצורת הפתח.
הסוכה כשרה .צורת הפתח שייכת לכל הסוכה
)"וצריך לעשות לה" – לסוכה .וכן דייק הרא"ם בשו"ת מים
עמוקים ,סי' ד; וראה י'( ,ויש מי שאומר שצורת הפתח
צריכה להיות בדופן השלישית )ר' מנוח(.
