Page 807 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 807
ִה ְלכֹות ׁשֹו ָפר ְו ֻס ָּכה ְול ּו ָלב
לוּ ָלב – כאן שם כללי לארבעת המינים ֵישׁ ִבּ ְכ ָל ָלן ָשׁלשׁ ִמ ְצווֹת ֲע ֵשׂהְ ,ו ֶזה הוּא ְפָּר ָטן :א( ִל ְשׁמֹ ַע
)והוא גם שם פרטי לאחד מארבעת קוֹל שׁוֹ ָפר ְבּ ֶא ָחד ְבּ ִת ְשֵׁרי .ב( ֵלי ֵשׁב ַבּ ֻסּ ָכּה ִשׁ ְב ַעת ְי ֵמי ֶה ָחג.
ג( ִל ֹטּל לוּ ָלב ַבּ ִמּ ְק ָדּשׁ ָכּל ִשׁ ְב ַעת ְי ֵמי ֶה ָחג .וּ ֵבאוּר ִמ ְצווֹת ֵאלּוּ
המינים(.
ִבּ ְפָר ִקים ֵאלּוּ.
מניין המצוות :א( ְבּ ֶא ָחד ְבּ ִת ְשׁ ֵרי – ראש
השנה.
הקדמה :מדברי רבנו על מצַות שמיעת ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון א
קול שופר" :אף על פי שתקיעת שופר
בראש השנה גזרת הכתוב ,רמז יש בו, השופר ושמיעת קולו
כלומר :עורו עורו ישנים משינתכם,
והקיצו נרדמים מתרדמתכם ,וחפשו המצוה לשמוע תרועת שופר
במעשיכם ,וחזרו בתשובה ,וזכרו
בוראכם ,אלו השוכחים את האמת א ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה ֶשׁ ַלּתּוָֹרה ִל ְשׁ ֹמ ַע ְתּרוּ ַעת ַהשּׁוֹ ָפר ְבּרֹאשׁ
בהבלי הזמן ]בצורכי השעה ובדבקות
בחומר[ ,ושוגים ]דבקים ,שאין ַה ָשּׁ ָנהֶ ,שׁ ֶנּ ֱא ַמר" :יוֹם ְתּרוּ ָעה ִי ְה ֶיה ָל ֶכם" )במדבר כט,א(ְ .ושׁוֹ ָפר
מחשבתם פנויה לדבר אחר[ כל שנתם ֶשׁתּוֹ ְק ִעין בּוֵֹ ,בּין ְבּרֹאשׁ ַה ָשּׁ ָנה ֵבּין ַבּיּוֹ ֵבל ,הוּא ֶקֶרן ַה ְכּ ָב ִשׂים
]כל השנה[ בהבל וריק אשר לא יועיל
ולא יציל ,הביטו לנפשותיכם ,והטיבו ַה ָכּפוּףְ .ו ָכל ַהשּׁוֹ ָפרוֹת חוּץ ִמ ֶקֶּרן ַה ֶכּ ֶבשׂ – ְפּסוּ ִליןְ .ו ַאף ַעל
דרכיכם ומעלליכם ,ויעזוב כל אחד מכם
דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה" ִפּי ֶשֹּׁלא ִנ ְת ָפֵּרשׁ ַבּתּוָֹרה ְתּרוּ ָעה ַבּשּׁוֹ ָפר ְבּרֹאשׁ ַה ָשּׁ ָנהֲ ,הֵרי
)תשובה ג,ד.(1 הוּא אוֹ ֵמר ַבּיּוֹ ֵבלְ" :ו ַה ֲע ַבְר ָתּ שׁוֹ ַפר ְתּרוּ ָעהַ ...תּ ֲע ִבירוּ שׁוֹ ָפר"
א יוֹ ֵבל – שנת החמישים ,שתוקעים בה )ויקרא כה,ט( ,וּ ִמ ִפּי ַה ְשּׁמוּ ָעה ָל ְמדוַּ :מה ְתּרוּ ַעת יוֹ ֵבל ַבּשּׁוֹ ָפר,
ַאף ְתּרוּ ַעת רֹאשׁ ַה ָשּׁ ָנה ַבּשּׁוֹ ָפר.
ביום הכיפורים )שמיטהויובלי,י(ְ " .ו ַה ֲע ַב ְר ָתּ
שׁוֹ ַפר ְתּרוּ ָעה ַבּ ֹח ֶדשׁ ַה ְשּׁ ִב ִעי ֶבּ ָעשׂוֹר ב ַבּ ִמּ ְק ָדּשׁ ָהיוּ תּוֹ ְק ִעין ְבּרֹאשׁ ַה ָשּׁ ָנה ְבּשׁוֹ ָפר ֶא ָחד ,וּ ְשׁ ֵתּי
ַל ֹח ֶדשְׁ ,בּיוֹם ַה ִכּ ֻפִּרים ַתּ ֲע ִבירוּ שׁוֹ ָפר
ְבּ ָכל ַא ְר ְצ ֶכם" )ויקרא כה,ט(ִ .מ ִפּי ַה ְשּׁמוּ ָעה ֲחצוֹ ְצרוֹת ִמן ַה ְצּ ָד ִדין; ַהשּׁוֹ ָפר ַמ ֲאִריְ ו ַה ֲחצוֹ ְצרוֹת ְמ ַק ְצּרוֹת,
– כפי ששמעו איש מפי רבו במסורת
ֶשׁ ִמּ ְצַות ַהיּוֹם ְבּשׁוֹ ָפרְ .ו ָל ָמּה תּוֹ ְק ִעין ִעמּוֹ ַבּ ֲחצוֹ ְצרוֹת? ִמשּׁוּם
כיצד להבין את פסוקי המקרא )ק'(.
ֶשׁ ֶנּ ֱא ַמרַ " :בּ ֲח ֹצ ְצרוֹת ְוקוֹל שׁוֹ ָפר ָה ִריעוּ ִל ְפ ֵני ַה ֶמּ ֶל יי" )תהילים
צח,ו(ֲ .א ָבל ִבּ ְשׁ ָאר ְמקוֹמוֹת ֵאין תּוֹ ְק ִעין ְבּרֹאשׁ ַה ָשּׁ ָנה ֶא ָלּא
ַבּשּׁוֹ ָפר ִבּ ְל ַבד.
השופר
ג שׁוֹ ָפר ֶשׁ ַלּ ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה – ֵאין תּוֹ ְק ִעין בּוֹ ְל ַכ ְתּ ִח ָלּהְ ,ו ִאם
ָתּ ַקע בּוָֹ ,י ָצאְ .ו ֶשׁ ְלּ ִעיר ַה ִנּ ַדּ ַחת – ִאם ָתּ ַקע ,א ָי ָצא .שׁוֹ ָפר
ַה ָגּזוּל ֶשׁ ָתּ ַקע בּוֹ – ָי ָצא ְי ֵדי חוֹ ָבתוֶֹ ,שׁ ֵאין ַה ִמּ ְצָוה ֶא ָלּא
ב ַבּ ִמּ ְק ָדּשׁ – כאן משמעו בבית המקדש ולא בכל ירושליםִ .ל ְפ ֵני ַה ֶמּ ֶל
יי – כלומר בבית המקדש.
קֶרֶן הַכְּבָ ִשׂים הַכָּפוּף ג שׁוֹ ָפר ֶשׁ ַלּ ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה – רכוש עבודה זרה ,שאסור ליהנות ממנו ,אך
שופר שהוא חלק מעבודה זרה ,כגון שנעשה מקרן של כבש שנעבד ,צריך להשמידו ,ולכן מי שתקע בו ,לא יצא ידי
חובתו )י' ,ק'(ָ .י ָצא – כפי שיתבאר להלן ,שהמצוות לא ניתנו ליהנות בהןִ .עיר ַה ִנּ ַדּ ַחת – עיר שהודחו רוב תושביה לעבוד
עבודה זרה ,שדינה שתישרף באש היא וכל הנכסים שבה ושייהרגו מי שעבדו בה עבודה זרה )עבודה זרה פרק ד(ָ .י ָצא ְי ֵדי
חוֹ ָבתוֹ – מפני שאין כאן מצוה הבאה בעברה ,שהרי לא היה צורך בגזלת השופר )כגון הגבהתו( כדי לשמוע את קולו.
